דירוגים הם נושא חשוב בקרב משרדי הפרסום. בכל חצי שנה, כאשר מתפרסם הדירוג של יפעת בקרת מדיה, חוגגים בכירי הענף סביב הטבלה ומנתחים מי עלה ובעיקר מי ירד. מהסקר המיוחד של "גלובס" ו-Alljobs, שבדק מי משרד הפרסום שהכי טוב לעבוד בו, עולה כי התשובות תואמות לדירוג המשרדים של יפעת. כלומר, העובדים בענף טוענים כי ככל שהמשרד יותר גדול - כך אפשרויות הקידום יהיו רבות יותר והתנאים טובים יותר. מתוך 176 נשאלים שענו לסקר, 26% חושבים שהכי טוב לעבוד במקאן אריקסון, 14% בחרו באדלר-חומסקי & ורשבסקי ו-11% דירגו במקום הראשון את שלמור-אבנון-עמיחי.
הבחירה במקאן במקום הראשון, ובפער גדול מהמתחרים, מאפיינת את הענף. כל משרד מנסה ליצור סוג של גאוות יחידה ולשדר מובילות וחדשנות, ועל-פי תוצאות הסקר נראה שהם מצליחים לשכנע את העובדים לא רע. הסבר נוסף ליתרון של המשרדים הגדולים הוא השאיפות של העובדים בענף. כולם רוצים את הדבר האמיתי: להיות חתומים על קמפיינים שעושים רעש ומשנים את המצב בשוק, ותקציבים גדולים באמת יש רק למשרדי הפרסום המובילים. לכן, מרבית העובדים בענף מכוונים מראש אל המשרדים הגדולים.
האם מדובר בטעות? גורם בענף טוען כי כדי ללמוד את המקצוע כדאי דווקא להתחיל במשרדים הבינוניים. "אני מסכים שעבודה במשרד קטן מדי יכולה להיות מתסכלת ולעיתים לגרום לאנשים לעזוב את הענף, אבל דווקא המשרדים הבינוניים הם מקום מצוין להתחיל בו ולהתקדם. במשרדים הבינוניים לומדים להתמודד עם כל סוגי התקציבים וכל אמצעי המדיה ובעצם יוצרים את התשתית המקצועית לקראת ההמשך. מי שקופץ ישר למשרד גדול בדרך כלל נכווה מהתחרות הבלתי פוסקת, גם בתוך המשרד ובעיקר מחוצה לו, ומתקשה ללמוד באמת מה זה פרסום. הוא הופך לבורג קטן ולוקח לו זמן להתקדם לרמות המעניינות יותר".
לעומת זאת, יש שטוענים כי דווקא העובדה שיש הרבה תקציבים במשרדים הגדולים יכולה להעשיר את היכולות המקצועיות של העובד. "במקום לבזבז את הזמן ולנסות להתברג בהמשך למשרד גדול, הלכתי ישר על הטופ ולדעתי זה משתלם. אני תמיד יכול לחזור לאחור ולהיות בתפקיד בכיר יותר במשרד בינוני או קטן", מסביר עובד במשרד פרסום מהחמישייה הראשונה.
המשרד היציב: אדלר-חומסקי
36% מהנשאלים טוענים כי הדבר הכי חשוב עבורם במשרד הפרסום הוא השכר וההטבות הנלוות. אם שופטים רק את הקריטריון הזה, מגלים תשובות מפתיעות. המשרדים הגדולים נדחקים אחורה ומרבית הנשאלים מאמינים כי דווקא במשרדי הפרסום גיתם, יהושע וברוקנר-נטע-יער הם יזכו לתנאים טובים.
אז למה הרוב נמשכים דווקא למשרדים הגדולים? התשובה נמצאת אולי בסעיף השני שאותו מציינים העובדים כחשוב עבורם: אפשרויות קידום. לגבי נושא המקצועיות, הדעה הרווחת בענף היא שמרבית המשרדים עובדים ברמה גבוהה וכי בכל המשרדים המוכרים ניתן למצוא עבודות קריאטיביות. יוצאת דופן לרעה בקטגוריה היא לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), הנתפסת על ידי העובדים בענף כמיושנת וממשלתית. הלשכה מקבלת ציונים נמוכים במרבית הסעיפים, במיוחד בשאלה אם המקום מציע אפשרויות קידום.
לגבי נושא היציבות, מקבלים מרבית המשרדים ציונים גבוהים, וגם לפ"מ. בעיקר בולט לטובה אדלר-חומסקי שמקבל ציון של 9.52 (מתוך 10) בשאלה זו. בתחתית הרשימה בתשובה לשאלה זו ניתן למצוא את באומן-בר-ריבנאי וברוקנר-נטע-יער.
העובדים בענף ציינו גם כי הם מחפשים סביבת עבודה נעימה (15.4%) ואווירה טובה במקום העבודה (10.8%), וזאת אולי בגלל שהעבודה במשרדי הפרסום יכולה להיות תובענית ולא תמיד נעימה. עוד ציינו 9.2% מהנשאלים כי הם מחפשים שעות עבודה נוחות וגמישות, תשובה מפתיעה בהתחשב בשעות העבודה המקובלות בענף.
לכניסה לאתר מגזין Leaders