בעיני רבים רילוקיישן נתפש כחוויה של פעם בחיים: הזדמנות לחיות במדינה זרה, לחוות תרבות אחרת, לשדרג את הקריירה, לחסוך כסף ועוד. אולם בפועל, רבים מגלים שהצ'ופר הזה כרוך בתהליך קשה ומסובך יותר משציפו. נתוני חברת ההשמה אולג'ובס - לפיהם כ-35% מהעובדים הנשלחים לרילוקיישן חוזרים ארצה לפני תום החוזה - משקפים היטב את הקושי הטמון בתהליך, שלדעת המומחים ללא הכנה נכונה ומוקדמת - נדון לכישלון.
כדי לדון בסוגיה סבוכה זו - הכוללת כ-2.5 מיליון עובדים ברחבי העולם, ומגלגלת (העלות הכוללת של העובדים והעסקתם) כ-100 מיליארד דולר בשנה - נפגשו באחרונה מנהלי משאבי האנוש של אלביט מערכות, קוואלקום ישראל, פלרם תעשיות, צורן, בייטמן הנדסה, פלקסטרוניקס והטכניון - ביוזמת הפורום הישראלי לרילוקיישן (שהוקם על-ידי פירמת ראיית החשבון ארנסט-אנד-יאנג, משרד עוה"ד קן-תור עכו ושות' וחברת הביטוח דיוויד שילד).
אי-אפשר לדעת הכל על העובד
"הקושי הגדול טמון בהתאמה האישית של העובד ובני משפחתו לרילוקיישן", אומרת יפעת ליכט, מנהלת משאבי האנוש בפלרם תעשיות, יצרנית לוחות תרמופלסטיים. לפלרם תעשיות, הנסחרת בבורסה בתל-אביב, שליח אחד בהונג-קונג, ו-12 שליחים נוספים באנגליה; באמריקה הצפונית, הלטינית והדרומית; באסיה; ובאוקראינה. לדבריה, "למרות שאנחנו שולחים עובדים מתוך המערכת, אותם אנחנו מכירים היטב, אנחנו עדיין נדהמים לגלות שיש הרבה מתחת לפני השטח. אי-אפשר לדעת הכל על העובד. לכן, בשנתיים האחרונות אני מקפידה לזמן לפגישה את העובד יחד עם בן/בת הזוג. אני מדברת עם שניהם ומעצימה את הבעייתיות במכוון, כדי שידעו בדיוק לקראת מה הם הולכים. אני גם אומרת להם שהאחריות על קבלת ההחלטה היא שלהם ולא של החברה. עד היום כמעט לא קרה שעובד לא לקח אחריות ובחר שלא לנסוע".
"ראינו כבר מקרים של עובדים שיצאו לרילוקיישן עם בני/בנות זוג נשואים וחזרו גרושים", אומרת בתיה וינרב, מנהלת משאבי האנוש בקוואלקום ישראל, העוסקת בפיתוח, בייצור ובשיווק מוצרים וטכנולוגיות לתקשורת סלולרית דיגיטלית. החברה, הנסחרת בנאסד"ק, משווקת את מוצריה ושירותיה באמצעות צוותי מכירה ישירה ונציגויות בארצות-הברית, באירופה, בדרום-אמריקה, במזרח-התיכון, בסין, ביפן, בדרום-קוריאה ובמקסיקו. נציגי קוואלקום ישראל נשלחים לרילוקיישן בעיקר בארצות-הברית, שם, בקליפורניה, שוכן מטה החברה.
לשמור על קשר טוב עם העובד בחו"ל
דניאלה גלס, מנהלת רילוקיישן באלביט מערכות, דיברה על חשיבות התמיכה ה"נפשית" בעובד ובבני משפחתו בתקופת הרילוקיישן: "אנחנו דואגים, למשל, לשלוח בראש השנה ברכת שנה טובה ושי, כדי להראות לעובד שאכפת לנו ממנו ושאנחנו לא שוכחים אותו. חשוב לנו לשמור על קשר טוב עם העובד בחו"ל כי זה נותן לו תחושה טובה". אלביט הדואלית, הנסחרת בתל-אביב ובנאסד"ק, עוסקת בפיתוח ובייצור מערכות נשק, אלקטרוניקה ואלקטרו-אופטיקה מתקדמות. לחברה עובדים ברילוקיישן בארצות-הברית, בברזיל, באנגליה, ברומניה ובמקומות נוספים בעולם.
לדברי שרון גולדנברג, אחראית הגיוס לחו"ל בחברת בייטמן הנדסה, החברה מקצה ל-70 עובדיה הנמצאים ברילוקיישן בקזחסטן ובסלובקיה - רובם המכריע ללא בני משפחה - שש טיסות בשנה לביקור בישראל. "הקשר עם הארץ חשוב", היא אומרת. בייטמן הנדסה הינה חלק מקבוצת בייטמן-ליטווין הבינלאומית, המספקת מגוון רחב של שירותי הנדסה ופתרונות כוללים לפרויקטים תעשייתיים בתחום תעשיות האנרגיה, הכימיה, הפטרוכימיה, המזון, המיקרו-אלקטרוניקה, הפרמצבטיקה, המינרלים ותעשיות נוספות.
אילונה ווסקובויניק, מתאמת ניידות חוקרים בטכניון - המטפלת ברילוקיישן של חוקרים זרים המגיעים לטכניון - דיברה, מן הכיוון ההפוך, על הקושי הגדול של הטכניון עם הרילוקיישן של חוקרים הזרים בארץ: "פנינו למשרד התמ"ת, אך עדיין לא נמצא פתרון לבעיה הקשה של היעדר אשרות חוקר. בעיה נוספת היא בנות הזוג של החוקרים, שלא מצליחות למצוא כאן עבודה".
את הדיון חתם עו"ד צבי קן-תור, יו"ר הפורום הישראלי לרילוקיישן, שסיכם כי "רוב הכישלונות נובעים מבני משפחה שלא משתלבים. זה נותן מכת מחץ לעובד ברילוקיישן. מסיבה זו ואחרות, מומלץ, לפני שנכנסים לתהליך, להיוועץ עם מומחים לנושא".
10 טיפים להיערכות נכונה לקראת רילוקיישן
(על-פי עינת גז, מנהלת חברת רילוקיישן ג'ובס)
1. שפה ומנטליות. יש לתגבר את האנגלית של העובד טרם צאתו, ומומלץ אף לתת לו שיעור בסיסי בשפה המקומית אם איננה אנגלית (לא מזיק לקשקש כמה מילים בשפה המקומית כדי לשבור את הקרח). מאחר שבדרך כלל קיים פער תרבותי, חשובה גם הכנה תרבותית ולימוד כללי הנימוס המקומיים. למשל, כדאי לדעת שבאפריקה נהוג לסיים פגישה בחיבוק ודחייתו תתפרש כפגיעה, ואילו בפולין חיבוק קולגה יתפרש כהטרדה. ככלל, חשוב שהעובד יקבל מידע כללי על המדינה אליה הוא נוסע (קוד לבוש, מצב פוליטי ועוד).
2. תרבות ארגונית. יש לשלוח את העובד לפגישת הכנה עם בעלי תפקידים בארגון בו יעבוד. לעתים, פערי ציפיות או אי-הבנת התרבות הארגונית יוצרים חיכוכים ואי-שביעות רצון שיכלו להיפתר על-ידי קביעת ערוץ תקשורת נכון.
3. בדיקות רפואיות. מעבר לעבודה, למדינה, לאקלים, למזון ולחיים חדשים, מלווה במתחים ובלחצים נפשיים המעוררים לעתים בעיות רפואיות חדשות או רדומות. לפיכך, רצוי לדרוש מהעובד לבצע בדיקה רפואית מקיפה טרם צאתו. כבר קרו מקרים של עובדים שביקשו לחזור, רגע אחרי שנסעו, כי לא חשו טוב והעדיפו להיבדק אצל רופא המשפחה שלהם.
4. שילוח ציוד אישי. מדובר בהוצאה יקרה שלוקחת זמן. לעתים משתלם יותר להמיר את תקציב שילוח החפצים האישיים בתקציב לקניית ריהוט מקומי או השכרת דירה מרוהטת. אם בכל זאת מחליטים לשלוח מכולה, חשוב להבהיר לעובד את משך הזמן שזה לוקח ולקחת בחשבון עיכובים.
5. מגורים. יש ליידע את העובד על סוג הדיור שיקבל, שלא יחשוב שהוא מקבל דירת שרד כשבפועל מחכה לו דירה קטנה. ביפן, למשל, הדירות קטנות מאוד. לא נעים לגלות שאין איפה לשים את כל הריהוט שיצא מהארץ במכולה.
6. אשרות, ויזות ודרכונים. יש לבקש מהעובד ומבני משפחתו לבדוק את תוקף הדרכון ואת מצב הדפים הריקים בו, כחלק מההכנות לרילוקיישן. נושא האשרות צריך להיבדק ביסודיות ובהרחבה. לא נעים לגלות שבת הזוג לא יכולה להצטרף לבעלה בחו"ל כי אין לה ויזה, תהליך שאורך מספר חודשים.
7. טיסות. יש עובדים שלא יודעים לקרוא לוחות זמנים בשדות התעופה ומתבלבלים בטיסות המשך. כבר קרו מקרים של עובדים שעלו על טיסות המשך לא נכונות או חיכו למזוודות בתחנות ביניים. יש להדריכם בנושא.
8. חשבון בנק וכרטיס אשראי. לא פשוט לפתוח חשבון בנק בחו"ל. החברה צריכה להנחות את העובד מה עליו לעשות, אם כי ההחלטה אם לפתוח חשבון בחו"ל היא של העובד. יצוין כי קיים סיכון בפתיחת חשבון בנק במדינות לא יציבות, שכן בזמן הפיכה הכספים עלולים להיעלם. כמו-כן, יש להנחות את העובד שלא בכל מקום מכבדים כרטיס אשראי.
9. תקשורת. חשוב מאוד לתת לעובד דרך לתקשורת בינלאומית ולוודא שהטלפון הישראלי, למשל, פתוח לשימוש בארץ היעד.
10. הכנה משפחתית. יש להיערך מראש לדיור מתאים, לתעסוקה לבת/בן-הזוג ולמסגרות חינוך לילדים. למשל, במדינות רבות בתי-ספר פרטיים מתנים את הקבלה במבחני שפה וידע. לפיכך, הבנה מוקדמת של הדרישות יכולה למנוע עוגמת נפש. חשיבות מכרעת יש לשיתוף בת/בן הזוג בתהליך, שכן אם לא ישתלבו יפה הם יכולים להביא לכישלון הרילוקיישן.
תמונת הרילוקיישן העולמית
* מספר העובדים ברילוקיישן בעולם: 2.5 מיליון, בעיקר בענפי הטכנולוגיה, התשתית והניהול. עד 2015 צפוי מספרם לעלות לכ-5 מיליון
* משרות הרילוקיישן מגלגלות בשנה: כ-100 מיליארד דולר
* עלות ממוצעת של ביצוע רילוקיישן לעובד: כ-40 אלף דולר בשנה (כולל הוצאות חד-פעמיות הכרוכות במעבר כמו קבלת אשרת עבודה, הובלת תכולת בית, דמי תיווך לדירה, דמי רישום לבתי-ספר ועוד; לא כולל שכר והוצאות חודשיות)
מקור: הפורום הישראלי לרילוקיישן