הכונס הרשמי, בתפקידו כמפרק הבנק למסחר, והמנהל המיוחד של הבנק, עו"ד אורי ברגמן, הגישו למחוזי בתל-אביב בקשה לאישור התקשרות בהסכם פשרה עם 21 הדירקטורים ונושאי המשרה בבנק, שנתבעו (יחד עם אחרים) על-ידי הכנ"ר בגין אחריותם לקריסת הבנק.
לפי ההסדר, הדירקטורים ונושאי המשרה ישלמו לקופת הפירוק 12 מיליון שקל. כ-2.5 מיליון דולר תשלם חברת הביטוח ניו המפשייר אינשורנס (חברה-בת של AIG), שביטחה אותם ב"ביטוח אחריות מנהלים". את שאר הסכום ישלמו הדירקטורים מכיסם, כשכל אחד ישלם בין 50 ל-350 אלף שקל.
על הדירקטורים ונושאי המשרה נמנים יו"ר הבנק לשעבר, שמיל ובר; המנכ"לים לשעבר, אלי אונגר ומשה ליבוביץ; הסמנכ"ל אמיר פרג; אשר שמיר, שהיה בכיר בקבוצת פז; הכלכלן בועז תמיר; רו"ח טובה הילמן; עוה"ד יוחנן וינר ויעקב פחטר; וכן יוסף אנה, מנחם רוזנברג, אסנת גל, נתלי שרון, לינה דובובסקי, עדי מוסל, מנחם כהן, נעמי לירן, ברק קלעג'י, דורון גרופר, מיכל רייס ופנחס חורב.
כזכור, הבנק למסחר קרס ב-2002 בעקבות המעילה של אתי אלון, ששימשה כמנהלת מחלקת ההשקעות בבנק, וגנבה ממנו 250 מיליון שקל במשך 5 שנים. אלון הורשעה לאחר שהודתה שגנבה את הכספים כדי לכסות את חובות אחיה, עופר מקסימוב, בשוק האפור בגין הפסדיו מהימורים, והשניים נידונו ל-17 שנות מאסר.
לאחר מכן החלה חקירת משטרה בעניין אחריות הדירקטורים והמנהלים. במאי השנה המליצה המשטרה להעמיד לדין את רוב המנהלים והדירקטורים, בגין אחריותם לאי-מניעת המעילה. במקביל, הגיש הכנ"ר ב-2005, מתוקף תפקידו כמפרק הבנק, תביעה אזרחית בסך כ-271 מיליון שקל נגד 35 גורמים, ובהם הדירקטורים ונושאי המשרה, בטענה לאחריותם לקריסת הבנק.
כעת מבקשים הכנ"ר והמנהל המיוחד, באמצעות עוה"ד טובה פריש ועמית פינס, מבית המשפט של פירוק לאשר להם להתקשר בפשרה עם רוב הנתבעים. הם מציינים בבקשה את המורכבות שעמדה ביסוד המגעים לפשרה, זאת בהתחשב בזמן הכהונה, משך הכהונה, אופי ומהות התפקיד שמילא כל אחד מהם בבנק, מידת היכולת הכלכלית המוערכת של כל אחד מהם ויכולת הגבייה מהם אם תתקבל התביעה נגדם.
נכס מתכלה
סכום הפוליסה בה בוטחו הדירקטורים ונושאי המשרה היה 3 מיליון דולר, ולטענת הבנק למסחר כולו אמור היה לשמש לפיצוי. אלא שחברת הביטוח והמבוטחים טענו שהסכום אמור לשמש, קודם כל, למימון הגנתם בפני התביעה, ורק מה שייוותר ממנו (אם ייוותר) אמור לשמש לטובת פיצוי הניזוק. מאחר שמיליון דולר כבר שימשו למימון שכר טרחת עורך דין, נותרו בפוליסה רק 2 מיליון דולר.
בבקשה צויין, כי מאחר שההליכים נגדם טרם הסתיימו הרי שהפוליסה היא בבחינת "נכס מתכלה" ש"ככל שהזמן נוקף, משולמים מכוחה כספים" ומכאן העדיפות של הבנק להתפשר כעת.
הצעת הפשרה אושרה על-ידי ועדת הביקורת של הבנק. אם השופטת ורדה אלשיך בבית המשפט של פירוק תאשר לחתום עליה, היא תובא לאישור בית המשפט בו מתנהלת התביעה, והוא יתבקש לדחותה נגד 21 המתפשרים. (פש"ר 1398/02).