תנובה רכשה את חלקו של הבנק האירופי לפיתוח EBRD במחלבת תנובה רומניה. בעקבות הרכישה מחזיקה תנובה ב-90% מהבעלות, כש-10% הנותרים נשארו בידי איש העסקים הישראלי יוסף ביונו, הפעיל ברומניה גם בפרויקטים משותפים עם חברות תעשייתיות נוספות.
רומניה נבחרה כמיקום המועדף להקמת המחלבה הראשונה של תנובה מחוץ לגבולות הארץ בזכות העלייה ברמת החיים ובצריכה המאפיינת אותה ובזכות היותה בעלת מקדם הסיכון הנמוך ביותר מכיוון שלמעט דנונה, השחקניות הבינלאומיות הגדולות בתחום החלב עדיין לא נמצאות בה. בנוסף, נבחרה רומניה בשל כניסתה לשוק האירופי ולאור המדיניות הממשלתית שלה המעודדת השקעות זרות.
הקשר בין תנובה לבנק האירופי לפיתוח נוצר כשהתוכנית העסקית של תנובה הוגשה לבנק כחלק מבקשת הלוואה למימון הפרויקט. לאחר בחינת התוכנית, החליט הבנק להצטרף כשותף ב-35% מהמניות. אולם כשהתוכניות עברו את התרגום לשפת השטח הסתבר כי המחלבה נתקלה בקשיים רבים. תקציב ההקמה עבר את המשוער והוא הגיע, על-פי הערכות, לכ-80 מיליון אירו (שבחלקו מומן על-ידי הבנק) במקום כ-50 מיליון אירו.
בנוסף, כושר הייצור של המחלבה היה נמוך משמעותית מהמצופה, בין השאר, בגלל מגבלות על כמות הפרות שהמחלבה יכולה להחזיק מבחינה רגולטורית, כך שאת יתרת כמות החלב תנובה רוכשת מספקים אחרים, דבר המקשה על הבקרה ומגדיל את העלויות.
כתוצאה מכך, נוצרה חריגה מהתוכנית העסקית, המכירות היו נמוכות משמעותית מהצפוי והיא נקלעה להפסדים. עקב כך תנובה החליטה כי בעתיד תעדיף רכישת מחלבות קיימות על פני הקמת מחלבות חדשות.
למרות הקשיים בהקמת המחלבה ברומניה ותיפעולה, מידת האמון של תנובה במחלבה עדיין גדולה ורכישת חלקו של הבנק במחלבה עשויה לאפשר לתנובה גמישות יתר בהפעלת תוכניותיה שם, כפתח לכניסה לכל מזרח אירופה. יש לציין כי תנובה בחנה בעבר את כניסתה לשוק החלב ההודי, אולם לאחרונה החליטה להקפיא תוכנית זו.