"ישראל צפויה להיכנס למחנק אשראי בשנת 2009", כך מעריך רגולטור בכיר. להערכתו, המערכת הבנקאית לא תוכל לעמוד לבדה במימון צורכי האשראי של המגזר העסקי והבעיה תחריף כאשר גם המדינה תיכנס לשוק האשראי כלווה גדול לצרכי המימון שלה.
ההערכות הן כי אחת מהשלכות המשבר תהיה אי היכולת לממן פרויקטים גדולים של תשתית הנשענים על הון זר, למשל הרכבת הקלה בתל אביב. בנוסף סבור הרגולטור כי שוק האג"ח הקונצרניות נמצא בכשל, שגורם למעגל קסמים שלילי. "ירידת מחירי האג"ח פוגעת בתשואות קופות הגמל, שבתורה גורמת לפדיונות גדולים בקופות. כדי לממן פדיונות אלו נאלצות הקופות למכור אג"ח קונצרניות ומורידות שוב את מחירן, וחוזר חלילה".
במשרד האוצר יושבת ועדת ההיגוי של המשבר, הכוללת את ירום אריאב מנכ"ל האוצר, המפקח על הביטוח ידין ענתבי, החשכ"ל שוקי אורן, יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר והמפקח על הבנקים רוני חזקיהו. מהניתוח של ועדת ההיגוי עולה כי ישראל, כמדינה מוטת יצוא, תסבול מהאטה עקב המיתון בשוקי היצוא העיקריים באירופה ובאמריקה.
"אף שהמערכת הבנקאית הישראלית היתה שמרנית וזהירה, שמרה על הלימות הון גבוהה ופעלה במינוף נמוך יחסית לבנקים אירופאים ואמריקניים הרי שנקבל משבר מיובא במאה אחוז ונצטרך להתמודד איתו", אומרים בכירים בירושלים.
מהניתוח עולה כי המערכת הבנקאית הישראלית תצטרך להתמודד עם ביקוש גובר לאשראי, זאת כאשר הבנקים נדרשים על ידי בנק ישראל להגדיל את הלימות ההון שלהם לשיעור של 12% (כיום ההלימות הממוצעת היא 11.62%) ולכן ייכנס המשק למחנק אשראי.
מחנק האשראי יושפע משישה גורמים:
*סגירת קווי אשראי בחו"ל שניתנו לפירמות ישראליות לאור הבעיות במערכת הפיננסית העולמית, כאשר פירמות אלו ישאפו לקבל מימון חלופי בישראל.
*הגדלה משמעותית של ההפרשות לחובות מסופקים, לעתים פי שניים ושלושה, כתוצאה מההאטה, מצבן הרע של הפירמות ושמרנות הבנקים. בירושלים מעריכים כי ההפרשה תגיע לשיעור של 0.8% בהשוואה ל-0.28% בשנת 2007. הגדלת ההפרשה תפגע ברווחיות הבנקים וביכולתם להגדיל את האשראי.
*מגבלות לווה בודד/קבוצת לווים - כיום הבנקים קרובים מאוד למגבלה ולכן יתקשו להגדיל אשראי לקבוצות הלווים הגדולות ("הטייקונים").
*מגבלת אשראי ענפי של 20% מהאשראי, מגבלה שתבוא לידי ביטוי בענף הנדל"ן ותמנע הגדלת האשראי לנדל"ן. כיום חלק מהבנקים כבר קרובים למגבלה.
*הצורך למחזר אשראי חוץ-בנקאי שניתן בהיקפים גדולים בשנים 2005-2007. מאחר ושוק ההון יבש ואין הנפקות אי אפשר לממן מחדש אג"ח שהונפק, אלא במערכת הבנקאית. מבדיקות שנעשו עולה כי היקף הפדיונות הצפוי בשנת 2009 הוא 12 מיליארד שקל. בשנת 2010 צפויים פדיונות בהיקף גבוה משמעותית.
חבילת צעדים
מחנק האשראי למגזר העסקי יחמיר היות והמדינה תחזור לשוק ההון כשחקן גדול. מניתוח פדיונות אג"ח המדינה עולה כי מהרבעון הרביעי של 2008 ועד מחצית 2009 תיאלץ המדינה לגייס אגרות חוב בכמות גבוהה מהרגיל, לנוכח פדיונות העתק הצפויים בחודשים דצמבר 2008-מארס 2009, היקף של 45 מיליארד שקל תוך ארבעה חודשים. זאת בנוסף לבעיה של ירידה בהכנסות ממסים ומחסור בתקבולים מהפרטה עד כה לעומת התחזיות המוקדמות.
לאור זאת תיאלץ המדינה לגייס אג"ח בחו"ל. אך הבכיר מעלה חשש כי החשכ"ל יתקשה לגייס בחו"ל לאור מחנק האשראי במדינות המערב ותהליך הירידה ממינוף העובר על המערכת הבנקאית והגופים המוסדיים בחו"ל.
כל אלו יביאו למחנק אשראי חמור שיאיץ את ההאטה במשק בשנת 2009. כדי להתמודד עם המיתון בוחנים בירושלים חבילת צעדים שתופעל בעת הצורך ותכלול התערבות ממשלתית בשוק ההון, בקופות גמל, במערכת הבנקאית ובשוק האג"ח הקונצרני.
אחת מהן היא מתן סיוע לעסקים קטנים ובינוניים (SME) דרך סבסוד הריבית. בזמן האטה נפגעים העסקים הקטנים כאשר מרווחי הריבית נפתחים והריבית שהם משלמים על האשראי הבנקאי עולה. אחת ההצעות היא להגדיל את התמיכה הממשלתית בעסקים קטנים דרך משרד התמ"ת, תוך שימוש בהון ממשלתי כדי לסבסד את האשראי הבנקאי כך שהמדינה תישא בחלק מעלויות המימון, והעסק הקטן יראה לפניו עלות מימון נמוכה.