ג'ונגל-לנד (Jungleland) של בוב דילן. זה השיר האהוב ביותר על סטיוארט סטרנברג, המיליונר היהודי והבעלים של קבוצת הבייסבול טמפה ביי רייס מפלורידה, מאז ילדותו בברוקלין. הג'ונגל של וול סטריט, ואחר כך זה של ליגת הבייסבול האמריקנית (MLB), הוא מה שנאלץ להתמודד איתו במשך 28 השנים האחרונות. החל מהניסיון לשרוד ברחוב הבורסות של ניו יורק שבו צבר הון המעורך בכ-400-300 מיליון דולר (תחילה כסוחר מניות, אחר כך כשותף בפירמת ההשקעות הפרטית ספר, לידס & קלוגס וכשנמכרה ב-2002 כמנהל השקעות בגולדמן זאקס), ולאחר מכן כאיש שניסה לייצר ערך מ-200 מיליון הדולר שהשקיע ברכישת קבוצת הבייסבול הכושלת מהעיר סט.פטרסבורג.
ערב הוורלד סרייס, סדרת האליפות בת 7 המשחקים של ה-MLB שנפתחת הלילה (ד') ב"טרופיקנה פילד", אצטדיונם בן 36 אלף המקומות של הרייס, סטרנברג (49) יכול לפזם לעצמו עוד שיר של דילן: "הראשון עכשיו יהיה האחרון אחר כך". בעיקר בגלל ההישג המרשים שאליו הצעיד את הרייס שלו - ניצחון על האלופה אשתקד, בוסטון רד סוקס, שסידר לו כרטיס למאבק ישיר על האליפות מול פילדלפיה. וזה לאחר עונה כושלת במיוחד אשתקד, שבה הרייס הפסידו 60% מהמשחקים (96 מ-162).
אגב, הרייס הם הקבוצה השישית בהיסטוריה של הליגה שמצליחה להגיע לגמר שנה אחרי שגירדה את התחתית. אבל היא לוטשת עכשיו עיניים לשיא אחר: להיות הקבוצה השנייה בהיסטוריה אחרי אטלנטה ברווס שגם מצליחה במקביל לזכות באליפות. כדי להבין עד כמה איש לא ספר את הרייס של סטרנברג לפני העונה, מספיק להביט ביחסי ההימורים עליהם בתחילתה - 1:200.
אוהדי הרד סוקס. הפעם ישארו בבית
איש המהפכות
דבר אחד בטוח: סטרנברג - פריק של בייסבול (אימן 9 קבוצות חובבים ונוער), ספורט (ישלוף ברגע מהזיכרון את החמישיה של אלופת המכללות ב-1976) ומוזיקה (היה ב-40 הופעות של ברוס ספרינגסטין ו-25 פעמים בהופעה של בוב דילן) הוא איש של מהפכות. ניהוליות, כלכליות ואפילו מיתוגיות - כיאה לבנו של יצרן כריות דקורטיביות, שיודע שלפעמים שינוי קוסמטי הוא ההבדל בין עסקה טובה לכושלת.
מאז שרכש את הרייס ב-2004, הקבוצה עם שווי השוק ה-29 מתוך 30 קבוצות הליגה (290 מיליון דולר בלבד) על פי "פורבס", סטרנברג הצליח להעמיד את שיעור הרווח התפעולי על 21% (כ-30 מיליון דולר) לעומת 8% (8 מיליון דולר) לפני 4 שנים. וכל זאת כשהגידול בהכנסות בתקופה זאת מסתכם ב-30 מיליון דולר בלבד.
ראשית, הוא החליף את שדרת הניהול והביא לקבוצה נשיא ומנהל כספים שעבדו איתו בגולדמן זאקס. לאחר מכן הוא החל במסע רכש צנוע יחסית של שחקנים מליגות זרות (קרלוס פנה מהליגה הלטינית, ואקינורי מהליגה היפנית) כדי להרחיב את השוק שאליו פונים הרייס. ביחד עם שני פיצ'רים אמריקנים (מט גארזה וסקוט קזמיר), הוא הצליח סוף סוף להרים משהו שדומה לקבוצה.
גראזה. MVP ב-400 אלף דולר לעונה
מה שמדהים הוא שהוא עשה את זה בכסף קטן יחסית. גראזה, למשל, ה-MVP של הסדרה מול הרד סוקס, מרוויח העונה 400 אלף דולר בלבד. הבכירים אומנם מרווחים משכורת שנתית של 7 ספרות (פנה לוקח הביתה 6 מיליון דולר), אבל סך המשכורות ששילמו הרייס בעונת 2007 עמד על 24 מיליון דולר בלבד - הסכום הנמוך בליגה. גם לאחר שההנהלה פתחה הקיץ את הכיס והודיעה שתשלם משכורות בהיקף של 43 מיליון דולר, עדיין מדובר באחוז נמוך מאוד מההכנסות יחסית לשאר הליגה - 30% בלבד.
במקביל הודיע הקיץ סטרנברג שהאצטדיון הביתי שנבנה ב-1990 שייך לעבר. במקומו הוא מתכוון להקים אצטדיון חדש בן 34 אלף מקומות בעלות של 450 מיליון דולר. העיתוי הוא אומנם קצת בעייתי, שוק הנדל"ן בפלורידה הוא אחד הנפגעים הקשים ממשבר הסאב-פריים, אבל ייתכן מאוד שזכייה בוורלד סרייס תסייע לפרויקט בכל זאת להתרומם.
המהפכה האחרונה שביצע סטרנברג הייתה כאמור מיתוגית. בתחילת העונה הוא הודיע על שינוי שמה של הקבוצה מהדבלס לרייס, ועל החלפת צבעי המדים. מעבר למחיקת הסמלים הישנים, יש גם היגיון עסקי במהלך - הוא הצליח להכניס עוד כמה דולרים לקופת המועדון מקו מוצרי המרצ'נדייז החדשים.
בירה עם החבר'ה
גם אם יזכה באליפות וגם אם לא, אין ספק שסטרנברג כבר עשה את שלו ברייס. ההצלחה העונה תבטיח לקבוצה אוטומטית הכנסות גדולות יותר בעונה הבאה (מחוזי שידור מקומיים, מנויים וכו'), וסביר להניח שהמחיר הממוצע לכרטיס, 17 דולר בלבד, יגדל בהתאם.
סטרנברג (מימין). צנוע
"הוא זן נדיר של איש עסקים", העיד בעבר על סטרנברג חברו לגולדמן זאקס, רנדי פרנקל, בראיון ל"טמפה ביי טיימס". "סטיוארט הוא אדם צנוע, ישר והגון, איש משפחה למופת שמגיע בג'ינס וטי שרט למגרש כדי לשתות בירה עם החבר'ה. אם יש מי שמגיע לו להצליח, זה סטיוארט".