סוד ידוע הוא שיצרני הרכב הגדולים והמוכרים נגררים בעל כורחם אל מהפכת החשמל; להם הרי יש רק מה להפסיד: העליונות הטכנולוגית בתחום המנועים, שהתפתחה במשך עשרות שנים, תאבד, וכך גם חלק משמעותי מההכנסות מחלפים (מנוע חשמלי אמין הרבה יותר ממנוע בעירה פנימית). אז מה גורם להם בכל זאת לעשות זאת? החשש לאבד את הבכורה לטובת יצרנים לא מוכרים, בעיקר מאסיה, שהחלו לייצר כלי רכב חשמליים כבר לפני כמה שנים.
ברחבי העולם יש כבר כיום כמה עשרות דגמים חשמליים - בעיקר קטנועים אך גם מכוניות - הנמכרים לקהל. נגד כל הסיכויים, ולמרות קשיים כמעט הזויים שהערים משרד התחבורה, הצליחו כמה מהם לטפטף גם אלינו.
אז איך זה עובד? יצאנו לסיבוב על אחד הדגמים של EVT, יצרנית חשמל טייוואנית, שהבינה את הפוטנציאל שבייצור כלי רכב חשמליים. הפתעות גדולות לא היו: הקטנוע הקטן מתנהג פחות או יותר כמו טוסטוס סטנדרטי של 50 סמ"ק, מלבד השקט המוחלט שבו הוא נוסע והגבלת מהירות של 50 קמ"ש לטובת חיסכון בחשמל. במצב אופטימלי טווח הנסיעה יכול להגיע ל-80 קילומטר, אולם כיוון שהמצב לעולם אינו כזה, הטווח ינוע סביב 50-45 ק"מ. בשביל הקילומטרז' הזה תידרשו לחבר את הקטנוע לתקע הביתי לחמש שעות.
חיים קארו, מנכ"ל גלובל-אקו, החברה המייבאת, אומר שבינתיים נמכרו כמאה כלים חשמליים, וכי לאחרונה הצטרפו לחוג הלקוחות גם גופים מוסדיים ובראשם רשות הדואר וכמה עיריות, עניין שבשוק הישראלי יכול להשפיע על לקוחות פרטיים רבים.
אז נכון, ייקח עוד זמן עד שהכלים החשמליים יוכלו להתחרות ביכולות של כלי רכב רגילים, אבל אם כך נראים הצעדים הראשונים, העתיד נראה הרבה יותר מבטיח, גם אם היצרנים הרגילים ימשיכו לגרור רגליים. לנו רק נשאר לקוות שמשרד התחבורה לא ימנע מאזרחי ישראל ליהנות מפירות המהפכה החשמלית.