בעקבות המשבר הכלכלי וההפסדים המרשימים שרשמו המניות, קופות הגמל וקרנות הנאמנות, החלו לצוץ בתקשורת דיווחים על כך שהציבור "מצביע ברגליים" (או אולי נכון יותר לומר - בידיים), ומושך מקרנות הפנסיה ומקופות הגמל סכומי כסף גדולים.
אין ספק שמשיכה מסיבית של כספים במזומן על-די הציבור עשויה למוטט את המערכת הכלכלית, ולכן מיהרו הנציגים הכלכליים הבכירים לשלוח לציבור מסרים מרגיעים. כך למשל צוטט לפני מספר שבועות הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, ידין ענתבי, באומרו כי הציבור פודה בעיקר כספים נזילים מקופות הגמל וקרנות הפנסיה ולא נתפס לפאניקה: "המשיכות הן בסכומים של 200-300 מיליון שקל ליום, קצב כפול בלבד ממשיכות בימים כתיקונם", הוא אמר.
המשיכות הגדולות יחסית של סכומי כסף מזומן מהבנקים והחזקתם ברשות עצמאית, החזירו ללקסיקון הסלנג את המושג "פק"מ בלטה" שהיה נפוץ בישראל של שנות ה-80, בתקופה בה היו מגבלות על סחר במטבע חוץ. עקב המגבלות לא יכלו תושבי המדינה להפקיד את המט"ח שהיה ברשותם בבנקים, ונאלצו לאלתר מקומות מסתור לשטרות הירקרקים. אז הוטמע המושג "פק"מ בלטה" - החלפת תוכניות פיקדון קצר מועד בבנקים, במסתור מתחת למרצפות הבית.
לא צריך להיות חכם גדול או משקיע אגדי כדי להבין שפק"מ בלטה, כמו גם שמירת כל רכוש יקר ערך אחר מתחת למרצפות או במקומות אחרים בבית, אינה בדיוק הפתרון היעיל, ולכן פונים אותם אנשים לפתרון ההגיוני יותר: שמירת הרכוש יקר הערך בכספת.
אם הלך הרוח בשוק הכספות מצביע על הלך הרוח הכלכלי הכללי, הרי שאולי לראשי המשק יש בכל זאת סיבה לדאגה. בדיקה מדגמית בקרב סוחרי כספות מצביעה על עלייה של כמעט 100% בהתעניינות בכספות ועלייה של עשרות אחוזים ברכישת כספות.
שוק הכספות מגוון ביותר, וניתן להשיג בו כספות בסכומים הנעים בין כ-200 שקל לכספת ביתית קטנה, עד אלפי שקלים לכספת ביתית כבדה מקובעת. לחילופין, ניתן לשכור בעלות שנתית של כ-1,000 שקל כספת בסניף בנק, אלא שאז נאלץ השוכר להתאים את שעות הביקור בכספת לשעות הפעילות של סניף הבנק ולעיתים לשלם "קנס" על כמות ביקורים שנתית הגבוהה מזו הכלולה בהסכם השכירות.
חברות הביטוח העלו את הרף
מיקי ברטל מחברת סייף כספות מספר כי במהלך עשרות שנות פעילות החברה מעולם לא הרגיש בעלייה כה גדולה בהתעניינות בכספות ביתיות. לפני שמישהו ייכנס להיסטריה לא רצויה, ממהר ברטל לסייג את דבריו ולשייך את העלייה המשמעותית בהתעניינות גם לעובדה שלפני מספר חודשים הקשיחו חברות הביטוח בצורה משמעותית את תנאי הפוליסות לביטוח תכולת בית, ובניגוד לעבר הן מחייבות כיום חלק מהמבוטחים להתקין כספת ביתית במשקל מינימלי של 50 ק"ג המעוגנת לרצפה או לקיר בעיגון של ארבעה ברגים כתנאי לאישור הפוליסה.
דרישה זו הגיעה לאור העובדה שבחברות הבינו שאנשים רכשו כספות קלות בחנויות "עשה זאת בעצמך" ולא דאגו אפילו לקבע אותן לקיר או לרצפה. הם דיווחו לחברה שהרכוש שלהם מאובטח בכספת, ובמקרה של פריצה הפורצים פשוט העמיסו את הכספת יחד עם יתר הדברים שמצאו בבית ונעלמו יחד איתה.
"עובדה זו הצריכה את החברות לפצות את המבוטחים, וגרמה להן לנזקים בסכומי עתק. לכן העלו את רף הדרישה, וכיום בחלק מהמקרים מבצעות החברות בדיקות אימות לדווח על התקנת כספת.
"האנשים המתעניינים נוהגים להסביר לנו מה הצורך שלהם בכספת. במידה ומדובר על דרישה של חברת הביטוח הם מעבירים לנו את הדרישה כפי שקיבלו אותה מהחברה על מנת לקבל הצעת מחיר לפי המפרט. מהפניות המגיעות אלי אני יכול לומר כי 50% מהעלייה נובעת מדרישה של חברת הביטוח, והאחרים בהחלט מדווחים על רצון "לקרב אליהם את החסכונות. אני לא פסיכולוג ולא כלכלן, אבל מהזווית הצרה שלי אני בהחלט מרגיש שיש בציבור הישראלי איזה פחד מהלא נודע בתחום הכלכלי", אומר ברטל.
מה מציעים הבנקים?
בפני מי שלא מאמין במערכת הבנקאית אולם עדיין מאמין בבנק, עומדת האפשרות לשכור בסניף הבנק כספת על בסיס שנתי. הביקור בכספות אלה יכול להתבצע רק בשעות העבודה של הסניף. חלק מהבנקים מגבילים את מספר הביקורים השנתיים בכספת. דיסקונט דורש 20 שקל על כל ביקור מעל 20 ביקורים בשנה, ואילו מזרחי טפחות דורש סכום זהה על כל ביקור מעבר ל-25 ביקורים בשנה.
בדיקה שנערכה השבוע בתעריפוני הבנקים מצביעה על הפרשים של מאות שקלים בסכומים שדורשים הבנקים השונים.
את התעריף הנמוך ביותר דורש בנק מזרחי-טפחות, שם תדרשו לשלם 530 שקל לשנה עבור שכירת כספת קטנה, ו-1,000 שקל עבור כספת גדולה.
בבנק הפועלים ידרשו עבור השירות 830-1,320 שקל, בלאומי 850-1,350 שקל ואילו את התעריף הגבוה ביותר גובה בנק דיסקונט: 1,200-1,600 שקל לשנה בהתאם לגודל הכספת.
אגב, בבנקים טוענים כי לא חלה עלייה בהתעניינות בשכירת כספות בשבועות האחרונים.
המשקל לא פחות חשוב מהמיגון
מיקי ברטל מדגיש כי למבקשים למצוא הגנה מרבית כדאי לשים דגש דווקא על משקל הכספת ולאו דווקא רמת המיגון. "הסטטיסטיקה מצביעה על כך שיש הרבה יותר גניבות של כספות מאשר פריצות לכספות. פורצים, גם המיומנים ביניהם, מנסים לבצע את הפריצה בזמן הקצר ביותר. לכן הם מנסים לעקור את הכספת ממקומה, ובמידה והם מגלים שהכספת כבדה, הם פעמים רבות משאירים אותה במקומה".
כאמור, היצע הכספות וטווח המחירים שלהן נרחב, כפי שמדגים ברטל:
* כספת דיגיטלית (עם מפתח גיבוי) מקובעת לרצפה או לקיר בארבעה ברגים בגודל של 30X20X20 - תעלה בסייף כספות 350 שקל כולל התקנה (באזור המרכז).
* כספת העומדת בדרישת חברות הביטוח במשקל 50 קילו עם דלת 12 מ"מ מפלדה ומנגנון הגנה מפני קידוח תעלה 1,800 שקל בגודל 50X40X35 לנעילת מפתח, ו- 2,700 שקל לכספת בנעילה דיגיטלית כולל התקנה.
* מחיר כספת במשקל 120 ק"ג, המקובעת לרצפה או לקיר בארבעה ברגים, עם דלת 12 מ"מ מפלדה ומנגנון הגנה מפני קידוח, מתחיל ב-3,500 שקל (כולל התקנה).
* הדרגה הגבוהה ביותר בכספות לבתים היא 250 ק"ג שמחירה כ-4,000 שקל.
גם ברשת גוברת ההתעניינות
חיזוק לתחושותיו של ברטל ניתן לקבל גם ברשת. ליאת אלון, מנהלת השיווק של מנוע השוואת המחירים זאפ (www.zap.co.il), מדווחת כי בשבועיים האחרונים חלה עלייה ממוצעת של 30% בצפייה היומית בקטגוריה "כספות".
האתר מכוון להשוואת מחירי 76 כספות, ומוצעות למכירה כספות קטנות שמחירן מתחיל בכ-150 שקל וכספות קיר קטנות שמחירן נע סביב 450 שקל.
בין הכספות הכבדות יותר ניתן למצוא כספת משרדית במשקל 80 ק"ג במידת 100X46X38 בעלת מנגנון דיגיטלי הכוללת מפתח כספת ניקל מקורי לגיבוי/חירום וידית ניקל לפתיחת הכספת הניתנת לעגינה לרצפה, במחיר של 1,790 שקל (לא כולל התקנה).
הכספת המסיבית ביותר שניתן להשיג באתר היא כספת חסינת אש ומים הכוללת חיבור USB פנימי לגיבוי והגנה דיגיטלית באמצעות חיבור חיצוני למחשב.
משקל הכספת - 95.7 ק"ג ומחירה 4,340 שקל.
מי שמסתפק בכספות יד שנייה יוכל למצוא מגוון של אלה באתר המכירות יד 2 (www.yad2.co.il), שם הופיעו השבוע 33 מודעות למכירת כספת, החל מכספות קטנות שמחירן 25 שקל ועד לכספת בנקאית דיגיטלית במשקל 2 טון עם מנגנון מפתח, השהייה ושילוב קודים, בגובה 160 ס"מ, המוצעת למכירה תמורת 28,000 שקל (אגב, מציע הכספת טוען שמחיר כספת חדשה במפרט זה עומד על כ-18,000 דולר).