גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דיבידנדים אסורים

האם תם עידן פירעון הלוואות המינוף באמצעות דיבידנדים?

בימי משבר אלה, הכול דנים ובוחנים את העסקאות הממונפות של חלק ניכר מהטייקונים בישראל תוך העלאת ספק לגבי יכולת הפירעון והחזר ההלוואות לבנקים ולמוסדות הכספיים ובמיוחד בדבר אפשרות לפרוע את האג"ח בהגיע מועד הפירעון. בשנים האחרונות פורח בישראל (ובעולם) שוק גיוס המלוות מחוץ למערכת הבנקאית. חברות ציבוריות ופרטיות העדיפו לגייס הון באמצעות אג"ח, פרטי או קונצרני, הן באמצעות הבורסה והן מחוצה לה.

הרוכשים העיקריים הם גופים מוסדיים, קופות-גמל, קרנות השתלמות והציבור, אשר מתומרצים לרכוש האג"ח הקונצרני לאור הריבית הגבוהה יחסית לעומת הריבית שניתן לקבל עבור איגרות-חוב ממשלתיות.

די לבחון את תשואות הענק שהאג"ח הסחירות מקנות כיום בשל המשבר, כדי לעמוד על החשש הכבד בדבר אפשרות פירעון החוב. ואכן חלק ניכר מההשתלטויות ומעסקאות הענק בישראל ובעולם התבצעו בשנים האחרונות באמצעות מינוף חסר תקדים. די להזכיר את בנק הפועלים, אי.די.בי., דלק, בזק ועשרות משקיעים אשר ניצלו את נכונות הבנקים והציבור לממן את הרכישות.

בתקופות של ריבית נמוכה בישראל, בארה"ב ובמשקים אחרים, הצמצום בהנפקת איגרות-חוב ממשלתיות מצד אחד, והריבית הנמוכה יחסית מצד שני, הביאו לזרם של הנפקות אג"ח על-ידי קונצרנים רבים במשק, ואף להנפקות של חברות רבות שפעילותן העסקית טרם גובשה ולפעמים שאפה לאפס. האשראי החוץ-בנקאי בישראל נאמד ב-380 מיליארד שקל, והוא גדל בקצב מדהים ב-5 השנים האחרונות. חלק ניכר מהכספים שגויסו יועדו להשקעה בנכסי נדל"ן בישראל, במזרח אירופה ובארה"ב. מחירי הנכסים עלו בעשרות אחוזים, כך שהכדאיות למנף את הרכישות הלכה וגברה.

מנוף עיקרי לרכישות

שאלה ראשונה שכל בנקאי אמור לשאול את מבקש ההלוואה היא מה הם המקורות להחזר הקרן ולתשלום הריבית? אנו ערים לשאלה ראשונית זו בכל בקשה למשכנתא. החברות הלוות חייבות להצביע על תזרים מזומנים שיש בו כדי לפרוע את החוב ואשר מקורו בנכסים הנרכשים. מימון ההחזר נעשה בדרך-כלל מתוך רווחי הנכס הנרכש.

כאשר חברת תשלוז, בשליטת יצחק תשובה, רכשה את חברת דלק, המענה לכך היה כי דלק תחלק את רווחיה השוטפים לתשלוז, וזו תחזיר את החוב לבנקים. ואכן חברת דלק חילקה בתקופה הקצרה מיד לאחר רכישתה סכומי עתק כדיבידנד, סכומים שדלק לא חילקה עשרות שנים קודם לכן, ובכך איפשרה לתשלוז ולתשובה להחזיר את החוב לבנקים בזמן קצר. עוזר לכך גם השיקול המיסויי שלפיו דיבידנד המחולק בין חברות ישראליות אינו נחשב כהכנסה אצל החברה מקבלת הדיבידנד, ומאפשר ביתר קלות להחזיר את החוב.

ואכן רוב הרכישות הגדולות בשנים האחרונות במשק נעשו בדרך זו, כאשר האפשרות לחלוקת דיבידנד לחברה הרוכשת מתוך נכסי החברה הנרכשת היוותה מנוף עיקרי לרכישות. משקיעים רבים שוקלים בכובד ראש, בעת בחינת חברות שהן יעד להשתלטות, כמה דיבידנד ניתן למשוך מיידית מחברות אלה, ומעמידים זאת כתנאי מוקדם להשתלטות. שיטת רכישה זו הידועה בעולם כ-leverage buy out נפוצה מאוד בישראל, בעיקר לאחר שחוק החברות החדש, משנת 2000, ביטל את האיסור על חברה לסייע ברכישת מניותיה.

במגמה ליצור רווחים מיידיים שיסייעו להחזיר את החוב, הביאה שיטה זו בעקבותיה גם למכירה של חלק מהאחזקות ומהנכסים של החברות הנרכשות, כדי להגדיל את הרווחיות והמקורות לחלוקה. נושא זה אף נדון בערכאות, כשהטענה הייתה כי הדירקטורים התרשלו בתפקידם בכך שמכרו נכסים של החברה במהירות רבה וללא הצדקה מהיבט החברה הנרכשת, רק כדי לאפשר לבעלי השליטה בה לקבל דיבידנד מהיר וכדי שיוכלו באמצעותו להחזיר את הלוואות המימון.

חליבת דיבידנד

החזר החוב תלוי אפוא באפשרות של "חליבת דיבידנד" מרבי מהחברות הנרכשות. מכאן עולה השאלה מה הם המקורות לחלוקת דיבידנד? תנאי ראשון כי לחברה יהיו רווחים, דהיינו "יתרת עודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין השניים". עודפים הם "סכומים הכלולים בהון העצמי של החברה ושמקורם ברווח הנקי שלה, כפי שנקבע לפי כללי חשבונות מקובלים".

אך ברווח חשבונאי עצמו אין די, שכן החלוקה חייבת לעמוד גם במבחן "יכולת הפירעון", דהיינו, חובה על הדירקטורים לבחון אם קיים חשש סביר, שמא החלוקה תמנע מהחברה לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן.

מאחר שחלוקה מותנית בקיומו של רווח לפי כללים חשבונאיים, הרי החל מ-2006 מתבצעת מהפכה של ממש, ונכנס לתמונה גורם דומיננטי חדש וחשוב, שהוא המעבר של החשבונאות לשיטה חדשה המבוססת על תקני ה-IFRS החדשים (International Financial standards), כאשר כל החברות הכפופות לחוק ניירות ערך חייבות החל מ-2008 לערוך את דוחותיהן הכספיים לפי התקנים החדשים. מאחר שניתנה האפשרות לאימוץ מוקדם החל מהדוחות שפורסמו לאחר 31 ביולי 2006, חברות רבות בישראל אימצו תקנים חדשים אלה, כבר בשנה החולפת.

על-פי הגישה החשבונאית החדשה, הדגש בדוחות הכספיים מתנתק מהערכים השמרניים ההיסטוריים ועובר להערכות הרכוש על-פי "שווי הוגן". נפתח אפוא פתח ענק לשערוכי נכסים אשר הכפילו ושילשו את שווי הנכסים של החברות, בעיקר בשנתיים האחרונות שבהן שוק נכסי הנדל"ן בארץ ובעולם נסק לגבהים. השווי ההוגן אולי היה הוגן בשנה החולפת, וגם בכך יש לי ספק, אך הוא צנח השנה כפי שהדבר מתבטא גם בצניחה חופשית של מניות הנדל"ן בבורסה.

שיקולי הדירקטוריון

אם נחלק את ה"רווחים החדשים" על הנייר כדיבידנד, הרי ההון העצמי המשמש ככרית ביטחון לנושים נעלם כלא היה. זהו עיתוי אומלל של מעבר משנות גאות בנדל"ן, בשנים 2006 ובמחצית 2007, לשנת השפל 2008, כאשר על-פי הדוחות הכספיים החדשים ניתן לכאורה לחלק דיבידנד ענק ולהעביר בנקל את ההון העצמי לבעלי השליטה בצורת דיבידנד.

הדעות המשפטיות חלוקות בדבר אפשרות החלוקה של רווחי השווי ההוגן. מתגבשת עמדה, שאם מדובר בנכס להשקעה הרי שעודף השערוך הינו בר-חלוקה, מה שלא כן לגבי רכוש קבוע. אף כי הבחנה זו נראית מלאכותית, גופים שונים במשק כבר פועלים לפיה. יש הטוענים כי ניתן לחלק גם את ה"רווח" שמקורו משווי הוגן של נכסים קבועים, אך יש לנו ספק רב בעניין זה.

בשל לחצי הבנקים להחזר הלוואות, עלולים דירקטורים בחברות ציבוריות לעמוד תחות לחצים גדולים של בעלי שליטה להכריז על חלוקת דיבידנדים בהצביעם על קיום רווח במאזנים. זו מלכודת מסוכנת, שכן מבחן הרווח הוא מבחן משני, בעוד התנאי הנוסף שאותו דורש החוק, שהוא המבחן המוביל והעיקרי לביצוע חלוקה, הוא מבחן "יכולת הפירעון". דהיינו, בבוא הדירקטורים להחליט על חלוקה ועל כמותה, עליהם להיות משוכנעים כי החברה תוכל לעמוד בחבויות הקיימות והצפויות שלה בהגיע מועד קיומן.

מה הם השיקולים שדירקטוריון סביר יבחן בעת שיבוא לשקול את מבחן יכולת הפירעון כדי שלא יימצא אחראי אישית ל"חלוקה אסורה"?

יצירת מקורות רווח: יש לבדוק את ההסתברות שהחברה תוכל לייצר, על פני תקופת זמן, מספיק מקורות מפעילותה או ממימוש נכסים, כדי לעמוד באופן סביר בפירעון החובות.

גלגול חובות: שיטה מקובלת בישראל להחזר חובות היא על-ידי מימון ומחזור מחדש של החוב. נוכחנו לאחרונה כי מימון שהובטח לקבוצת דלק על-ידי מריל לינץ' לא כובד, והקבוצה נאלצה למצוא מקורות מימון אחרים בתנאי לחץ. ספק אם הבנקים ייאותו היום למחזר חובות, ולפיכך על הדירקטוריון לבחון אפשרות זו בזהירות יתר.

תביעות תלויות: על הדירקטוריון להביא בחשבון קיומן של תביעות תלויות ותביעות אפשריות, לשקול ולהעריך את ההסתברות, את העלויות והעיתוי של הסכומים שהחברה תידרש לפרוע.

ניתוח תזרים מזומנים: יש לבחון מחדש בקפדנות את התחזיות העסקיות של החברה ואת תקציבה הרב-שנתי, על פני תקופה ארוכה, כדי לקבוע אם די בנתונים לכסות את פירעון כל התחייבות החברה הידועות במועד הבדיקה.

בחינת "השווי ההוגן": יש לבחון היטב את השמאות בדבר שווי הוגן ולעדכנה בהתאם למצב החדש. חובה על הדירקטורים לוודא כיצד נבחרו השמאים ואילו הנחיות הם קיבלו מההנהלה.

חוות-דעת מומחים: החוק מאפשר לדירקטורים להתייעץ ולקבל חוו"ד מומחה חיצוני על חשבון החברה. ביהמ"ש העליון קבע בפסק-דין פרומדיקו - ולאחרונה בפסה"ד תנובה וטנא - כי דירקטור ישוחרר מאחריות אם סמך על חוות-דעת חיצונית של גורם בר-סמכא אשר נמסרו לו כל העובדות הרלבנטיות לצורך חוות-דעתו.

להבדיל מהמצב שקדם לחוק החברות, שלפיו הדירקטוריון רק המליץ והאסיפה אישרה את החלוקה, הרי על פי החוק כיום, החלטת החברה בדבר חלוקת דיבידנד מתקבלת בדירקטוריון בלבד, אלא אם התקנון קובע אחרת. מצב זה מגביר את אחריות הדירקטורים, שכן ההחלטה והאחריות נעצרים בשלב הדירקטוריון.

יש לזכור כי בכל חלוקה שאינה עומדת בתנאי החלוקה על-פי דרישות החוק, הדירקטורים עשויים להיחשב כמי שהפרו את חובת האמונים. הפרת אמונים אינה בת ביטוח. ניתן להפעיל שיפוי וביטוח רק אם הדירקטור פעל בתום לב, והיה לו יסוד סביר להניח שהפעולה לא תפגע בטובת החברה.

בעידן זה, על הדירקטורים ועל נושאי משרה בחברות להיות זהירים שבעתיים בכל החלטה על חלוקת דיבידנד, ולבחון היטב את השלכות החלוקה על יכולת הפירעון של החברה ואת האחריות הנגזרת מכך.

עוד כתבות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

באופן חריג: בית המשפט הכלכלי פסק נגד רשות ני"ע והזהיר מפני עודף דיווחים לציבור

ביהמ"ש קבע כי חברת הנדל"ן דקמא והמנכ"ל נתנאל לורנצי לא היו צריכים לדווח על הפרה של הסכם הלוואה שהעניקה החברה בגובה 10 מיליון שקל, שכן ההפרה לא הייתה מהותית ● הרשות אף חויבה בתשלום הוצאות בגובה 20 אלף שקל ● רשות ני"ע: "לומדים את פסק הדין"

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

השרה מאי גולן / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

"ביקשה לצאת לשירותים": השרה מאי גולן הבריחה את אמה מהחקירה

באמצע החקירה, הוציאה השרה מאי גולן את אמה ללא אישור מתחנת המשטרה - במשטרה בודקים אם ניתן לעצור את השרה חרף החסינות ● האם חשודה בקבלת דבר במרמה בשל מעורבותה בעמותת "העיר העברית" של גולן ● השרה עצמה עדיין לא התייצבה בחקירה שנפתחה בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12, אחרי שטענה כי מדובר ב"חקירה פוליטית"

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה

החשכ"ל הודיע כי WeSure ומגדל זכו במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה וגמלאיה לשנת 2026 ● שתי החברות יבטחו למעלה מ-70 אלף כלי רכב, בהיקף כספי מוערך של למעלה מ-350 מיליון שקל ● בעקבות המכרז, עובדי המדינה יזכו ברובם להוזלת הפרמיה בעת חידוש הפוליסה הקרוב

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח פעילות קופות החולים: שלוש קופות הגיעו לאיזון תקציבי, ואחת לא

ממשרד הבריאות נמסר כי הגירעון של שירותי בריאות כללית בשנת 2024 הוא משמעותי ומחייב מתן מענה לטווח ארוך באופן שלא יפגע באיכות ובזמינות השירות למבוטחים ● ובכמה גדל סל הבריאות לפי הדוח?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

מאגר תמר. בעיגול: אהרון פרנקל / צילומים: מארק ישראל סלם, מורג ביטן

יומיים ברצף: אהרון פרנקל קונה עוד מניות תמר פטרוליום ב־52 מיליון שקל

יום אחד בלבד לאחר רכישת 9% ממניות תמר פטרוליום, איש העסקים אהרון פרנקל ממשיך להגדיל את החזקותיו ומוסיף 1.5% נוספים בסכום של 52 מיליון שקל ● הרכישה הנוכחית מעלה את פרנקל להחזקה של 17.5% ממניות תמר פטרוליום בשווי של 612 מיליון שקל

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט שוברת שיאים; מניית אינטל מזנקת ב-26%

אנבידיה תרכוש מניות אינטל בשווי 5 מיליארד דולר - המפסידים והמרוויחים מהעסקה ● רוש רוכשת את 89bio בעסקה של עד 3.5 מיליארד דולר, הנרכשת מזנקת ב-90% ● מספר תביעות האבטלה הראשונות ירד בשבוע שעבר ל-231 אלף, לעומת 264 אלף בשבוע שעבר ● הדולר מזנק בשוק המט"ח בעקבות סגירה של פוזיציות שורט על המטבע האמריקאי