מה לא אמרו עד היום על החוק הרוסי, זה שמחייב את קבוצות ליגת העל בכדורסל לשחק בכל זמן נתון עם שני ישראלים על הפרקט. שהוא קידם את השחקן הישראלי, שהוא עזר להפוך את הליגה לתחרותית יותר ושהוא אפילו החזיר את הקהל למגרשים. אפשר להתווכח אם כל זה נכון, אבל מה שאולי יותר מעניין הוא לבדוק האם מאז כניסת החוק לפני שנתיים גדל גם שכרו של השחקן הישראלי. שהרי שיפור במעמד צריך להיות מתורגם גם בתלוש השכר.
מנתוני הבקרה התקציבית של איגוד הכדורסל שהגיעו לידי "גלובס" מתברר שהתשובה על השאלה היא כן ולא. למה כן? כי החוק הרוסי עזר בשנתיים האחרונות לשחקנים לשדרג את שכרם, אבל רק לכאלה שנחשבים גם ככה לבעלי שכר גבוה (700 אלף שקל עד מיליון שקל לעונה), או גבוה מאוד (מיליון שקל עד 2 מיליון שקל ומעלה). כך למשל עולה מהנתונים שבעונה האחרונה (07/08) 11% מכלל השחקנים הישראלים הרוויחו למעלה ממיליון שקל ברוטו לעונה, לעומת 7% מהישראלים בעונת 05/06 שבה עדיין לא נכנס החוק הרוסי. מבחינה אחוזית, מדד אמין יותר משום שבעונת 05/06 היו 90 ישראלים בליגת העל לעומת 76 אשתקד, מדובר על גידול של כ-60%.
ולמה החוק לא עזר? כי כשמסתכלים על רמת השכר הנמוכה (50 -300 אלף שקל - הנתח המרכזי של שכר השחקנים הישראלים), רואים שהיא נותרה בסביבות ה-41%. זה אומר שבניגוד לשחקני הקצפת, חלקו של "מעמד הפועלים" בעוגת השכר לא גדל בשלוש השנים האחרונות.
מי שבכל זאת שידרגו במעט את שכרם הם בעלי המשכורות הנמוכות מאוד (עד 50 אלף שקל), שחוזיהם מהווים כיום 29% מכלל השחקנים לעומת 37% לפני שנתיים. עם זאת, לאור צמצום מספר הקבוצות בליגה בשנתיים האחרונות, מספר השחקנים שמרווחים פחות מ-50 אלף שקל צנח בצורה דרסטית - מ-33 ל-22 (ממוצע של כמעט שחקן לקבוצה). מה שמעיד ששחקנים אלה היו הראשונים שנפרדו מליגת העל בעקבות הקטנתה.
"השכר - תוצר לוואי"
"החוק הרוסי נועד לסייע לשחקן הישראלי לקבל יותר דקות שיעזרו לו להתפתח מקצועית, ולא כדי ששכרו יגדל", אומר יו"ר ארגון השחקנים, ניר אלון. "מבחינתנו המטרה היתה שהשחקן הישראלי יקבל יותר דקות על המגרש - מטרה שהשגנו לאור גידול בסך הדקות של הישראלים מ-44% ל-50%, וגידול של 7% בדקות שהן לא גארבג' טיים. וזה עוד בשנתיים שבהן היו פחות קבוצות".
*הגדלת פערי השכר בין השחקנים לא מטרידה אתכם?
"מבחינתו השכר זה רק תוצר לוואי של החוק. אין לנו בעיה שיקבע סטטוס קוו בנושא השכר, אם במקביל דקות המשחק של הישראלים ימשיכו לעלות בצורה משמעותית".
מי שלא מרוצה מפערי השכר שנוצרים בליגת העל הוא יו"ר איגוד הכדורסל, שי שני, שגם טוען במקביל שתרומת החוק הרוסי לשחקן הישראלי מוטלת בספק. "הנתונים מוכיחים שני דברים: ראשית, שמי שמרוויח כלכלית מהחוק הרוסי הם השחקנים שבשפיץ. שנית, שהמטרה המרכזית של החוק - יותר ישראלים בקבוצות - לא הושגה. אם לפני החוק הרוסי ממוצע השחקנים הישראלים לקבוצה עמד על 7.5, הרי שהיום הוא עומד על 7.6. אם כלום לא השתנה, זה מחייב לבחון מחדש את כל הנושא".
*ומה לגבי פערי השכר שגדלו?
"צריך לבחון גם את זה. אולי אפילו להתחיל לחשוב על תקרת שכר גמישה".
כשג'יימי ויותם עוזבים
לגבי העונה הקרובה אין עדיין נתונים סופיים כיצד יושפע שכר השחקנים, אולם לפני הקיץ ההערכות היו שיותר ישראלים יתברגו לרמות השכר הגבוהות. הסיבה: הליגה חוזרת השנה ל-12 קבוצות, מה שהיה אמור לגרום לקבוצות להיאבק על כל שחקן ישראלי בכיר פנוי בגלל החוק הרוסי. עם זאת הקולות מהשטח הם קצת שונים. "אני מעריך שהשנה נראה פחות שחקנים ישראלים שמרוויחים שכר גבוה עד גבוה מאוד", אומר סוכן שחקני הכדורסל זאב גרוס. "ועדיין, אני לא מאמין שרמות השכר הנמוכות והבינוניות יושפעו".
*איך זה שהגדלת הליגה העונה לא תתורגם בסופו של דבר לגידול במספר מקבלי השכר הבכירים?
"כשישראלים בכירים כמו ג'יימי ארנולד או יותם הלפרין עוזבים לאיטליה ויוון, זה אוטומטית מוריד את נתח השכר של השחקנים הישראלים הבכירים. וכשזה קורה קשה להאמין ששחקנים בדרג נמוך מהם יקבלו מהקבוצות את מה שהתפנה, כי הכסף הזה הולך בדרך כלל לשחקנים זרים".
ארנולד. הלך לכסף עוד יותר גדול