ענף הפרסום ממשיך לשבור שיאים של חוסר טעם: אחרי החבטות המילוליות בין שלמור-אבנון-עמיחי וראובני-פרידן, והחבטות הפיזיות של הדר גולדמן וספי שקד, חוצה היריבות בין המשרדים גבולות ומגיעה לגם לתחרויות הפרסום בחו"ל. ל"גלובס" נודע כי הפרסומאי שלומי אבנון, מבעלי משרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי, שלח מכתב לאחד השופטים בתחרות הגולדן דראם - מתחרויות הפרסום הנחשבות בעולם, לו צרף מודעה של משרד הפרסום מקאן אריקסון ישראל, שמשמיץ לכאורה את השיפוט בתחרות. במודעת הדאבל, שנעשתה בעקבות זכייתו של המשרד במקום השני בתחרות בפער של נקודה אחת בלבד מהזוכה בתואר "סוכנות השנה" של התחרות, מופיעה פרפראזה לבדיחה המפורסמת לפיה ישראל לא זוכה בתחרויות בינלאומיות בגלל הגויים האנטישמיים, ונכתב בה בגדול: "אנטישמיים נקודה". בגוף המודעה מוסבר שרק נקודה אחת הפרידה בין מקאן לבין המקום הראשון בתחרות.
אבנון העביר העתק של המודעה לאחד מהשופטים בתחרות, שהוא כנראה מיודד עימו. "הייתי מזועזע לפתוח את העיתון בשבוע שעבר" כותב אבנון "ולראות את מודעת הדאבל המצורפת כאן שנעשתה על-ידי מקאן אריקסון ישראל. בהיותי חלק מתעשיית הפרסום בישראל אני מתבייש ומקווה שלא תיפגעו מכך. זה לא מייצג את תעשיית הפרסום בישראל ואת הרוח הישראלית. אני מקווה שתיקחו את זה בחשבון בשנים הבאות של הגולדן דראם - פסטיבל שאנחנו כל כך מעריכים".
למרות המכתב, מקורבים המעורים בהתרחשות מסרו ל"גלובס" כי בקרב מארגני התחרות לא הזדעזעו במיוחד מהאמירה שבמודעה וראו בה תגובה קריאטיבית לתחרות קריאטיב.
מזה שנים ארוכות קיימת מתחת לפני השטח תחרות סמויה בין מקאן אריקסון ושלמור-אבנון-עמיחי על הובלת הקריאייטיב בישראל. השנה באה התחרות לידי ביטוי במלוא עוזה, כשמקאן גרפו כמעט את כל הפרסים הישראלים בתחרות הפרסום הישראלית קקטוס הזהב; ושלמור מצידם, זכו במספר מדליות בתחרות הפרסום הנחשבת בקאן.
שלומי אבנון מסביר היום כי הפניה לשופט לא נעשתה מיוזמתו אלה בתגובה לפנייתו של השופט הסלובני אליו, בבקשה להעביר לו את המודעה שהתפרסמה. לדבריו, אין כאן שום קשר לחוסר פרגון למקאן-אריקסון. "בעיניי המודעה היא הומור רע שלא היה צריך לקרות, לא בארץ עם היסטוריה של שואה. אין לזה שום קשר לפרגון שיש לי או אין לי למקאן-אריקסון".
ממקאן-אריקסון נמסר בתגובה: "אנחנו מאחלים לשלומי אבנון בריאות והצלחה. שום דבר שנוסיף לא יבייש אותו ואת הארגון שהוא עומד בראשו יותר ממה שהוא כבר עשה בעצמו".
אין עוד הרבה לאן לרדת / פרשנות
מי שעוקב אחרי התנהלות חלק מקברניטי ענף הפרסום בישראל בחודשים האחרונים יכול לדמיין לעצמו לרגע כי לא במודעות וסרטונים הוא עוסק אלה במרוץ לכיבוש יעדים בחלל או בהשגת נשק אטומי. קשה להסביר מה גורם לחלק מהם להסיר את הכפפות ולהסתער ללא בושה זה על צווארו של זה כמו כבקרב תרנגולים. קל להגיד שהתחרותיות והאמוציה שבאופן טבעי הם חלק מאופיים של אנשים בבוחרים ללכת לתחום יצירתי הם הגורמים לכך, אבל זו מצויה ברמות אלה ואחרות גם בתחומים אחרים, רק ששם נשמרת מראית עין מסוימת של אלגנטיות, שאומרת דבר או שניים כל על המתחרים עצמם ועל מכובדות הענף.
איש לא יאשים את שלומי אבנון שהוא לא אלגנטי, ויש להניח שהוא לא מבין בכלל שאולי בתחרות העזה בינו למקאן ייתכן וחצה את גבולות הטעם הטוב בדיוק כמו שלא בטוח שהדר גולדמן וספי שקד מבינים את זה. לענף הפרסום אין עוד תדמיתית הרבה לאן לרדת, ההתנהלות שמאפיינת אותו בחודשים האחרונים לא מוסיפה כבוד לאיש וחבל. למרות האגו הרב והאמוציה יש שם לא מעט אנשים טובים שאולי מחבבים כבוד, אבל לא יעשו בשבילו הכל. *