גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צעירים שנענו למודעות המציעות השתלבות בטלוויזיה - מצאו עצמם ללא תפקיד וללא כסף

צעירים שנענו למודעות דרושים של "קיץ פרסומאים" ו"אביב הפקות" שילמו 3,500 שקל - ומצאו עצמם ללא תפקיד או לכל היותר בתפקידי ניצב ; בעלי שתי החברות מכחיש שניתנו הבטחות ; חלק מהצעירים התארגנו להגיש תביעה

גם אם אפשר לתאר את הסיפור הבא במשפט 'פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים', ספק אם אפשר להסתפק בכך. שתי חברות - "קיץ פרסומאים" ו"אביב הפקות - ייצוג ושיווק טאלנטים בע"מ", שבראשן עומדים אותם בעלים, הצליחו לשכנע עשרות צעירים (בגירים) החולמים על עבודה ב'תעשייה', לשלם יותר מכ-3,500 שקל כדמי טיפול (תמורת צילום והעלאת תמונות לאתר), והשאירו אותם, על-פי עדויותיהם, עם תפקידים זניחים של ניצבים לכל היותר.

כל הצעירים מספרים על תהליך דומה, שבראשיתו נתקלו במודעות דרושים אטרקטיביות, ובסיומו נותרו ללא הכסף, ולעיתים עם יום בודד של צילומים כ-ניצב בסדרה תמורת כ-100 שקל, שלטענתם, עדיין לא שולמו. אחת המודעות פורסמה בזו הלשון: "דרושים בדחיפות לעבודה בטלוויזיה - להרשמה לאודישנים לחץ כאן", כשהתפקידים המוצעים הם זמר, שחקן, ניצב, פנים חדשות וכו'.

מודעה נוספת מבטיחה: "למשרד הפרסום הגדול והוותיק במדינה דרושים בדחיפות פנים חדשים למגוון תפקידים בהפקות לעונת הקיץ הקרובה, לסדרות טלוויזיה, דרמות, סרטים, טלנובלות ופרסומות". המודעה התפרסמה באינטרנט, כאשר היא מהבהבת ובתוכה תמונות מתחלפות של דוגמנים מרשימים, וסמלילים (לוגו) של ערוץ 2, ערוץ 10, HOT, yes וקשת. המודעות נוקבות בשם סדרות טלוויזיה ידועות שהחברה ליהקה בהם ניצבים בעיקר, או משתתפים שתפקידם לא עולה על שורה.

עניין של סמנטיקה?

הצירוף של תמימות, פנטזיה והיעדר ניסיון חיים, עלול לגרום לעין בלתי מיומנת לפרש את המודעות כפשוטן: כהצעת עבודה. מ' מראשון (22), טוענת שזה בדיוק הרושם שקיבלה כשפנתה לחברת "קיץ פרסומאים" לפני 9 חודשים, שבוע לפני השחרור מהצבא: "במודעה נכתב שדרושים דחוף זמרים, שחקנים דוגמניות. בפגישה אמרתי לנציגה שאני מעוניינת בדוגמנות". מ' טוענת שנציגת החברה הבטיחה לה הצלחה רבה, ולא הפסיקה להחמיא לה: "היא אמרה לי: 'יש לך את זה', אני אשלח אותך לפרסומות, לתצוגות אופנה, את רק צריכה ללכת למכון כושר ולהשמין טיפה".

לדברי מ', הודגש כי התשלום הבסיסי עבור צילומה והעלאת התמונות לאתר החברה הוא כ-380 שקל בלבד (ללא מע"מ). בדיעבד, היא טוענת, הבינה שמדובר ב-380 שקל במשך 8 חודשים (כ-3,500 שקל סך הכול). מ' טוענת שהתאכזבה לגלות שמהחלום הגדול נותרה הזמנה יחידה להיות ניצבת בסדרה "עד החתונה" במשך יום אחד. "אני מרגישה פראיירית ומושפלת. הבטיחו לי הרים וגבעות. אני מרגישה שרימו אותי. לא נרשמתי לשם בשביל להיות ניצבת, זה לא החלום שלי. עבודה לא סיפקו לי, אבל את הכסף הם ידעו לקחת טוב מאוד. עד היום אני בחובות, יורדים לי כ-400 שקל בחודש".

דפוס פעולה עקבי

יודגש כי בחוזה, שעליו הוחתמו כל המשתתפים, כתוב בבירור כי אין לחברה כל מחוייבות לספק עבודה. ועם זאת, המתלוננים מתארים פער עצום בין ההבטחות בעל-פה לבין החוזה הכתוב. לכך מתווספת דרך הפעולה שהמשתתפים תיארו כאחד: לצלם אותם במועד המוקדם ביותר האפשרי, על מנת למנוע אפשרות של ביטול החוזה. ט', בת 28: "אני יועצת חשבונות ומס ונפלתי". לטענתה, יום למחרת ההיענות למודעה קיבלה הזמנה ל'אודישנים': "כך הם קראו לזה. כשהגעתי הרעיפו עליי מחמאות ואמרו שאוכל לעשות הרבה פרסומות. אמרו לי "תרשמי במה את רוצה להשתתף, הכול יהיה". שילמתי מיד בכרטיס אשראי קרוב ל-4000 שקל". ט' מספרת שדחקו בה לתאם מועד צילום למחרת החתימה על החוזה: "הכול קרה נורא מהר. היא אמרה לי: 'את חייבת להחליט עכשיו, כי מחר יש תור לצילומים'. מצד אחד היא אמרה שאוכל לבטל את התשלום אלא אם כן קבעתי צילומים, ומצד שני, קבעה לי צילומים באותו רגע". לטענתה, הובטח לה שהתמונות יועלו לאתר החברה ושלכל מפיק תהיה גישה אליהן: "עד היום לא היה אפילו אודישן אחד. זה היה בתחילת דצמבר".

ט' טוענת שגם החלום שלה להתגלות כ"פנים חדשים", כלשון המודעה, הסתיים במפח נפש. "אחרי שהקמתי צעקות אמרו לי שאני יכולה להיות ניצבת בסדרה 'המקום'". לדבריה, יום הצילומים נמשך מ-06:00 בבוקר עד 21:00 בערב תמורת תשלום של 100 שקל".

גם ח', בת 23, מתארת צירוף של לחץ הזמן עם מה שהצטייר כהבטחה לעבודה: "באותה תקופה לא עבדתי והייתי צמאה להכנסה. הבחורה שנתנה לי לקרוא קטע אמרה: 'את עושה את זה מדהים, את יכולה לעשות 200-1000 דולר ליום צילומים'. היא דיברה על עלות של 3,500 שקל, אבל טענה שאין סיבה שלא אכסה מיד את ההשקעה. ביקשתי לקחת את החוזה הביתה ולחתום, אבל היא אמרה שאני חייבת לחתום מיד כי ביום א' הקרוב יש יום צילומים אחרון. זה היה נורא מלחיץ". ח' מספרת, שכשביקשה לבטל את החוזה, הוזמנה לשמש כניצבת בסדרה "חשופים" עם יעל בר זוהר.

התובעים: החוזה לא מחייב

קבוצה של גברים ונשים בני 19-33 שנפגעו והתאגדו באמצעות פורום באינטרנט, החליטו באחרונה להגיש תביעה כנגד שתי החברות.

עו"ד מעיין נוסל, המייצגת את הצעירים, טוענת כי סעיפים שקובעים כי החברה לא מתחייבת לספק עבודה למי שבוחרים להיות לקוחותיה, אינם מגינים על בעלי החברה: "לשון החוזה עומדת בפער עצום עם מצגי השווא שהחברה מציגה ללקוחות לפני חתימת החוזה. אני סבורה כי החוזה נחתם תוך הפעלת לחץ בלתי הוגן על הצעירים, ותוך הצגת כי מדובר בטופס הזמנה פשוט וסטנדרטי ללא חשיבות משפטית וחוזית. מבדיקתי, לא ניתנת לצעירים כלל הזדמנות לתהות על נוסח הסעיפים ומשמעותם, במיוחד לאור שלל ההבטחות שמתבצעות בסמוך לחתימה. לכן, להבנתי, לחוזה כזה לא יכולה להיות משמעות מחייבת", היא אומרת.

נוסל טוענת כי לא ניתן להאשים את מי שבחרו לשלם בכך שהיו פתיים: "קיימת חובה על הצד החזק, מנסחי החוזה ויוזמי ההתקשרות, לספק להם את הכלים המתאימים על פי כל דין כשהם מתקשרים בהתקשרות מסוג זה. עליהם להסביר להם את המשמעות המשפטית ולקחת בחשבון את גילם הצעיר, כי רובם לא נתקלו בהתקשרות חוזית מעולם. יש להסביר להם שאי אפשר לבטל. יש להתחשב גם בלחץ לחתום במהירות כל כך גדולה. החתימה נעשית בדיוק אחרי שעשו אודישן ואמרו שהם נפלאים ואמרו להם שהם הדבר הבא, מעמידים אותם בסוג של אופוריה".

"הלקוח הישראלי מניפולטיבי"

לדברי אורן כהן, מנהל שתי החברות, הוא אינו יכול לשלוט במחשבות ובפנטזיות של המתלוננים: "אני מבהיר שלהשתלב בתעשייה זה קשה. אי-אפשר להגיד על אנשים שממורמרים מסיבות שונות ש'עקצנו אותם'. אנשים הולכים במחשבה שהם הולכים להיות מחר כוכבים. מי שרוצה להיות שחקן גדול, שיילך לבית-ספר למשחק. אם לא אפשר לנסות לבוא מהשוליים, בתפקידים כמו ניצבים, ביטים (תפקיד שלא עולה על שורה) וכו'. אם הייתי חושב שהחברה שלי עושה דבר של נוכלות או מרמה, לא הייתי עומד בראשה". כהן מספר שחברותיו שותפות לכל ההפקות בפריים טיים של הטלוויזיה, וכי מאות אנשים קיבלו ממנו עבודה.

"אני בדעה שצריך לתת לאדם לצאת מרוצה. מי שרוצה לקבל את הכסף - אין לי איתו אין שפה משותפת. מי שלא קיבל שירות כמו שחשב, אצלם אותו מחדש ואתן לו 8 חודשים על חשבוני".

* מה פשר הלחץ שמופעל לחתום במהירות ומיד להצטלם, מבלי להותיר זמן להתחרט?

"לא מכריחים אנשים. המטרה היא לצרף עוד אנשים לחברה. זה טבעי שנרצה להגדיל את מאגר המיוצגים שלנו (בגירים או ילדים שמחתימים את ההורים). מי שהצטלם, לא רצה לחזור בו מהחוזה. אנחנו לא מחזירים תשלום לאחר שמימנו את הצילום".

* לקוחות שלך שילמו כ-4,000 שקל, וטוענים שלא זומנו לשום לאודישן, מי ששימשו ניצבים טוענים שלא קיבלו תשלום.

"מי שטוען שלא קיבל שכר, לא הוציא טופס שכר אמנים במס הכנסה. יש כאלה שלא עוברים את האודישן הראשוני, ולא נצרף אדם שלא מתאים".

* המודעה שלכם מטעה, טוענת שדרושים עובדים דחוף לטלוויזיה.

"אנחנו זקוקים לעוד ועוד כוח אדם. היום אני זקוק ל-1500 ניצבים. אני צריך לספק אנשים לחברות שמספקות לי עבודה".

* איך 25 פונים מהשנה החולפת טוענים שהוליכו אותם שולל?

"עבודה לא הובטחה. אם אתפוס עובד שעשה את זה הוא יאבד את עבודתו. הלקוח הישראלי לא נאיבי, הוא מניפולטיבי, ומבין את הדברים היטב כדי לכוון למטרתו בלבד. מי שטוען ששיקרו לו, שיסתכל לי בעיניים ויגיד לי. אצלי זה פשוט לא קורה".

* מדוע מבטיחים לאנשים שיחזירו בוודאות את ההשקעה לאחר שישלמו לכם?

"מי שיהיה ניצב משך חודש שלם יחזיר את ההשקעה, אבל הם לא רוצים לקום בשש בבוקר ולעבוד, הם רוצים לקום בעשר. מי שרוצה לעבוד יקבל כמה עבודה שירצה. לנו יש אפשרות לתת להם את זה, שייקחו. הם רוצים להיות רן דנקר וכזה יש אחד".

מי הכתובת?

את תחושת הדה-ז'ה-וו שהסיפור מעורר, מסביר ד"ר יצחק קדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד, בכך שמדובר בתופעה שחוזרת בגלים, שמתבססת לטענתו על "ניצול פראיירים": "בכל הקשור לבגירים, מדובר באנשים שגילם הכרונלוגי לא תואם את המנטלי. הרבה פעמים פרסומות כאלה מופנות בעיקר לילדים שאין להם חוש ביקורת מפותח. עבור הורה זאת התגשמות חלום, כי הערכים מעוותים לגמרי - לאם היהודייה כבר לא חשוב שהבן שלה יהיה רופא, אלא שיופיע בטלויזיה. על בסיס זה עובדת מערכת שלמה של ניצול מכירת אשליות. הישראלי המצוי הוא צרכן עלוב ביותר בכל תחום כמעט. הוא לא בודק ולא שואל. לזה יש להוסיף מערכת מאוד משומנת שיודעת איך לשכנע אנשים, ואת העובדה שאי אפשר להתחרט".

למרות הביקורת של קדמן על מי שהתפתה 'לקנות' את ההבטחות, הוא סבור שמגיעה להם הגנה של משרד התמ"ת, אך המצב מסובך יותר: עו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן בתמ"ת, מסביר שעם כל הצער, אין ולא תהיה למשרדו נגיעה לנושא. הסיבה פשוטה: "יש כאן נושא של ניצול תמימות אבל זה לא תחום העיסוק שלנו. חוק הגנת הצרכן עוסק בקבלת שירות או בקניית מוצר, כאן מדובר בעניין של הבטחת עבודה, וזה לא כלול בחוק. זה לא אומר שאין כאן היבטים של הונאה, אבל אז הכתובת היא המשטרה". קמחי טוען שכשלשון מודעת הפרסומת מעוררת רושם של הבטחת שווא, יש לפנות למשטרה.

עוד כתבות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס