גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תנאים עכשיו

הפסיביות שתאלץ את ישראל להסיר את ה"מצור" מעזה מבלי להחזיר את גלעד שליט

אנחנו שוקעים לתוך ביצת הבחירות וכשנצא ממנה בעוד חודשים אחדים אפשר שהנוף מסביב כבר יהיה שונה: המשא-ומתן המתנהל כעת בתיווך מצרי בין הרשות הפלסטינית לחמאס, עשוי להעמיד את הממשלה הבאה בישראל - וכמובן את הנשיא אובמה בבית הלבן - בפני עובדות מוגמרות: הסכם למראית-עין על איחודן מחדש של שתי הטריטוריות הפלסטיניות המפוצלות, ברצועת עזה ובגדה המערבית, תחת ממשלה אחת. מן העמדת פנים של פיוס, שתקבע, בעצם, כללים חדשים להמשך ההתמודדות בין אבו-מאזן לחמאס; אבל ישראל תידרש לברך עליה ולשנות את מדיניותה.

המשא-ומתן בקהיר אינו פשוט כלל. למעשה, עודנו בשלב של חילופי איומים והתנצחויות. יש פערים גדולים בעמדות הצדדים בכל הסוגיות שעל סדר היום, ואפילו לישיבה משותפת סביב שולחן אחד טרם הגיעו. יחד-עם-זאת, יש גם בפתח וגם בחמאס כוחות חזקים הדוחפים לעבר הסדר, ולרשותם יותר מחודשים להשיג זאת - עד ל-8 בינואר בחצות, עת יפקע על-פי חמאס - והחוקה הפלסטינית לצדם - תוקף נשיאותו של אבו-מאזן.

לפניהם מונחת טיוטת הסכם שניסחו המצרים, ובראשם שר המודיעין, גנרל עומר סולימאן, לאחר שיחות הכנה נפרדות עם כל ארגון פלסטיני. טיוטה זו מבארת היטב לאן פניהם מועדות: מדובר ב"הסכמה לאומית" בין הסיעות הפלסטיניות על תוכנית פעולה שאינה מזכירה כלל את ישראל, את יעד השלום או את דיני אוסלו. הרעיון המקופל בטיוטה זו הוא להפגיש את אבו-מאזן וחאלד משעל באמצעות כינון ממשלת טכנוקרטים, שתכין בחירות כלליות הן לנשיאות והן למועצה המחוקקת במהלך 2009. בתוך כך תתבצע, בהשגחת מדינות ערב, רפורמה במנגנוני הביטחון, כדי לנקות אותם מהשפעות מפלגתיות; ותגובש רפורמה באש"ף, כדי לשלב בו את חמאס כשחקן מרכזי. המשך ההידברות עם ישראל יופקד בידי אש"ף ובידי ראש הרשות הפלסטינית, כאשר המטרה היא כינון מדינה פלסטינית עצמאית - בלא, כאמור, שיובהר שמשמעה הסכם-שלום עם ישראל.

המצרים רוצים בפשטות להטיל את רצועת עזה בחזרה לזרועותיה של ישראל. הם מחפשים הסכם שישווק בעולם כסיום ההתמרדות של החמאס בעזה. ומכאן, שמתחייבת פתיחת המעברים לישראל ונחסך ממובארק הלחץ המתמיד להפוך את מעבר רפיח לעורק התנועה והמסחר של הרצועה. לשם כך מציעים המצרים אפילו לשגר 3,000 חיילים שלהם - באריזה של כוח מטעם הליגה הערבית - כדי לפקח מקרוב על המצב בעזה. יתרה מזו. כנגד הסכמה ישראלית עתידית לחבילה מעין זו - הם מבטיחים להשלים "בתנאים נסבלים" את העסקה לשחרורו של גלעד שליט.

לכולם ברור, שגם אם ייחתם בסופו של דבר הסכם בין פתח לחמאס על בסיס הטיוטה המצרית, אין זה סוף המאבק. חמאס אינו מעלה בדעתו לוותר על שליטתו ההולכת ומתהדקת ברצועה - אף כי הוא נכון לפנות מבני מיניסטריונים וגם מתקנים ביטחוניים; פתח, מצדו, אינו מעלה בדעתו לאפשר לחמאס לבנות מחדש את כוחו בגדה המערבית; ושתי התנועות הללו גם יחד פוחדות מבחירות.

ואולם ישראל - אומרים לנו כבר עכשיו - תידרש לשתף פעולה עם הסכם כזה, בלא שתהיה לה השפעה כלשהי על עיצובו. בראש ובראשונה, תופיע התביעה להסרת ה"מצור" מעזה. לאיחוד האירופי יספרו של"ממשלת ההסכמה הלאומית" שיכונן אבו-מאזן בעקבות ההבנות עם חמאס, יש גם המנדט וגם הסמכות ללכת להסכם כולל עם ישראל. ואהוד אולמרט, אם עדיין יישב אז בראש הממשלה, עשוי לקפוץ על כך. חמאס, יאמרו לאמריקנים, הופך לחלק מן "הלגיטימיות" הפלסטינית ושומר על ההפוגה בטרור - ראוי, אפוא, לשליחיו של אובמה לדבר עם החמאסניקים, בדיוק כפי שהציע רוב מאלי ושילם על כך בפיטוריו מתפקיד יועצו של הסנטור מאילינוי לענייני המזרח התיכון.

עד לרגע זה שומרת ישראל על עמדה פסיבית לגמרי ואינה מציבה את תנאיה שלה באשר להסכם הנרקם בקהיר, וחבל שכך. זו עלולה להתברר כטעות גסה, שתביא לכך שנעמוד מול תכתיב בלא לנסות להשפיע עליו. מוטב, דומני, שישראל תבהיר כבר עכשיו - עוד בטרם נכנס המשא-ומתן בקהיר לשלב המכריע - מה יש בדעתה לקבל ולמה לא תוכל להסכים בשום פנים. אם יונחו העמדות הישראליות באופן צלול ובהיר על שולחן המשא-ומתן בקהיר עשוי הדבר להשפיע לא מעט על פרטי העסקה. הן המצרים והן אבו-מאזן יוכלו להיעזר בתנאיה של ירושלים כדי לסמן קווים אדומים לחמאס. ישראל, מבחינתה, תיצור לעצמה - באמצעות הצבת תנאים מקדימים - את המשענת לאפשרות שתבחר לסרב לקנות את ההסכם שיוצג לה בבוא היום.

והתנאים הלוא אינם מסובכים לניסוח:

  1. הבהרה שבלא שחרור שליט - לא יחול שום שינוי במדיניות הנוכחית כלפי רצועת עזה. לאמור: "עסקת שליט" צריכה להיות "נספח סמוי" של "הסכם קהיר".
  2. ישראל לא תסטה ממדיניות ה"מצור" - כל עוד אין החמאס מפרק את המיליציה שלו, כדרך שפורקו "גדודי חללי אל-אקצא" בגדה.
  3. הממשלה שתקום כתוצאה מן הגישור המצרי בין חמאס לפתח חייבת לקבל את תנאי ה"קווארטט", קרי: זניחת הטרור והנכונות לשלום עם ישראל, שאם לא כן - תמאן ישראל לשתף עמה פעולה.
  4. גם בתוך קדחת הבחירות, אני משוכנע, אפשר למצוא זמן גם לזה. *

הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של ערוץ 2

עוד כתבות

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

"חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

שכר הדירה שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות המסים תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר, לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

קניות בכרטיסי אשראי / צילום: Shutterstock

לפני פסח נרשם זינוק ברכישות בכרטיסי אשראי, אבל בחג עצמו הארנק נשאר בכיס

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף החשמל והאלקטרוניקה רשם את העלייה הגבוהה של השבוע בהיקף ההכנסות

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

"נאמנות גבוהה של לקוחות": באופנהיימר מעריכים שמניית האיפור מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

הבורסות באירופה עולות; מדד פוטסי עולה ב-1%


מדד הקוספי הדרום קוריאני זינק בכ-2%; לאחר 10 ימים של עליות, הנג סנג ירד ב-0.5% ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" • עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי, 4.35%

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

כך מתכנן יגאל דמרי להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית