אף אחד לא באמת יודע כמה זבל יש עדיין במאזנים של הבנקים ברחבי העולם. אף אחד לא באמת יודע לשערך את הנכסים המורכבים מבוססי משכנתאות הסאב-פריים, ומכאן - כל מספר יכול להיות הזוכה. יכול להיות שנכס מסוים שווה מחצית מעלותו המקורית, יכול להיות שערכו התאפס, ויכול להיות, אם כי זה נשמע לא סביר, שערכו לא ירד.
זה תלוי בעיקר בערך הדירות בארה"ב, במצב הלווים ובכוונה שלהם, אם יש כזו בכלל, להחזיר את הנכס, או לשלוח בדואר את המפתחות לבנק. זה תלוי בכמות העיקולים ובמלאי הדירות שהבנקים האמריקנים צפויים לזרוק לשוק, וזה תלוי כמובן גם במשך המיתון ועומקו. כך שבמקרים רבים, ממש לא ניתן להעריך את הנכסים האלו שמקשטים עכשיו את המאזנים של הבנקים בעולם, וגורמים לנפילה של רבים מהם.
מחיר ההצלה
בצעד חסר תקדים, אימץ הממשל האמריקני תוכנית הצלה רחבה למערכת הפיננסית. הוא משקיע בהון של הבנקים לצד רכישת חלק מהנכסים הבעייתיים. באיזה מחיר? עדיין לא ברור. תוכנית ההצלה הזו הדביקה מדינות נוספות ברחבי העולם - כולם עסוקים בלהציל את המערכת הבנקאית, וזה הולך להיות יקר.
ההערכות עכשיו מדברות, במקרה הטוב, על מחיקות של קרוב ל-1.5 טריליון דולר, ובמקרה הרע על מחיקות של 2.5 טריליון דולר (בינתיים), בגלל הסתבכות הסאב-פריים. עד כה נמחקו כ-800 מיליארד דולר. חלק מהמחיקות האלו ממומן וימומן על ידי משקיעים אמיצים שמזרימים הון לבנקים ברחבי העולם, חלק ימומן על ידי הממשלות, וחלק ייספג כהפסדים.
נכסים ללא שוק
מתישהו המערכת תתייצב, וכנראה שהבנקים יחזרו להיות דומים לאלו שכל אחד הכיר לפני המשבר הזה - יציבים ורווחיים. אבל עד אז, צפויות מחיקות ענק נוספות.
הנה הצצה לדו"חות של גולדמן זאקס. אמנם, לא בנק טהור, אלא בנק להשקעות, מהמשפחה של ליהמן ברדרס ובר סטרנס שכבר לא כאן. רק שבמקרה של גולדמן זאקס, ההימורים נוטים להיות בעדו - הוא מאלה שהשוק מעריך שישרדו את המשבר ואף ייצאו מחוזקים ממנו. גם וורן באפט, אגב, מהמר על גולדמן והשקיע בו לאחרונה, דרך מניות בכורה, 5מיליארד דולר, אם כי בתנאים מצוינים.
המאזן של הבנק, לסוף הרבעון שהסתיים באוגוסט, כולל נכסים בערך של 1,082 מיליארד דולר. ההון העצמי של הבנק עמד על 45 מיליארד דולר, והוא הרוויח ברבעון כ-810 מיליון דולר, לעומת רווח של 2.8 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2007. הירידה ברווחים יוחסה בעיקר להאטה בתחום הבנקאות להשקעות. מחיקות הנכסים לא קיבלו מקום משמעותי בדו"חות הכספיים, אבל בדו"חות הרבעוניים המלאים מפורטים הנכסים של בנק ההשקעות לפי סיווגים לרמות סיכון שונות, מ-1 עד 3, כאשר האחרונה היא המסוכנת ביותר (ראו ביאור במסגרת).
כך נהפכים 6 אחוז ל-149
בגולדמן זאקס רמה 3 מורכבת מנכסים בערך של 67.8 מיליארד דולר. הבנק מדגיש כי מדובר בסה"כ ב-6% מנכסיו, ואכן לכאורה זה לא ביג דיל - תחשבו מה יקרה כשערך הנכסים של כל אחד מכם יירד ב-6% (האמת, הוא כנראה כבר ירד הרבה יותר...) כואב, אבל לא נורא. רק שלנתון הזה, אין משמעות כאשר מדובר בחברות ממונפות. במקרים כאלו, יותר נכון לבחון את ערך הנכסים מול ההון העצמי, וכאן מדובר כבר על 149%.
ערך הנכסים ברמה 3, אותם נכסים שבמקרים רבים קשה מאוד - אפילו בלתי אפשרי - להעריכם, הוא פי 1.5 מההון העצמי של הבנק. טוב, לא כל ה-68 מיליארד דולר הם נכסים שקשורים לסאב-פריים. לכולם אין שוק, אבל יש שם מכלול של נכסים, מתוכם כ-18.2 מיליארד דולר בזיקה למשכנתאות. לא מצוי בביאור למאזן פירוט באילו משכנתאות בדיוק מדובר, אך סביר להניח שאם הם ברמה 3, אז מדובר בעיקר בנכסים שקשורים למשכנתאות הבעייתיות.
אבל, בכך לא מסתכמת החשיפה של גולדמן זאקס למשכנתאות. לבנק ההשקעות יש חשיפה נוספת למכשירים פיננסיים מבוססי משכנתאות בהיקף של 11.3 מיליארד דולר תחת רמה 2 - כלומר נכסים שערכם מתבסס על מחירי השוק למרות שאין להם שוק פעיל. סה"כ החשיפה למשכנתאות מסתכמת בכ-29.5 מיליארד דולר.
המחיקות שבדרך
כאמור, כל הנכסים שנכללים ברמה 3 מסתכמים בכ-68 מיליארד דולר. חוץ מהנכסים מבוססי המשכנתאות יש שם גם מניות ואגרות חוב בהיקף של 17.5 מיליארד דולר, והלוואות בנקאיות וגישור בהיקף של 11 מיליארד דולר. כל הנכסים הפיננסיים של גולדמן מסתכמים בכ-705 מיליארד דולר, רובם הגדול נמצא ברמה 1.
המספרים האלו מעידים שעלולות להיות עוד מחיקות בדרך, למרות שאלו הסתכמו ברבעון האחרון בכ-2.2 מיליארד דולר, ובתשעת החודשים הראשונים בכ-4.2 מיליארד דולר. המחיקות יכולות להיות כמובן בכל אחת מהרמות.
על פניו, נראה כי הצרות הגדולות של הבנקים חבויות ברמת השלישית, אבל מסתבר שצרה נוספת נמצאת דווקא ברמות הנמוכות יותר, היכן שלכאורה יש מחיר שוק או שניתן להתבסס על מחיר השוק. קוראים לזה Mark To Market - הצגה לפי ערך שוק. אבל מה קורה כאשר מחיר השוק אינו נכון? ובכן, אין דבר כזה - מחיר שוק לא נכון. זה השוק, ואם משהו לא בסדר, הוא בדרך כלל מצוי במי שחושב שהשוק לא נכון. אבל כל זה לא תופס למקרים קיצוניים, ומאוד יכול להיות שעכשיו מדובר במקרים קיצוניים.
הרשויות מתכופפות
במקרים כאלו, הרשויות מתגמשות ומכופפות את הכללים, וזה בדיוק מה שה-SEC (רשות ניירות ערך האמריקנית) לצד ה-FASB (המוסד לתקינה חשבונאית בארה"ב) עשו עם תקן מספר 157, שדורש להציג את הנכסים הפיננסיים שיש להם שוק, לפי השוק. ואז, באו הבנקים ואמרו - אבל יש פאניקה גדולה בשווקים, המחירים לא מבטאים את המצב האמיתי.
אולי זה נכון, ואולי זה גם נכון שהמחיקות בהתאם למחירי השוק יגררו מעגל קסמים אכזרי, שכן הן יגבירו את החששות מפני הבנקים ויבריחו את המשקיעים, אבל מנגד, זה גם נכון שמחיר השוק הוא העוגן המהימן ביותר לשווי הנכס. ובכל זאת, בעיקר לאור המצב, החליטו הרשויות להקל עם הבנקים, ובמידה ולהערכתם השוק לא פעיל ולא מבטא את ערך הנכס, הם יוכלו להעריך את שוויו בדרכים האחרות.
כמה זמנית ירידת הערך הזמנית
ההקלה הזו מזכירה את עניין ירידת הערך הזמנית. על פי התקינה המקומית (וגם הבינלאומית), במקרים של נכסים רבים ניתן - באם ערך הנכס ירד זמנית - שלא להכיר בירידת ערך. יש כאן כמובן כמה שאלות פתוחות - מה זה זמנית? מה שיעור הירידה שממנו והלאה זאת כבר ירידת ערך? אבל בגדול, זה מזכיר את ההקלה שניתנה עכשיו בתקינה הבינלאומית.
ההקלה הזו אולי תעזור לשורה התחתונה של הבנקים שלא יכירו בהפסדים מירידת ערך, אבל ברגע שהם יצהירו שאין בעצם שוק פעיל לנכס והם יעריכו את שוויו, אזי הם בעצם עוברים ל-Level 3, ואז המשקיעים יוכלו לזהות במסגרת הביאורים גידול בנכסים ברמה זו, כך שיהיה ניתן לזהות שימוש בהקלה הזו. *
ביאור כספי: שווי הוגן של נכסים פיננסים
תקן מספר 157 בתקינה האמריקנית מטפל בהצגת הנכסים הפיננסיים בספרים. הנכסים מוצגים לפי רמות סיכון שונות. התקן מחלק את הנכסים לשלושה סוגים: נכסים מ-Level 1 Level 2 ו-Level 3, כאשר בביאורים המפורטים בדו"חות המלאים ניתן הרכב מפורט של הנכסים לפי רמות. ברמה הראשונה נמצאים הנכסים שיש להם שוק ומחירם נקבע בשוק, ברמה השנייה מוצגים הנכסים שאין להם שוק פעיל, אבל אפשר להתבסס על מחירי שוק, וברמה השלישית אלו אותם נכסים שאין להם שוק, ושווים בספרים נקבע בהסתמך על הערכות ואומדנים. הרמה הראשונה היא הכי מוצקה, והרמה השלישית, בה נמצאים מכשירים מורכבים ומסובכים מבוססי סאב-פריים, היא כמובן הנזילה והבעייתית ביותר.