גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אוסקר גרוס ניו-יורק ל"גלובס": "הבנקים ספגו הפסדים רבים כבר בקיץ 2007 כשמימנו עסקאות רכישה"

האנליסט גדי שריר, העוקב אחר עסקאות ה-M&A של חברות אמריקניות ציבוריות: "השינוי בשוק המיזוגים והרכישות החל כבר ב-2007"

השגרה של 'עסקים כרגיל' כבר אינה מאפיינת בעת הנוכחית את האווירה הרווחת בניו-יורק. "אתה מרגיש את הלחץ, אורח החיים אומנם לא השתנה, אבל המשבר הכלכלי עולה בראש סדר היום בשיחות על אנשים שפוטרו, חברים וגם סטודנטים שמחפשים עבודה, וזאת כאשר בכל יום מתרבים הסיפורים אחר חברות שמגייסות פחות ופחות עובדים". ציין בפנינו גדי שריר, אנליסט Risk Arbitrage בבית ההשקעות אוסקר גרוס בניו-יורק.

"עד לא מזמן היו מגיעות חברות לאוניברסיטאות עצמן במטרה לגייס סטודנטים לשורותיהן, אבל עכשיו הן חותכות בבשר החי והסיכויים להתקבל לעבודה נעשים נמוכים יותר". הוסיף שריר.

שריר (36) עובד מזה כשנתיים כאנליסט Risk Arbitrage בבית ההשקעות אוסקר גרוס בניו-יורק, ובמסגרת תפקידו הוא עוקב אחר עסקאות ה-M&A (מיזוגים ורכישות) בשוק האמריקני בהן החברה הנרכשת הינה חברה ציבורית. לדבריו חל השינוי בשוק ה-M&A כבר במחצית השנייה של שנת 2007.

עד לאותה תקופה חווה שוק זה שגשוג אשר בא לידי ביטוי במספר רב של עסקאות בהיקפים אדירים. הסיבה המרכזית לכך הייתה נעוצה בפעילותן של קרנות ההון (private equities) אשר ניצלו את העלות הנמוכה של ההון בכדי לבצע רכישות ממנופות הידועות בשם LBO (Leverage Buyout).

"הקרנות קיבלו מימון מהבנקים לביצוע עסקאות ולמעשה כמעט ולא היו צריכות להביא כסף מהבית לשם כך. הבנקים מצדם העניקו מימון באופן חופשי וזאת מבלי להעמיד מגבלות רבות מדי על קרנות ההון". מציין שריר ומוסיף כי "באותה תקופה אף אחד מהגורמים המעורבים בשוק לא ראה סיכון ממשי של אי השלמת עסקה כזאת או אחרת".

בשוק ה-M&A האטרקטיביות של העסקה נקבעת לפי ה-spread (המרווח) בין מחיר השוק לבין המחיר לפיו החברה מוכנה להימכר. המרווח מאפיין את הסיכון של העסקה: ככל שהוא קטן יותר, השוק נותן סיכויים גבוהים יותר לעסקה להיסגר.

"בתקופות כמו היום העסקאות של M&A מאופיינות במרווחים יותר גדולים. כך למשל לפני שנה באותה עסקה בדיוק המרווח היה יותר קטן, אלא שעכשיו נכנס לתמונה שקלול של פחד. אנשים לא ממהרים לקחת את ההזדמנויות האלה". אומר שריר.

הבנקים מימנו הפסדים ידועים מראש

"הבנקים ספגו הפסדים רבים כבר בקיץ 2007 כאשר העניקו מימונים לעסקאות M&A אשר לא הגנו עליהם מספיק - ללא אמות מידה פיננסיות מתאימות. הם מימנו עסקאות בהפסדים כיוון שלפני המשבר נהגו למכור הלאה את החוב לגופים מוסדיים, אך אילו האחרונים החלו להפחית ביקושים והפכו ליותר בררנים".

"הריבית לא תמחרה לפני כן סיכון גבוה מדי והיה להם מרווח יפה מאוד שיכלו ליהנות ממנו. אלא שלאור המשבר נתקעו הבנקים עם מרווח קטן מכדי לשחק בו, דבר אשר הוביל לפגיעה ברווחים שלהם ולספיגת הפסדים, וזאת במטרה להשלים את העסקה בכל מקרה. היום יש עסקאות שנופלות רק בגלל שלא ניתן להשיג את המימון".

שריר מציין מאפיין נוסף שהיה שכיח בתקופה זו והוא המכפילים הגבוהים, אשר שיקפו את המחיר הגבוה ששולם עבור החברות, "מאפיין זה היה תוצר, לא רק של העלות הזולה, אלא גם של מלחמת המחירים (bidding war) על החברה הנרכשת. למחיר ששולם הייתה גם השפעה על המחירים בו נסחרו חברות מתחרות אשר היוו גם הן מטרה לרכישה".

"כל אלו גרמו לכך שהחברות שחיפשו רכישות אסטרטגיות נאלצו להידחק הצידה ולפנות את הבמה לקרנות ההון ולעסקאות ה-LBO". למעשה מתאר שריר כי נוצר מצב שבו כל עוד ההון היה זול לא הייתה בעיה של ממש, מה גם שפריחתו של שוק ה-M&A דחפה למעלה את השוק כולו.

אך ספקנות השוק לגבי מידת ההצלחה של עסקאות ממונפות התבררה כנכונה כאשר חלק מהעסקאות שבעבר נסחרו במרווח נמוך (קרי, סיכון נמוך) נכשלו. שריר נותן לדוגמא את (Harman (HAR), United Rentals (URI), Sallie Mae (SLM) and Affiliated Computer Services (ACS) שהן רק חלק מעסקאות בשווי מיליארדי דולרים שלא נסגרו באותה תקופה.

עסקאות אסטרטגיות על חשבון עסקאות ה-LBO

לאחר אישור תוכנית החילוץ של הממשל האמריקני, מזהה שריר שני מאפיינים מרכזיים של המשבר על שוק ה-M&A. הראשון, הינו היקף העסקאות. "עד למחצית הראשונה של 2007, היינו עדים בכל יום למספר עסקאות חדשות, וכיום אנו עומדים במצב שבו יכולים לעבור שבועות בהם נחתמו מספר בודד של עסקאות".

המאפיין השני, הינו המעבר לעסקאות אסטרטגיות על חשבון עסקאות ה-LBO. "כיום אנו רואים יותר עסקאות בהן חברות מנצלות את המצב הקיים כדי לרכוש חברות אותן הן רואות כ-strategic fit. חברות אלו מסתמכות פחות על מימון בנקאי, שקשה להשגה, ומנצלות בנוסף או את ההון האישי שלהן (cash merger) או את מניות החברה (stock merger), או את השילוב של השניים בכדי לבצע את עסקה".

"למרות שבאופן מסורתי, עסקאות אסטרטגיות נסחרות במרווח יותר נמוך מאשר עסקאות פיננסיות, וזאת לאור הסיכוי הגבוה יותר להשלמת העסקה, הרי שהמשבר הנוכחי גורם לכך שהמרווח על עסקאות אלו הינו רחב יותר מאשר בעבר, ולמעשה משכלל לתוכו לא רק סיכון של אי השלמה, כי אם גם את פחד המשקיעים מכל מה שקורה כיום בשוק".

חברות מנצלות את המצב הקיים כדי לרכוש חברות מבטיחות

תוכנית החילוץ כבר הפכה לחלק אינטגרלי מתעמולת הבחירות של שני המועמדים לנשיאות ארה"ב, אך מעבר לכך, היא מעלה את השאלה האם יש ביכולתה קודם כל להחזיר את אמון המשקיעים בשוק, ושנית, האם תוכל להניע את מחדש את שוק האשראי.

שריר מזהיר כי העדרם של שני ה"דרייברים" הללו עשוי למנוע את שגשוגו של שוק ה-M&A, ועל כן הוא מעריך כי ייקח עוד זמן מה עד שנוכל לחזור לתקופה של פריחה בשוק ה-M&A, בה עלות ההון תהיה אטרקטיבית מספיק בכדי לגרום לשחקנים לחזור חזרה לשוק.

"כאשר זה יקרה, קרנות ההון יחזרו להיות שחקנים מרכזיים בשוק בדיוק כפי שחזרו בעבר להיות שחקנים דומיננטיים לאחר שנעלמו מנוף ה-M&A בסוף שנות ה-80 וזאת לאחר תקופה של פריחה בענף". הוסיף שריר.

אך עם זאת מציין שריר כי קיימות כיום יותר הזדמנויות עבור המשקיעים. "המרווח על עסקאות אסטרטגיות שבאופן שמרני הינו נמוך, פתוח היום יותר, ולמעשה אטרקטיבי עבור משקיעים, שכן עסקאות אלו נוטות יותר להיסגר בסופו של דבר".

"כיום, חברות מנצלות את המצב הקיים כדי לרכוש חברות מבטיחות ובכך לשפר את ביצועיהן, לא לוקחות סיכונים מיותרים, ו"הולכות" על הדברים הבטוחים יותר בכדי להרגיע את בעלי מניותיהן. בשורה התחתונה המחיר והעסקה כיום מבוססים יותר מאשר בעבר ולכן, יותר ודאיים מבעבר מבחינתנו".

עוד כתבות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים