גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"לים בכירים ממליצים: מהם המהלכים שיעזרו לצלוח את המשבר

[לחמ"ל גלובס - המשבר העולמי: כל החדשות, הנתונים והפרשנויות] ; המשבר הנוכחי מחייב להתוות אסטרטגיות ניהול ארוכת טווח ; "גלובס" פנה אל יגאל ברייטמן, אורי יהודאי, אורנה ברי, יעקב שיינין, פרופ' דן גלאי, דב קוטלר, אברשה בורשטיין ושרגא ברוש - כדי לברר מהם לדעתם המהלכים האסטרטגיים שיכולים לעזור לצאת מהפלונטר ולמזער את הנזק

"שנו את שיטת התגמול למנהלים"

יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי בפירמת ראיית-החשבון והייעוץ דלויט-בריטמן-אלמגור-זוהר

"הפתרונות האסטרטגיים ליציאה מן המשבר העולמי בשווקים נגזרים מתוך הבנת הבעיה לאשורה. זו להערכתי התפתחה, בין השאר, משני גורמים מרכזיים. בשעה שהעולם הפך גלובלי בהיבטים רבים, כגון זרימת כספים או זרימת אינפורמציה, הרי שהרגולציה נותרה לוקאלית. כך נוצר מצב שאמריקה מתעטשת, ומדינות אחרות בקצה השני של העולם מקבלות שפעת. הגורם המרכזי השני שתרם למשבר הוא שיטות התגמול קצרות הטווח של מנהלים, המתוגמלים על ביצועים ברמה שנתית, והאנליסטים מודדים אותם מרבעון לרבעון. מדדים קצרי טווח כאלה, דוחפים את המנהל ללכת על השקעות מסוכנות בעלות סיכויים גבוהים עם פוטנציאל להניב מהר והרבה, במקום לאמץ מהלכים אסטרטגים שמבשילים לאורך זמן.

"מתוך ההבנות הללו, הייתי ממליץ על שני מהלכים אסטרטגיים מרכזיים: האחד, שינוס מותניים עם המדינות הגדולות בעולם לצורך יצירת אחדות רגולטיבית. בנוסף, הייתי תומך במהלך של שינוי שיטת התגמול למנהלים - מפרקי זמן של רבעונים או שנים בודדות למדידתם על-פי ממוצע הביצועים שלהם בחמש השנים האחרונות של כהונתם. שיטה כזו תכניס לשקלול גם שנים של הפסד או BREAK EVEN, ותוציא החוצה מן המערכת הבנקאית והעסקית אופורטוניזם קצר טווח. שיטת תגמול כזו עשויה למתן את המהלכים של המנהל ולהביא אותו לחשיבה אסטרטגית מדודה ואחראית יותר".

"שחקו לפי חוקי 'העולם של מחר'"

אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום

"ניהול המשבר הנוכחי דומה מאוד לניהול משבר של חברה עסקית. בהקשר זה אני סבור שקברניטי המשק בארה"ב מנהלים אותו כראוי: מעבירים החלטות מהירות יחסית כדי לעצור את הסחרור האקוטי, ופועלים בתעוזה כשהם משליכים מאחור תפישות דוגמטיות שכתובות בספר ומלאימים בנקים (רעיון מוטרף לפי התפישה המסורתית של כלכלה חופשית). גם במצבי משבר של ארגון עסקי, מנהל חייב להיות קשוב וזמין למציאות ולחוקים המשתנים שלה - במקום לפעול על-פי הספר או על-פי מה שנכון היה בעבר. המשימה הבאה שמוטלת על כתפיהם של ראשי המשק היא לנתח את המצב החדש, לחשוב על 'העולם של מחר', להמציא חוקים חדשים ולהתוות רגולציות חדשות שתמנענה משבר חדש. לא מומלץ שהממשלה עצמה תהפוך ל'בנקאי' בפועל.

"את המהלך של הזרמת הכספים לבנקים (שלדעתי טרם הגיע לשיאו), כדאי לגבות בהכנסת קבוצות הנהלה מוכשרות עם ניסיון מוצלח בניהול בנקים, כאשר קבוצות אלו תנהלנה את הבנקים מטעם הממשל ותשמורנה על האינטרסים שלו".

"תנו למשברים קטנים 'להרים ראש'"

פרופ' דן גלאי, מנהל תוכנית ניהול סיכונים בלהב אוני' ת"א, ומנכ"ל משותף בקב' סיגמא

"הכתובת היתה על הקיר. בשנת 2000, לנוכח ניצני האטה הראשונים, גרינספן הוריד את הריבית באופן דרסטי מ-5% ל-1% ומנע את המיתון במחיר של ספקולציה בנדל"ן. באופן זה הוא דחה את המשבר במספר שנים, רק כדי לגלות שעוצמתו התגברה והפכה בלתי נשלטת כמעט. זוהי שגיאה אסטרטגית גדולה, כיוון שאין תיקון ללא משבר.

"משבר כלכלי דומה למחלה: לעתים עדיף לקבל אותה, לתת לה להתבטא באופן קל, ולאפשר לה לקמול מאליה. פחות נכונה היא האלטרנטיבה של דיכוי המחלה עם תרופות במינוני יתר, רק כדי לחטוף ריקושטים בעוצמה גדולה יותר בהמשך. נכון לעכשיו, הלאמת הבנקים החלה בשלב מאוחר מדי וללא תוכנית סדורה. בשלב זה הייתי מציע להמשיך עם ההלאמה ולהזרים נזילות למערכת הבנקאית, אבל בו בזמן לזכור שנאומים והכרזות על תקציב של 700 מיליארד דולר חייבים להיות מגובים בתרגום הסכום הזה לתוכנית אסטרטגית מסודרת, בת פעולה. בהקשר זה, יש להחליף את אותן הנהלות שנכשלו בצורה טוטאלית ומחפירה, ובמקומם להביא מנהלים מוכשרים עם קבלות".

"הוציאו את האוויר מהבלון הנפוח"

אורנה ברי, יו"ר איגוד קרנות הון סיכון ושותפה עצמאית בקרן ג'מיני

"מאז שנת 2000 המשק האמריקני הסיט את הפוקוס שלו לכיוון של שירותים, במקום להתמקד במחשבה על פריון, תחרות, אפקטיביות ומהלכים מניבים ברי-מדידה. כך קרה, שמנהלים קיבלו שכר נפוח של מיליוני דולרים על כישלונות צורמים, בבחינת 'בלוף על פשע'.

"המהלך הראשון שהייתי ממליצה עליו הוא שינוי התנהגותי וחשיבתי מן היסוד: ללכת BACK TO BASIC, לערוך בדק בית יסודי: לנקות הנהלות כושלות, להוציא את האוויר מהבלון הנפוח ולהתמקד בפריון, צמיחה ותעסוקה (במקום להמשיך לממן ולהזין שירותים עקרים שאין בצדם צמיחה או פריון ממשי). זה מתחיל כבר בהחזרת האיזון להכשרה האקדמית, וכאן ראוי לתת את הדעת על פילוח נושאי הלימוד באוניברסיטאות כתשתית לטווח הארוך. הייתי מעודדת יותר מקצועות יצרניים במדעים ובהנדסה (באמצעות מכשירים כמו מלגות, שכר לימוד מופחת וכדומה), לעומת מקצועות שירותיים נפוחים שלא מניבים, כמו לימודי MBA, ייעוץ או עריכת-דין (למה שכלכלן ישתכר היום פי-שלושה מבעל מקצוע יצרני? אין לכך הצדקה). בהקשר זה כלכלה בריאה וצדק חברתי חוברים ממש יד ביד.

"במקביל הייתי ממליצה לקברניטי הכלכלה בארה"ב על מהלך ניהולי אחר: להתמקד בנקודות החוזק של המשק. גם ארה"ב וגם ישראל הן מדינות שבהן הנושא של יזמות מהווה מרכיב חזק המבדל אותן משאר השווקים בעולם. לדוגמה תעשיית הרכב בארה"ב, גם כשהיא 'בדיכאון מוחלט', הרי שהצטבר סביבה המון ידע סגולי ברובוטיקה, בפסי ייצור, בייצור סדרתי ועוד. הייתי מציעה בהקשר הזה ליטול את החוזק הזה של הידע ולמנף אותו".

"פעלו בתיאום עם הסביבה"

אברשה בורשטיין, מנכ"ל מירס

"כאשר מתחולל משבר בארגון עסקי יש לפעמים למנהל נטייה אינסטינקטיבית להסתגר, לקחת על עצמו את כל האחריות, לפעול לבד ולהינעל על דרך שהתווה מבלי לשתף גורמים אחרים בסביבה העסקית כמו מנהלים אחרים בצמרת, בנקים, ספקים וכו'.

"הייתי ממליץ להימנע מנוקשות מחשבתית כזו גם בניהול המשבר הכלכלי העולמי. קברניטי הכלכלה בארה"ב חייבים לתאם את מהלכיהם ראשית בתוך הבית, אבל גם עם מדינות אירופה ומדינות אחרות בעולם. הפתיחות הזו מייצרת תמיכה ופתרונות אפקטיביים ומהירים יותר. הסביבה הכאוטית שבה פועלים היום מנהלי המשבר מאופיינת ממילא ברמות אי-ודאות גבוהות. אף אחד לא מבטיח להם שמהלך כלשהו שהותווה יספק את התרופה לבעיה. ריסון הגאווה (לאף אחד אין מונופול על החוכמה) ותיאום מהלכים עם גורמים אחרים מחוץ לארה"ב, מחזקים את סיכויי ההצלחה".

"אל תחנקו את המגזר העסקי"

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים

"הזרמת הכספים הממשלתית למערכת הבנקאית היתה מהלך נכון, אבל היא עדיין לא מבטיחה היחלצות ממיתון או מסטגנציה. ראשי הכלכלה בארה"ב חייבים להבטיח שהכספים הללו לא ייעצרו בקופות המערכת הבנקאית, אלא יחלחלו הלאה אל השוק הריאלי, אל הסקטור העסקי.

"נכון להיום, כשהממשל האמריקני הוא במידה מסוימת בעל הבית של הבנקים שהולאמו, יש לו Say לגבי מדיניות ניתוב הכספים. בהקשר זה הייתי מציע לוודא שהבנקים מנהלים מדיניות אשראי אחראית, מבוקרת ומפוקחת, ובו-בזמן לא חונקים את המגזר העסקי. קברניטי הכלכלה חייבים לשמור על איזון ולהישמר מן הקצוות, כדי שהשוק הריאלי ימשיך לתפקד".

"לימדו מישראל וממשבר 1929"

יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים

"המהלכים שעשו קברניטי המשק האמריקנים היו איטיים, מסורבלים ומאוחרים מדי. במקום להזרים את הכסף ישירות אל הבנקים תמורת מניות, הם 'התבחבשו' באופן שלומיאלי בהכרזה על תוכנית 700 מיליארד הדולר (תוכנית שיישומה עשוי היה לארוך זמן ממושך), ובדרך איבדו את אמון הציבור. באופן ההתנהלות השלומיאלית הזו הם הפסידו זמן יקר, כאשר מהלך הזרמת 250 מיליארד הדולר ישירות לבנקים נעשה באיחור של שבועיים (זמן משמעותי). הם לא השכילו להבין שמשבר פיננסי חייב להיעצר באיבו, בטרם יהפוך למשבר כלכלי ריאלי (מיתון, ירידת תפוקות ואבטלה). במצבי חירום מהירות הפעולה קריטית ורק אחר-כך, כשהמערכת מתייצבת, יש מקום 'לסגור חשבונות'. בהקשר זה, ישראל הקטנה שימשה כמו 'מעבדה' עבור ראשי המשק בארה"ב. ראוי היה להם ללמוד מהפתרון שישראל נתנה למשבר הבנקים לפני 25 שנה.

"מהלך נוסף שניתן לאמץ הוא להתבונן על Great Depression של 1929. היציאה בזמנו מן המשבר, ערב מלחמת העולם השנייה, נולדה הודות לביקושים האדירים לאוניות ולמטוסי קרב. במילים אחרות, תעשיית המלחמה היתה הקטליזטור ליציאה מאותו מיתון היסטורי. בדומה לכך, הייתי מציע לקברניטי המשק בארה"ב להתמקד בצורכי האנושות בעתיד הנראה לעין (כמו על הצורך בטכנולוגיות של אנרגיה/אנרגיה ירוקה), ולהגדיל את ההשקעות היצרניות במגזרים הללו. זהו המקום שממנו המשק יידחף קדימה. למה להמתין למלחמה? אפשר ללכת הפעם בכיוון החיובי, ולשים את הפוקוס על השקעות ששייכות לעולם המחר".

"צרו שקיפות מלאה, שיטתית ומסודרת"

דב קוטלר, איש עסקים ולשעבר מנכ"ל בנק איגוד

"כשמנהלים משבר אמון בארגון עסקי, הדרך היעילה ביותר היא Management by walking around. הווה אומר, פגישות אינטנסיביות ומסודרות של המנהל או המנכ"ל עם הלקוחות, העובדים והספקים, כשהוא משתף אותם ומדווח להם על המצב Live ובגובה העיניים. לא ניתן לנהל משבר אמון דרך מסכי הפלזמה. במקביל, עוד לפני שנכנסים לעוביים של הפתרונות הכלכליים במשבר העולמי הנוכחי, צריך להבין שבראש ובראשונה מדובר במשבר אמון/משבר מנהיגות. מכאן גם נדרש מהלך אסטרטגי, שייצב את המערכת.

"הייתי ממליץ לראשי המשק בארה"ב לבחור דמות ציבורית דומיננטית אחת (לא בצורה ספוראדית כל פעם דמות אחרת, כפי שנעשה בארה"ב), שתדווח לציבור בצורה שיטתית ומסודרת, אחת לכל מספר ימים, ותספק לו שקיפות מלאה של המצב. יש גם לומר באותו דיווח מתי יחול הדיווח הבא, כדי לחבר את הציבור לשיטה. זהו מהלך בונה אמון, שהבריטים אגב השכילו להשתמש בו (ראש הממשלה בראון מופיע בתדירות קבועה מול העם ומדבר על המשבר), כמו שגם אצלנו עשה האלוף יריב במהלך מלחמת יום כיפור. בן-גוריון, אגב, התייחס פעם לסוגיית המנהיגות ואמר כי מנהיג יודע להעביר לעם שדר שמחר יהיה 'טיפ טיפה' טוב יותר מהיום".

עוד כתבות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"