מנכ"ל
טמבור לשעבר, ראובן שולשטיין, הורשע בעבירות קרטל על רקע הסדרים של תיאום מחירים שנעשו בין טמבור (בבעלותה הקודמת) לבין אייס והום סנטר בין השנים 1994-1998. טמבור, שהואשמה בתיק אף היא, הורשעה במסגרת הסדר טיעון ושילמה קנס של 2.25 מיליון שקל.
הרשעתו של שולשטיין היא במסגרת אחריות מנהלים להסדרים שנעשו. שולשטיין הורשע כבר במסגרת הסדר טיעון בשנת 2002, אך חזר בו מההסדר, והתיק שב להתנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
השופטת מרים מזרחי קבעה בפסק הדין המרשיע, כי בין טמבור לרשתות השיווק התקיימה מערכת של הסדרים כובלים לגבי מחירי מוצרי טמבור. במסגרת ההסדרים הכובלים ביקשה טמבור מהרשתות "להתיישר" במחירי המכירה. טמבור, שהיתה מונופולין מוכרז בתקופת האישום, אף איימה על הרשתות כי אם לא ייענו לדרישתה היא תקצץ בהנחות לרשתות. עוד נקבע, כי אנשי טמבור הבטיחו לנציגי הרשתות כי ידאגו לכך שכל השוק "יתיישר" על אותה רמת מחירים.
בית המשפט קבע מפורשות כי כתוצאה ממעשים אלו, ניצבו בפני הצרכן מחירים אחידים או דומים וכך נשללה הנאתו מפירות התחרות החופשית. "נעלה מכל ספק, כי ההבנה בין טמבור לבין הרשתות לגבי המחירים, שנועדה להעמיד לפני הצרכן מחירים דומים, כפי שהוכחה בראיות התביעה, פגעה בציבור - שעמד מול מחירים גובהים יותר ולא נהנה מפירות מלחמת המחירים", נקבע.
בהתייחס לשולשטיין, ששימש כמנכ"ל טמבור לאורך כל תקופת ההסדרים הכובלים, קבע בית המשפט כי למרות שלא הוכח כי ידע על ההסדרים הכובלים בין הרשתות, מחומר הראיות עולה לכאורה כי הוא התרשל במעשיו.
עם זאת, בית המשפט נמנע מלקבוע ממצאים סופיים בשאלה זו, והשאיר את הדיון בה לשלב הטיעונים לעונש, שנקבעו ל-15 בדצמבר. רשות ההגבלים יוצגה בידי עוה"ד דוד גדעוני, אסף מוזס ואריאלה יוסטמן.
עו"ד יהושע רזניק, סניגורו של שולשטיין, אמר בתגובה: "הקביעה החשובה ביותר בהכרעת הדין, שעליה נלחם שולשטיין בכל מאודו, היתה שהוא לא ידע על הסדרים כובלים".