על פי רפורמה שמקדם משרד החקלאות, בראשות השר שלום שמחון, יוצאו הלולים המשפחתיים מאזורי המגורים במושבי הגליל המערבי העליון, ויוקמו באופן מרוכז באתרים חדשים, בשטחים פתוחים. עלות הרפורמה, שאושרה פה אחד בממשלה, תגיע לפי ל-750 מיליון שקל.
על-פי הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, כשעלתה הרפורמה לדיון בממשלה, יצא שמחון מהחדר בשל ניגוד עניינים; הוא בן ממשיך בנחלת המשפחה במושב אבן מנחם בגליל העליון, המחזיקה מכסת ייצור ביצים ומקבלת סובסידיה מהמדינה.
גם שניים מאחיו ובני משפחה אחרים במושבי הגליל העליון הם בעלי לולים ומכסות ייצור ביצים הנהנים מסובסידיות. במילים אחרות, שמחון ואחיו עשויים ליהנות מהרפורמה, על אחת כמה וכמה מכיוון שהרפורמה מיועדת בעיקרה למושבי הגליל העליון, הזוכים במסגרתה להטבות כפולות ויותר מיצרני ביצים במרכז הארץ.
שרי הממשלה קנו, ללא דיון יסודי, את נימוקי הרפורמה: יתרונות לגודל, שמירה על איכות הסביבה ושיפור התנאים התברואתיים והווטרינריים מול סכנות שפעת העופות. רק השר להגנת הסביבה גדעון עזרא שאל מה יעשו עם גגות האסבסט של הלולים הישנים. ראש הממשלה אהוד אולמרט אמר שתוקם ועדה, ובזאת הסתיים הדיון. הרפורמה אושרה, ושרי הממשלה יצאו למסדרון כדי לברך את שמחון וללחוץ את ידו.
בשנה וחצי שחלפו מאז אותה ישיבת ממשלה גילה משרד החקלאות פעלתנות ורצינות ביישום הרפורמה, ולפני שבועות אחדים נסגר מכרז גדול לבחירת המתכננים. הם יהיו אלה שיקבעו היכן ימוקמו חוות הלולים שאליהן יועברו הלולים המשפחתיים מהמושבים. אבן מנחם, המושב שבו מתגוררים שר החקלאות ואחיו (מאיר שמחון, שגם לו מכסה לגידול ביצים), יהיה בין חמשת המושבים הראשונים שייכנסו לפיילוט של הכשרת שטחים חדשים והוצאת הלולים מחצרות הבתים. איתם ישתתפו בפיילוט מושבים שכנים - נטועה, אביבים, חזון ומרגליות.
העברת הלולים על חשבונו של משלם המסים היא רק חלק מהסיפור. נסיעה בכבישי הגליל מוכיחה כבר כיום עד כמה התמעטו שטחי היער הרצופים; בין יישוב קהילתי לפרויקט, בין מושב לקיבוץ אין יותר מדקות נהיגה ספורות. אם שר החקלאות שמחון יצליח לממש את הרפורמה שהוא מוביל המצב יחמיר מאוד. בנוף היער ייפערו עשרות פצעים גדולים; בכל כמה קילומטרים, בעיקר על הפסגות, יקומו חוות לולים ענקיות, שהן מפעלים תעשייתיים, מתכתיים ומכוערים.
הצד המפחיד יותר של הרפורמה הוא התוצאה שלה בשטח. מדובר בהקמה של שמונים חוות לולים ענקיות, על חשבון שטחי יער שייכרתו. כל חוות לולים כזאת תשתרע על שטח של 15 דונם, כלומר שטח של שלושה מגרשי כדורגל. יהיו בחווה מכוני מיון, מכלי גרעינים גדולים ומבני לול ענקיים בגובה של חמישה מטרים. משאיות ייכנסו ויצאו משטחים אלה.
2,500 דונם בשנה
לזכותו של השר שמחון צריך לומר שאחרי שנים של כאוס ושל אי-כיבוד החוק על-ידי שרי חקלאות, הוא פועל על פי הסמכויות המוקנות לו בחוק. בשנה האחרונה הוא עשה שימוש ניכר בסמכויותיו וחתם על למעלה מחמישים אכרזות, שבהן אישר חיסול של כ-2,500 דונם שמורות יער.
דווקא הסמכות המיוחדת של שמחון לגריעת שמורות יער מעוררת את החשש הכבד ביותר לגבי הרפורמה בענף הלול. הרפורמה תיטיב עם כ-2,000 מגדלים מ-26 מושבים בגליל העליון, שקיבלו מהמדינה מכסות גידול ומקבלים גם סובסידיות (בסך-הכול יש במדינה כ-3,000 בעלי מכסות גידול ביצים). לרפורמה, שעברה בממשלה כששמחון היה במסדרון, יש מטרות והשלכות כבדות משקל.
ראשית, ברור לחלוטין שמדובר במהלך נדל"ני ביסודו. הלולים המשפחתיים יועברו מאזור המגורים של הנחלה בתוך המושב על מנת לפנות קרקע לשתי מטרות: בניית צימרים או בניית בתים נוספים. יש לומר שזו מטרה עדיפה על שימושים בלתי חוקיים בקרקעות אלה לצורכי מסחר או בניית מחסנים, כפי שמתרחש במושבים במרכז הארץ, אבל השאלה היא כמובן לאן מועברים הלולים ומה יהיה המחיר.
השר שמחון עצמו, כפי שנחשף במוסף G לפני כחודש, ביקש וקיבל מגופי התכנון זכויות לבניית צימרים ובית נוסף על חלקת הקרקע שלו במושב אבן מנחם. בהחלטת הממשלה הושתלה כבר התחייבות למימון ההשקעות שיידרשו לחקלאים כדי לבצע הסבה מעיסוק בלול לעיסוק בצימרים.
הצד החברתי-כלכלי ראוי לדיון בפני עצמו. המדינה נתנה למגדלים את מכסות הייצור ואת הסובסידיות כאמצעי ייצור, על מנת שישתמשו בהן לפרנסתם במסגרת המשק המשפחתי. הרפורמה של הקמת חוות לולים ענקיות מעודדת באופן מפורש את בעלי המכסות למכור או להשכיר את המכסות ליצרנים גדולים. הממון ישתלט על החלמון. כך שהשאלה העולה היא אם המכסה והסובסידיה שהמדינה מעניקה למשפחת שמחון וליתר יצרני הביצים בגליל העליון, כאמצעי ייצור לפרנסתם, היא בעצם זכות לקבלת רנטה, על חשבון משלם המסים, בלי לעבוד?
lichtman@globes.co.il
התחקיר המלא - במגזין G
השר שמחון בתגובה: "זלזול חמור באינטליגנציה"
שר החקלאות שלום שמחון התבקש להגיב לשאלות על כך שהוא אישית, אחיו ובני משפחתו, וכן המושב שבו הוא גר, עשויים להיות הראשונים ליהנות מהרפורמה שהוא מוביל; על הלחצים שייווצרו להקמת חוות לולים ענקיות על חשבון שמורות יער תוך פגיעה חמורה בנוף הגליל העליון; על ניגוד העניינים המבני שנוצר מתוקף שליטתו הבלעדית בגריעת שמורות יער בהליך לא שקוף; על התמריץ שייווצר להעברת המכסות, במכירה או בהשכרה, לידי יזמים גדולים תוך סיכול העיקרון של מסירת אמצעי ייצור למתיישבי קו העימות לצורך פרנסתם. על כל השאלות הללו שר החקלאות בחר שלא להגיב.
במקום, מסרה יועצת התקשורת של שמחון את התגובה הבאה: "הרפורמה בלול היא מהלך מקצועי שהשר אינו מעורב בו כלל, בשל העובדה כי הוא נתון בניגוד עניינים. מצב זה של ניגוד עניינים נועד בדיוק כדי לנטרל כל שיקול אישי של איש ציבור. החלטה זו נמסרה למבקר המדינה ושמחון מקפיד על כך. עובדה זו, כי השר אינו מטפל כלל ברפורמה הובהרה היטב ל-G, אך הוא מתעקש להמשיך ולהפנות לשר שאלות חוזרות בעניין הרפורמה. כל הסוגיות המקצועיות הנוגעות לרפורמה והשלכותיה, מטופלות על-ידי הגורמים המקצועיים במשרדנו, ושאלות בעניין זה יש להפנות לדוברת המשרד".
לשאלות בעניין הכרזות על גריעת שמורות יער שאותן ביצע לאחרונה ובעניין אי-נקיטת פעולות נגד פולשים לשמורות יער, נמסרה מטעמו של שמחון התגובה הבאה: "במשרד החקלאות פועל צוות בראשות ד"ר רותי פרום, סגנית מנהל הרשות לתכנון, המטפל בגריעת יער או הוספת יער ומגיש המלצות לחתימת השר. אכרזות יער מגיעות לחתימתו לאחר תהליך ארוך שמתחיל בקק"ל ומסתיים בעבודת הצוות האמור. אין לשר הכלים לבחון כל פנייה לגופה. הוא סומך ידיו על החלטות הצוות המקצועי ונוהג לאשר בחתימתו את המלצות הצוות, מבלי שהוא יודע מי הנהנה מכך. המחשבה שהשר פנה לחברי הצוות בבקשה לגרוע יער במושבים בהם מתגוררים מקורביו או קרובי עוזריו מהווה זלזול גמור באינטליגנציה. צריך להיות באמת עז מצח בכדי להעיז לבקש מעובד מדינה לגרוע יער עבור מקורב. והשר שמחון, למרבה השמחה, לא ניחן בתכונה זו".