אתם מסיימים עוד יום עבודה. נכנסים לרכב, מכניסים את המפתח לסוויץ' ומתחילים לחשוב מה מחכה לכם בבית. "צריך להפעיל את מכונת הכביסה, להדליק את הדוד, להכניס את הכלים למדיח ולתכנת את הווידיאו כך שיקליט עוד פרק של האח הגדול. אוף! לו רק יכולנו לבצע חלק מהמשימות מכאן, מהרכב, דרך הטלפון הסלולרי".
כן, מי מאיתנו לא חולם על בית חכם. בית שנוכל לנהל מרחוק, שיחסוך לנו הרבה מאוד זמן, שנוכל לשמור עליו מפני פורצים, ושיתאים עצמו לצרכים שלנו, מבלי שנפצה פה, ומקסימום נצטרך למחוא כף כדי להדליק את האור בסלון. ובכן, בחברת ויסוניק, אחת החברות הישראליות הנסחרות בשוק ההון הבריטי, אמנם לא פיתחו את הנורה שנדלקת למשמע מחיאת כף, אך אם אתם מעוניינים, אחד מפתרונות החברה יאפשר לכם להדליק את הנורה מהמחשב הנייד או מהטלפון הסלולרי.
ויסוניק, שנסחרת בבורסה הראשית של לונדון מזה ארבע שנים וחצי, היא אחת החלוצות הישראליות בשוק ההון הבריטי, הרבה לפני שעמיתותיה גילו את הבורסה המשנית בלונדון (AIM). לפני כשנתיים וחצי השלימה החברה רישום כפול בבורסה המקומית, וכיום היא נסחרת בשתי הבורסות לפי שווי צנוע של 28 מיליון דולר - שווי שהיא מקווה שיגדל כאשר חזון הבית החכם של כל אחד מאיתנו יהפוך לאחד ממנועי צמיחתה.
עד אז, מדלג אבי שחראי, מנכ"ל ויסוניק, בין הניסיון להגדיל את שיעורי הרווחיות של החברה לבין הניסיון להקטין את נזקי הדולר המתחזק על מאזניה. "החברה עברה בשנתיים האחרונות מהפך", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס". לשחראי, שמכהן בתפקיד מזה שש שנים, יש ברק בעיניים כאילו החברה שהוא עומד בראשה הוקמה רק לפני יומיים, ולא לפני 35 שנה (!). ויסוניק, אותה הקימו האחים משה ויעקב קוטליצקי, מפתחת פתרונות אבטחה ביתיים הכוללים, מלבד מערכות לניהול בית חכם, גם מערכות אבטחה כמו חיישנים וגלאים שמאתרים סכנות כגון דליפת גז, מים או עשן, ומערכות טלרפואה המיועדות למעקב אחר חולים ואנשים מבוגרים. יעקב קוטליצקי מכהן כיום כיו"ר ומחזיק ב-62.1% מהון החברה.
"המהפך", כדברי שחראי, בא לידי ביטוי בדו"חות החברה. את הרבעון השלישי של השנה סיימה החברה עם הכנסות של 22.4 מיליון דולר, צמיחה של 26% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. החברה, נזכיר, מספקת דיווח כספי מלא רק מדי חצי שנה, ולכן נתוני השורה התחתונה ידועים רק עבור הרבעון השני של השנה. ויסוניק סיימה את המחצית הראשונה של השנה עם רווח תפעולי של 3.3 מיליון דולר (לעומת 877 אלף דולר במחצית המקבילה אשתקד), ורווח נקי של 4.2 מיליון דולר (לעומת 956 אלף דולר במחצית המקבילה).
"גדלנו בשיעורים יפים למרות ההאטה בענף הבנייה, שהמגמה בו אמורה להדביק את ענף האבטחה", אומר שחראי וגם מסביר. "הפתרונות שלנו לא מיועדים רק לרוכשי דירות או בתי יוקרה. יש לנו מגוון של מוצרים ופתרונות, ולכן האטה בענף הנדל"ן לא בהכרח מצביעה על האטה בפעילות שלנו".
באופן כללי, שחראי מודאג מהמשבר הכלכלי אך לא נבהל ממנו. "במדינות EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) אנו מצליחים לצמוח בצורה ממש יפה", הוא אומר. לדבריו, התחרות הרבה בשווקים המתעוררים למיניהם לא מלחיצה. "יש הרבה שחקנים בענף, כמעט בכל מדינה שאנו חודרים אליה, ולכן אנו ממקדים את מאמצינו בפתרונות High End, דוגמת מערכות הבית החכם ולא במערכות Low End, דוגמת חיישנים".
תחומי התמקדות
ויסוניק, כאמור, מתמקדת בפתרונות ביתיים, אך בשנים האחרונות היא חטאה גם באספקת פתרונות לארגונים באמצעות החברה הבת, ויסוניק טכנולוגיות. ההימור על ויסוניק טכנולוגיות התברר כטעות, וזו כרסמה במהלך השנים ברווחי החברה האם. לאחרונה ניסתה ויסוניק למכור את החברה הבת, אך משבר האשראי טרף את הקלפים, והרוכש הפוטנציאלי - ששמו מעולם לא צוין - חזר בו מכוונתו. "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא", אומר שחראי, כשאנו מנסים לברר מדוע הפרידה מהחברה הבת לוקחת לא מעט זמן.
עד שתצליח ויסוניק להיפטר מהמשקולת ששמה ויסוניק טכנולוגיות, מעדיף שחראי למקד את מאמציו בשלושה תחומי פעילות. הראשון, אמצעי אבטחה למגזר הביתי; השני, פתרונות אלחוטיים; והשלישי, טלרפואה - טיפול מרחוק בחולים וקשישים. שלושתם נהנים משיעורי צמיחה לא מבוטלים (ראו גרף), אך תחום הטלרפואה (שחראי מעדיף לקרוא לו Home Healthcare) הוא המועדף על שחראי, לפחות ממה שאנו התרשמנו. "נוצר אבסורד בענף הרפואה המודרנית. מצד אחד, הרפואה מאריכה לנו את החיים, ומצד שני, היקף ההשקעה בענף הבריאות לא גדל. בארה"ב, למשל, לא נוספו מיטות בבתי החולים הגדולים בעשור האחרון.
"ממשלות של מדינות מחפשות פתרונות מהירים לבעיה. הן לא רוצות להשקיע בבתי חולים כי המטופלים כבר לא רוצים להגיע אליהם. הם מעדיפים להישאר בבית, ולכאן אנו נכנסים", מסביר שחראי. באמצעות שיתוף פעולה עם העמיתה הישראלית קרד גרד, חברת הטלרפואה הנסחרת בבורסת ציריך, מייצרת ויסוניק קו של מוצרים תחת השם Amber. בין מוצרים אלו ניתן למצוא חיישן המגלה אם מטופל נפל ונחבל (Fall Detector). "לפי מחקר שפורסם לאחרונה, מספר הקשישים (מעל גיל 60) בעולם ישולש, עד שנת 2050", מסביר שחראי את הפוטנציאל הגלום בתחום.
את מגזר הפתרונות האלחוטיים מכנה שחראי "מערכות הבית החכם". המערכת עליה מבוססים כל פיתרונות החברה נקראת PowerMax, והיא יכולה להתחבר גם לאביזרי חשמל בבית, וכך לשלוט עליהם מרחוק. "כל מערכת PowerMax יכולה לשלוט על 25 אביזרים, כשכל נורה או מכשיר חשמלי היא אביזר בפני עצמו. בנוסף, ניתן להתחבר למערכת דרך המכשיר הסלולרי ודרך המחשב הנייד", אומר שחראי, וטורח להדגים לנו הדלקת נורה באחד החדרים שבקצה המסדרון.
בין ישראל לסין
ויסוניק נמנית על המניות הישראליות שמרכזות מחזורי מסחר כמעט אפסיים. החברה הונפקה, כאמור, לראשונה לפני כארבע שנים וחצי לפי מחיר של 88 פני למניה, וגייסה 18 מיליון דולר. מחיר המניה הנוכחי - 43 פני - מגלם תשואה שלילית של 51%, לא משהו להתגאות בו. "כרגע אין לנו תוכנית לוותר על הרישום למסחר באחת מהבורסות", אומר שחראי. "הרישום בלונדון לא מהווה עבורנו יתרון. אנו לא זקוקים לגיוס הון (לחברה יש קופת מזומנים בשווי של 13 מיליון דולר, ט.צ.), אך חשוב לנו שעובדי ויסוניק יוכלו לממש אופציות שנתנו להם למניות. העובדים הם הנכס הכי חשוב שלנו".
ויסוניק מעסיקה 550 עובדים בקירוב, 70 מהם מחוץ לישראל. רוב עובדי החברה מועסקים במפעל הייצור בקריית גת. "את מוזמנת לבקר בו", מציע שחראי בגאווה גלויה.
לקראת סיום, ובנימה של ציונות בדבריו, שחראי מקדים תרופה למכה, ואומר לנו שהחברה לא מתכננת להעביר קווי יצור למדינות עם כוח עבודה זול יותר. "אנו חושבים על כך מדי פעם, אך שוב ושוב מגיעים למסקנה כי מדובר במהלך לא יעיל. ראשית, אנו מקבלים תמיכה ממשלתית עבור הפעלת המפעל בקרית גת. שנית, אנו מייצרים אלפי מוצרים שונים, לפי הזמנה ולא למלאי, ולכן אני לא יכול מדי יום להתקשר למנהל מפעל בסין, למשל, ולבקש ממנו לייצר 30 יחידות ממוצר א' או 40 יחידות ממוצר ב'", הוא מסכם. *