"בחודשיים האחרונים נפתחו 8 מסעדות ובתי קפה ביפו, במתחם מאוד קטן. אנשים פשוט גילו את יפו מחדש, נהנים וחשים כאילו הם בטיול בחו"ל" - כך מספר ל"גלובס" גלעד פלד, מנכ"ל המישלמה ליפו.
יפו עוברת בשנים האחרונות שינוי דרמטי שהביא לעלייה ניכרת במחירי הנדל"ן. מיליונרים רוכשים דירות יוקרה, וצעירים שמאסו בשכירות הגבוהה בת"א מדרימים ליפו.
פלד, רס"ן במילואים בחיל האוויר, הצטרף ל"טייסת" של תא"ל במילואים רון חולדאי לפני כשנתיים, ומאז הוא פועל במרץ לשפר את איכות החיים של התושבים. "עשינו את "פשפשוק" - בקיץ פתחנו את שוק הפשפשים בימי חמישי בלילה. היתה פה תופעה שלא תארנו בדמיון הכי ורוד שלנו, שיגיעו כל יום חמישי בערב, בלי פרסום, 25 אלף איש ליפו. באזור הזה של השוק רואים גם את העלייה של מחירי הנדל"ן".
גלובס: אתם מחברים את הטיילות?
פלד: "הטיילת כבר מחוברת לנמל, ודרך הפרויקט של המדרון כל הטיילת של הנמל משתדרגת ומתחברת עד ת"א וגם דרומה, עד חוף גבעת עלייה, עם שבילי אופניים. השטח מביע אמון במהלכים שאנחנו עושים דרך ההשקעות והמלונאות".
יש לך דוגמאות?
"המטרה היא שמי שגר ביפו ייהנה מאיכות חיים גבוהה. אם היה אפשר לעשות זאת בלי שערכי הנדל"ן יעלו, זה היה הכי טוב. אבל מן הסתם כשאיכות החיים עולה וכשהמקום נהיה טוב יותר, גם הביקוש והמחירים עולים. כל מה שקשור בשיקום תשתיות ביפו, כל מערכות הביוב, הניקוז, הכבישים, המדרכות, התאורה והחשמל - אלו מערכות שעולות מאות מיליוני שקלים. בעשר השנים האחרונות השקענו קרוב למיליארד שקל ביפו, כולל בנייה של בתי ספר חדשים ומוסדות ציבור".
מבחינת תיירות - היום יש שני פרויקטים גדולים שנמצאים בשלבים ראשונים של ביצוע: מלון הקישלה, שנרכש ע"י משפחת נקש ברחוב יפת, מול כיכר השעון. נקש שילמה פי 6 מערך המינימום במכרז. מלון נוסף נקרא בית החולים הצרפתי, במעלה רחוב יפת בפינת לואי פסטר, בבעלות קבוצה קנדית.
איך האוכלוסיה המקומית מתייחסת לכל השינויים?
"אנחנו מרגישים את זה במקומות שפעם היה קשה לנו כעובדי ציבור להיכנס והיום אנחנו מתקבלים בברכה, יש רמת אמון שונה לחלוטין בעירייה ביחס למה שהיה פעם. עליית מחירי הדיור מייצרת גם אתגרים או אפילו קונפליקטים חדשים, כלפי משפחות ממצב כלכלי קשה שמחפשות דיור בעיר. מצד שני, מי שהיה בעל נכס בשכונה מצבו מאוד השתפר".
מהם הפרויקטים הגדולים שאתם מעורבים בהם כיום?
"יפו מטופלת בהרבה תחומים, אבל בעיקר סביב 4 צירים שהגענו למסקנה שהם הדברים שירימו את יפו: הציר הראשון - שיפור מערכת החינוך והרווחה ביפו דרך מגוון רחב של פרויקטים, ביניהם ליווי על-ידי סטודנטים ואימוץ משפחות. הציר השני הוא הכנסת המכללה האקדמית ת"א-יפו והבנייה של הקמפוס שלה, בין רחוב היינריך היינה לרחוב עזה. היום לומדים ביפו 2,200 סטודנטים, וב-2009 ילמדו למעלה מ-3,000 סטודנטים. דבר כזה מרים את האזור, ההשפעה מאוד עמוקה וארוכת טווח. הציר השלישי הוא כל מה שקשור בעולם התיירות ביפו, מנוע הצמיחה הכלכלי של העיר. השקענו כבר עשרות מיליוני שקלים בשדרוג מתחמי תיירות, בעיקר באזור שוק הפשפשים, כיכר השעון והטיילת. בנוסף לזה, העירייה בכוחות עצמה קנתה מהמדינה את נמל יפו ונמצאת היום בפרויקט של למעלה מ-100 מיליון שקל של שיקום נמל יפו והפיכתו לגולת הכותרת בעיר".
אבל לא הכול ורוד - בחודש שעבר היה ניסיון לבצע הפרדה בין יהודים לערבים בכניסה לבריכת נווה גולן שבעיר, על רקע מתיחות בין הצדדים. "אחרי פרסום העניין, הקהילות התחברו ועשו רחצה משותפת ביחד. היה מהלך מאוד מעניין, ולא אנחנו יזמנו אותו", אומר פלד.
עם כל הפיתוח, בשורה התחתונה יש קונפליקט בין יהודים לערבים, ויושבים פה על חבית של חמר נפץ?
"יפו היא אולי מיקרוקוסמוס של ישראל בהיבט של אוכלוסיה מעורבת שגרה קרוב מאוד אחת לשנייה, ולפעמים אפילו לומדת ביחד וגרה באותו בניין. זאת המציאות של החיים".
למרות האיחוד של השם "תל אביב-יפו" יש תחושה של הזנחה של יפו במשך שנים רבות.
"הפעילות שאנחנו מייצרים היא כל כך עמוקה וכל כך מורגשת, שאנשים מרגישים שמישהו פה לוקח ומטפל ומקדם את יפו. היקף הפעילות הציבורית ביפו הנראית לעין, התשתיתית, היא גדולה. ההשקעה בחינוך פי 2 בממוצע בילד מאשר בת"א. אנחנו באמת התחלנו אחרי שנים שיפו לא טופלה בצורה הנכונה, ונוצרו פערים שלוקח הרבה מאוד שנים לצמצם".