בעת שינוי ייעוד קרקע חקלאית למגורים, יפעל המינהל לספק לחקלאים קרקע חלופית במקום זו שמסרו. בנוסף יקבלו החקלאים פיצוי כספי על השקעותיהם בקרקע שנמסרה, תמריץ על זירוז הליך ההשבה בגובה של 25% מהסכום, אך לא יותר מכך. כך ממליץ צוות בינמשרדי שמינה המינהל, שמטרתו לתקן את החלטה 969, המחליפה את החלטה 727, שבוטלה על-ידי בג"ץ.
עוד קובעת הצעת הצוות, שאת הקרקע החלופית ניתן יהיה להשיג מקרקעות בהן מחזיק המינהל. במקרים בהם הקיבוץ או המושב מעבדים קרקע זמנית, ניתן יהיה להפכה לקרקע משבצת, כחלופה לקרקע שניטלה מהם. במקרה כזה יינתן פיצוי על אובדן הקרקע הזמנית.
הצעת הצוות תובא לאישור מועצת מקרקעי ישראל, והיא טעונה אישור שר האוצר. הצורך לבחון את החלטה 969 בא בעקבות דרישת עמותת אדמתי, שטענה שהיא מקפחת את המחזיקים בקרקע.
עוד מציע הצוות, שבמקרים בהם אין אפשרות להקצות קרקע חלופית, יקבלו החקלאים פיצוי על-פי שומה פרטנית אותה יקבעו השמאי הממשלתי הראשי או שמאי המינהל. בניגוד גמור להחלטה 969, הצוות הבינמשרדי ממליץ שלא להעניק תמריץ בעבור תמיכה בתוכנית, אי התנגדות לציפוף, תמיכה בשינוי גבולות וגם לא בעבור ותק המחזיקים בקרקע. לדעת הצוות, אם המדינה רוצה לפצות את המחזיקים בקרקע בעקבות אחיזתם בה, היא צריכה לעשות זאת ללא כל קשר לשינוי הייעוד.
הצוות סירב גם לקבוע פיצוי מיוחד בעבור קשר רגשי לקרקע, בטענה שלא ניתן לכמת אותו בכסף. באשר לטענת אדמתי לפיה יש להתחשב ביישובים שתרמו מכספם לרכישת הקרקע, קבע הצוות, שתרומה זו אינה שונה מכלל תרומות העם היהודי בארץ ובתפוצות לגאולת הקרקע, ואין בהן, אף אם יוכחו, כדי להקנות זכות ליישוב.
את ההצעה להעניק פיצוי בעבור מסירה במועד של הקרקע, מסביר הצוות בכך שלזירוז ההשבה יש משמעות כלכלית רבה למדינה. על קרקע שלא תושב במועד ממליץ הצוות להטיל תמריץ שלילי בגובה של 0.5% מגובה הפיצוי. כנגד קיבוץ או מושב שיסרבו להשיב קרקע יוכל המינהל להגיש תביעה משפטית. בעלי חוזה זמני יהיו זכאים לפיצוי בעבור ההשקעה בקרקע, אך לא בעבור הפסד הכנסה עתידית.
לדברי יו"ר עמותת אדמתי, בארי הולצמן, ספק אם המינהל ימצא קרקעות שניתן לתת לחקלאים. גם אם ימצא, סביר להניח שמדובר בקרקעות לא מתאימות. לדבריו, ההצעה אינה מתחשבת בהשקעות החקלאים בקרקע, ובכוונת העמותה להמשיך בעתירה לבג"ץ כנגד החלטה 969.