כשנגמרו השפנים והיה צריך להתחיל לשחק כדורסל, נגמר אתמול גם הסיפור של מכבי ת"א מול אולימפיאקוס. החל מהדקה השביעית, היא הוצגה במערומיה: אין משחק פנים, אין ניהול משחק, אין קליעה משלוש. יותר מדי אין. ברגעים ארוכים במחצית השנייה גם בכלל לא היה כדורסל.
מכבי ת"א התחילה את המשחק מצוין למרות הפציעה של ארויו. שתי הפתעות הכין אפי ליאנקיס. איזורית, וסימונס שנשלח לריבאונד התקפה. גם כשלא לקח אותו, הוא הפריע ליוונים לצאת למתפרצת. בצירוף של לחימה וריבאונד התקפה מכבי ת"א שיחקה את שבע הדקות הכי טובות שלה העונה, והגיעה ליתרון שיא של 10 נקודות. ב-18 הדקות הבאות היוונים קלעו 37 נקודות מול 5 מסכנות של מכבי. אז איפה היה אפי?
גם אם האליבי היה מוכן, השחקנים לא היו היחידים שפספסו. בסוף הרבע הראשון שמכבי נעצרה, הוא עשה חילופים, אבל לא ביצע מהלך שיעצור את הסחף שהוביל את היוונים ל-19 הפרש בתחילת הרבע השלישי. ברבע הרביעי, אחרי שחמישיית ה"מרביצים" צמצמה את ההפרש ל-8, נעצר המומנטום. תוך 4 דקות ההפרש היה 16, אבל אפי לא הגיב בשום חילוף, או טיים אאוט.
מדהים גם מה שקורה לקלעי חוץ מול מכבי, וזה נובע מההגנה מול השלשות. אולימפיאקוס הגיעה למשחק בכושר קליעה נמוך מחוץ לקשת, כשוסיליופולוס וגריר קלעו ביחד 33% מהשלוש בשלושה משחקי יורוליג. אתמול הם כבר הכפילו את האחוזים. מה שחקני מכבי והמאמן עשו בעניין? שכחו לצאת לקלעים. רמה קבלת החלטות אחידה נשמרה על הספסל והמגרש.
והנה עוד נתון שמסביר מה קרה. מכבי סיימה את המשחק עם 7 אסיסטים ו-23 איבודים. זה אומר שהיוונים קלעו יותר מהמסירות של שחקני מכבי, מאשר שחקני מכבי מהמסירות של עצמם. בכל אירופה הסקאוטים הדגישו במארקרים את השורה: "לתקוף את ארויו בהגנה ולהוציא אותו מהמשחק בעבירות". והנה עכשיו כשהוא לא המגרש, ההקפאה העמוקה של חג'ג' ושארפ על הספסל נתנה את אותותיה והעצימה עוד יותר את הבעייתיות בעמדת הרכז. שניהם התקשו להוריד מידיהם את שאריות החלודה. אגב, חסרונו של ארויו הבליט גם עוד יותר את היכולת הירודה של בורשטיין, שסיים את המשחק עם אפס נקודות וחמישה איבודים.
הררי מילים כבר נשפכו על חסרונו של משחק הפנים של מכבי, אבל הערב נשברו שיאים חדשים. אליהו ופישר תלויים בגארדים שימסרו להם, כי הם לא יוצרים לעצמם מצבי קליעה. כשהגארדים לא מוסרים, קשה לגבוהים לקלוע בלי הכדור. אבל גם כשמסרו גילינו את תופעת אסטבן "החור השחור" באטיסטה. כשכדור מגיע אליו הוא כבר לא ייצא משם, אלא לכיוון הסל (זריקה) או לכיוון השופט (איבוד).