מאז הטור האחרון שלי השוק היה חלש. למעשה, חלש מאוד. המניות בארה"ב עלו וירדו. מדד ת"א 25 עבר חמישה ימים רצופים של ירידות. אני לא יודע אם הגענו לתחתית, אך השוק בהחלט לא מראה סימנים של עלייה בת קיימא.
עוד מגמה מטרידה
אינפלציה נמוכה מאוד, שלא לומר דפלציה, היא מגמה מטרידה. סקר של בלומברג מצא שיוקר המחיה בארה"ב צנח באוקטובר ב-0.8%, הירידה החודשית החדה ביותר מאז 1949. גורדון בראון, ראש ממשלת בריטניה, ניסה לקדם בפסגת מנהיגי 20G בוושינגטון "חבילת צעדי רפלציה (ניפוח מחירים) של הפחתות ריבית ומס".
דפלציה, מהסוג שנרשם בשפל הכלכלי בשנות ה-30, היא מאפיין של כלכלה חלשה מאוד, ושימוש בשערי ריבית ובמדיניות מס מאותת על כך שבראון, ולמעשה רבים אחרים, מודאג מאד מתרחיש של דפלציה.
הרושם הוא ששום חלק של שוק המניות אינו מציע מקלט מבטחים למשקיעים. חברות גדולות וקטנות, טכנולוגיה ומשאבי טבע, חברות באזורים גיאוגרפיים שונים, חברות במדינות עניות ועשירות - כל המניות הללו שותתות דם.
להיראות כמו וורן באפט
אך לא כל חברה מוצאת את עצמה בצרה מיידית כאשר הכלכלה מתחילה לשקוע. חברות רבות מתקשות לפעול, אך עדיין נשארות רווחיות ומסוגלות בהחלט להמשיך את עסקיהן, גם אם הכנסותיהן וצמיחת הרווח שלהן קטנות.
חברות כאלה יכולות להציע הזדמנויות השקעה משכנעות, בייחוד אם הן מספקות תשואת דיבידנד בטוחה וטובה.
כאשר רוכשים מניה עם תשואת דיבידנד גבוהה - והחברה עושה רושם שהיא יכולה לשמור עליה - המשקיע מקבל החזר טוב על כספו, והוא יכול להמתין עד שהשוק יתהפך (כפי שאכן יקרה בסופו של דבר). כך אין לו צורך לנסות לתזמן את השוק - זה ממילא בלתי אפשרי למעשה - ואז, כשמתרחש מפנה והשוק עולה, המשקיע יכול להיראות כמו וורן באפט - ממולח ומשופשף. התשואה הגבוהה הזו הופכת את ההמתנה למפנה בשוק לנעימה הרבה יותר.
חברות עם דיבידנד גבוה ומתמשך
לכן אני מנתח כעת חברות רבות בהתבסס על התשואות שלהן. חיפשתי חברות עם תשואות דיבידנד גבוהות יחסית של 7%-12% (יותר מ-12% מפחיד אותי, ופחות מ-7% לא מרגש אותי).
בשוק של ימינו, עם כל כך הרבה מניות מדוכאות, קל יחסית למצוא תשואות כאלה. האתגר הוא למצוא מניה שהתשואה הבסיסית שלה נראית מתמשכת. פעמים רבות לחברה יש תשואה גבוהה מפני שהיא במצב גרוע ומחיר המניה צנח. כשזה קורה, הדיבידנד עלול להיות מונמך או להימחק כליל, והתשואה הגבוהה תהיה זמנית בלבד.
כדי להישמר מן האפשרות הזו מצאתי שתי מניות עם תשואות דיבידנד גבוהות, שבנוסף מקבלות ציונים גבוהים מאסטרטגיות הגורו שעליהן אני מתבסס בניתוחיי. מדובר בחברות שבבסיסן הן סולידיות, שהדיבידנדים שלהן נראים מובטחים, אך יש להן תשואת דיבידנד גבוהה כי הן סבלו ביחד עם השוק הכללי.
חברת הטלקום הנורבגית
מניה אחת כזו היא טלנור (TELNY), חברת הטלקום הנורבגית, שמציגה תשואה של קצת מעל 10%. טלנור מפעילה הן קווים נייחים והן שירותי סלולר, בתוספת כבלי שידור ופס אינטרנט רחב.
אחד מיתרונותיה הוא נוכחותה במדינות מתפתחות, כולל תאילנד, הודו, פקיסטן ומלזיה, שמעניקה לה את הפוטנציאל לצמיחה בת קיימא לא רק בכלכלות המפותחות, אלא גם במתפתחות. בטווח הארוך, סיכוייה של טלנור הם מצוינים.
כרגע יש לה סכסוכים משפטיים עם השותפה הרוסית אלטימו, שיכולים לגרום לה הפסיד כמה עסקים, אך בסך הכל, היא במיצוב טוב כדי ליהנות מהגידול ארוך הטווח בביקוש לשירותי טלקום, הן בשווקים המפותחים (בעיקר סקנדינביה) והן בשווקים המתעוררים.
אסטרטגיית הגורו שמחבבת את טלנור ושכנעה אותי שהחברה במצב כספי טוב היא זו שמתבססת על כתביו של דייויד דרמן (Dreman). דרמן הוא "מר איפכא מסתברא" בוול סטריט, מפני שהוא מחפש חברות שחינן סר בעיני משקיעים, והן נענשו בצורה לא מוצדקת על ידי השוק.
דרמן מחפש חברות לארג'-קאפ (שווי השוק של טלנור עולה על 9 מיליארד דולר) שמנייתן נמוכה באופן בולט, ולשם כך יש לו ארבעה מבחנים. אם החברה עוברת לפחות שניים מהם, היא נחשבת בעיניו להזדמנות.
ארבעת המבחנים נוגעים למכפיל הרווח, מכפיל תזרים המזומנים, מכפיל הדיבידנד ומכפיל ההון העצמי שצריכים להיות ב-20% התחתונים של השוק. טלנור עומדת בשלושת התנאים הראשונים, וזה יותר מכפי שצריך כדי להפוך אותה להזדמנות.
כדי לוודא שהחברה חזקה מבחינה פיננסית, דרמן בודק כמה יחסים פיננסיים, כמו היחס השוטף (מדידת נזילות), תשואה להון, תשואת דיבידנד ושולי רווח לפני מס. טלנור מקבלת ציונים גבוהים בכולם, מה שאומר שניתן יהיה לשמור על הדיבידנד הנוכחי.
יצרנית הכימיקלים הגדולה בעולם
BASF הגרמנית (BASFY) היא יצרנית הכימיקלים הגדולה בעולם. יש לה מוניטין של חברה יעילה מאוד (יש אומרים שהיא חברת הכימיקלים היעילה ביותר), שהופך אותה למועמדת טובה לצלוח בשלום כל מהמורה בכלכלה העולמית. היא התרחבה לנפט ולגז, ולכן כשהם יעלו היא תרוויח (אם כי אז עסקי הכימיקלים שלה ייפגעו בגלל עלויות הנפט), וכל עוד הם יורדים היא מרוויחה יותר בעסקי הכימיקלים שלה.
זהו גידור נחמד, על רקע האי הוודאות סביב מחירי הנפט, הגז והסחורות באופן כללי. תשואת הדיבידנד היא בערך 8%, אסטרטגיית הגורו של ג'יימס או'שונסי אוהבת את המניה, ויחד עם תשואה סולידית, זה הופך אותה למניה ששווה לשקול.
אסטרטגיית או'שונסי אוהבת את שווי השוק הגבוה של BASF, מעל 32 מיליארד דולר, את הכנסותיה הגבוהות, מעל 73 מיליארד דולר, את תזרים המזומנים החיובי למניה, וכמובן את התשואה הגבוהה של הדיבידנד.
טלנור ו-BASF הן גדולות ומבוססות מאוד, עם רקורד סולידי ארוך טווח. במרוצת הזמן הן ירשמו תוצאות מצוינות. שתיהן חברות אירופיות עם עסקים רחבים מאוד כך שגם אם רוב כלכלת העולם תשקע למיתון, החברות הללו יוכלו לשמור על עצמן. גם אם השוק ימשיך לדשדש, המשקיע עדיין ייהנה מתשואת הדיבידנד הנאה שלהן. *
ג'ון פ. ריס הוא מנכ"ל Validea.com, חברת מחקר השקעות, ומייסד Validea ניהול הון, חברה לניהול נכסים שמשרתת משקיעים אמריקאים עשירים וחברות, ומנהל קרן הגידור Validea, שמשקיעיה מגיעים מרחבי העולם. ריס הוא מחבר-שותף של רב המכר "הגורואים של השוק: אסטרטגיות השקעה במניות לשימושכם מהטובים ביותר בוול-סטריט"