ביוני האחרון, ערב הנפקת הזכויות של
אפריקה ישראל , כתבה שלי סולטניק, אנליסטית ממחלקת המחקר של בנק דיסקונט, אנליזה לא מחמיאה שנגעה לאפריקה ישראל. המסמך קטל את החברה, וסולטניק אף המליצה שלא להשתתף בהנפקה המתוכננת, ולהיפטר מהמניה בשל רמת הסיכון הגבוהה.
לא מיותר לציין כי אנליסטים כמעט שלא נוהגים להשתמש במינוח המפורש "מכירה". בדרך כלל, במקרה בו האנליסט חושב שהחברה יקרה מדי, הוא מפרסם המלצה ניטרלית, כמו "תשואת שוק". סולטניק לא הסתפקה רק בהמלצת המכירה, אלא פרסמה גם מחיר יעד למניה: 89 שקל. מחיר שהיה נמוך ב-58% בהשוואה למחיר השוק באותה תקופה, כשהמחיר בהנפקה עמד על 204 שקל.
באפריקה ישראל כמובן מאוד לא אהבו את חוות הדעת הזאת. בכירים בחברה השתלחו בסולטניק וטענו כי מדובר באנליסטית צעירה שלא מבינה את החומר. גם הטוקבקיסטים עשו ממנה חוכא ואיטלולא. חלקם טענו כי הבנק מצוי בפוזיציית שורט על המנייה (שטות גמורה, כמובן, כי הרי לבנקים אסור להחזיק מניות). אחרים תהו לגבי מצבה המנטלי. פרסום האנליזה גם הביך מאוד את דיסקונט, שטען אז כי "מדובר באנליזה פנימית שאינה מיועדת להפצה".
ומה קרה מאז? אפריקה ישראל החלה בצניחה חופשית שעדיין נמצאת בעיצומה, כאשר מאז ההנפקה ירדה המניה בלא פחות מ-92%. מי שהקשיב לסולטניק חסך לעצמו הרבה כסף והרבה עוגמת נפש. מחירה של המניה כיום, 27 שקל, נמוך כמובן בהרבה ממחיר היעד שהציבה סולטניק בזמנו, כך שבדיעבד היא אפילו הייתה אופטימית מדי.