הפוליטיקה החדשה הנערמת לנגד עינינו מעוררת געגוע לפוליטיקה הישנה. הנה לפניכם בזאר אחד גדול, שוק, כולם קונים אצל כולם ובתנאי שיבצבץ פריט-קריירה, כיסא, במחיר נוח.
אין חשיבות לרקע האישי, לחינוך, לאידיאולוגיה, למה שהמועמדים חשבו ואמרו על מי שאמור להובילם ולהנהיג את האומה. הצטרפותו של משה (בוגי) יעלון לליכוד ולבנימין (ביבי) נתניהו - היא שיא משיאי הסתגלנות המגונה, ניצול הזדמנות תוך ויתור גס על אמיתות ועיקרים. מתברר שבן קריית-חיים, חניך הנוער העובד והלומד, חבר קיבוץ, ששמו המקורי משה סמולינסקי - יכול בקלות להיות משה ימנינסקי.
ערב בחירות 96 הזהיר ראש אגף המודיעין דאז, בוגי, שאיראן וארגוני הטרור רוצים את ביבי כראש ממשלה. אחר כך, כשביבי נבחר והשניים עבדו יחדיו, ראש ממשלה וראש אמ"ן, אמר יעלון שנתניהו שטחי, לא רציני, שהוא לא קורא חומר מודיעיני. אני זוכר, כמו היום, את השידור ההוא. ביבי התקשר, פגוע עד עמקי נשמתו, אולי בצדק, ואמר בין השאר כמה מילים על הפוליטיות המגמתית של ראש אמ"ן הזה.
הפוליטיקה החדשה, מימין ומשמאל, מדביקה עכשיו לעצמה "כוכבים" על הפנים, כמי שמתאפרת לקראת נשף פורים. ה"כוכבים" עצמם מחייבים פענוח. מיהו "כוכב"? מי שהיה, נכשל כישלון מהדהד בתפקידו או במפלגתו ומפציע במפלגה אחרת. קוראים יקרים, טלו את מרבית המצטרפים לליכוד, למפלגת ליברמן או למרצ, בדקו אותם ותראו שהם עונים במדויק לתנאי ההגדרה.
טלו, לצורך העניין, את בוגי יעלון, הרמטכ"ל ה-17, הגרוע בתולדות צבא הגנה לישראל. זה שניסח את האסטרטגיה מול טילי החיזבאללה באמצעות המשפט "תנו להם להחליד". זה שדילל את אימוני חיל היבשה, בעיקר של חיל השריון.
עד תקופתו נהגו הטנקיסטים להתאמן, גם מעט מדי, שלושה-ארבעה חודשים בשנה ואחר כך לעשות קו, כלומר, לשמור בהתנחלויות. אצל בוגי עשו קווים, כלומר, רק שמרו על מתנחלים, חדלו להתאמן וערכו "רענון" של חודש וחצי בשנה. חבר ועדת וינוגרד אמר על בוגי בשיחות פרטיות: "מי שמך, חצוף שכמוך, להפסיק אימונים? חסר אחריות, מופקר, מי שמך להפסיק אימונים?"
אילו הורחבה היריעה ואם ועדת וינוגרד היתה נדרשת לסוגיית ניוון חיל היבשה - היא היתה מעניקה לבוגי את מגן-החוצפה, הרמטכ"ל שבגללו נשלחו לוחמים למלחמת לבנון, ברמת מיומנות ומוכנות כפי שלא נשלחו מאז קרב לטרון במלחמת השחרור. מה שלא הפריע לו להתגולל על דן חלוץ, "רמטכ"ל השחיתות" לדבריו, שקיבל ממנו סמרטוט ולא צבא, שנה לפני המלחמה. מה שלא מפריע לו היום לרוץ באותה מפלגה עם מירי רגב, שהיתה, לדבריו, הדוברת הפרטית והיחצ"נית של "רמטכ"ל השחיתות".
בוגי יעלון מעלה הרהור נוגה כפול. אחד על צה"ל, שאישים כמו אורי (אייזנברג) שגיא או שלמה ינאי, מנכ"ל "טבע", סיימו כאלופים בלבד בעוד שהוא היה לרמטכ"ל. ההרהור הנוגה השני הוא על הפוליטיקה המספחת לעצמה כאלה שבמקום להצטנף בפינתם, או לעבוד ברפת בגרופית, קופצים אל הבמה.
ביבי נתניהו, בחופזה ובעיניים עצומות, מצמיד לעצמו "כוכבים", שלמחרת הבחירות יהפכו למוקשים על דפנותיו. כשר ביטחון הוא רוצה את אהוד ברק, לפעולה או אי-פעולה נגד איראן. אם ברק יועף, יודח, לאחר הבחירות, מה שדי סביר, יעמדו לרשותו, מלבד בוגי, יוסי פלד, עוזי דיין והד"ר יובל שטייניץ, שיוכל להיות שר ביטחון אזרחי נוסח משה ארנס.
בוגי יעלון בא לליכוד בעקבות התחייבות שהוא ייצא גבוה ברשימה ושהממשלה הבאה תורכב מקצועית ללא קשר למיקום המדוקדק ברשימה. הוא לא ביקש, וממילא לא קיבל, הבטחה להסדר עם סוריה. יעלון, כידוע, תומך נלהב בשלום עם סוריה תמורת נסיגה מרמת הגולן, מהלך שביבי מתנגד לו.
חבר כנסת ותיק אשר ראה מקרוב אלופים ובכירי שב"כ בפוליטיקה אומר: "אחרי שראיתי אותם, אני לא ישן בלילה רטרואקטיבית 30 שנה". אחרי שיראה את בוגי, הוא יתקשה להירדם גם בצהריים.
אמנון אברמוביץ' הוא פרשן חדשות ערוץ 2