"בעולמנו ישנם רק שני דברים בטוחים: מוות ומסים". את המשפט האלמותי הזה טבע כבר במאה ה-18 בנג'מין פרנקלין, מדינאי, מדען וממציא אמריקני בולט. יותר מ-200 שנה אחרי מותו נראה שהביטוי הציני הזה רלבנטי מתמיד. גם במציאות המורכבת והמתוחכמת של ימינו, גביית מיסים, יעילה יותר או פחות, היא אמיתה מוחלטת, שתמיד תתבצע. מלחמה או שלום, מיתון או שגשוג - תמיד ייגבו מסים.
עורכי דין מומחים למיסים, אומרים ל"גלובס" שהמשבר ישנה אולי את אופי עבודתם, אך עבודה במיסים "תמיד הייתה ותמיד תהיה". כשעו"ד משה שקל, מומחה מוביל בתחום המיסוי, נשאל איך משפיע המיתון על עורכי-הדין בתחום המס, שקל עונה בלי להסס: "הכול סבבה".
* העסקאות במשק מתמעטות, ישנם פיטורים, דריכות וקיפאון, ואין לכך השפעה על עורכי הדין בתחום המס?
"כמעט שאין. ההשפעה הרבה יותר מזערית מאשר בתחומים אחרים, כמו היי-טק ונדל"ן, כי הנושא של מיסוי ברמת העסקה הבודדת אינו תופס נפח מאוד גדול בעבודה שלנו. רוב העבודה שלנו מתייחסת לפעילות השוטפת של הנישומים. לכל פירמה, גם אם היא עושה פחות עסקאות, יש עדיין פעילות שוטפת. המס מוטל על בסיס שנתי או תקופתי על כלל הפעילות. מעבר לכך, סביר להניח שהמשבר ייצר עבודה לעורכי-הדין העוסקים בתחום המיסוי. למשל, רה-ארגונים בחברות, שמאפיינים תקופת משבר, כרוכים באירועי מס.
"עורכי דין שעוסקים במיסוי נדל"ן, יידרשו כנראה להתמודד עם קיטון מסוים בעבודתם וגם עורכי דין שמתמחים במיסוי שוק-ההון ייפגעו, מכיוון ששוק ההון נמצא במצב של 'קומה', אז תהיה להם פחות עבודה, אבל מבחינת תמונת המס הכוללת אני לא רואה שינוי גדול בעבודה ובביקוש לשירות שניתן על-ידי עורכי-דין".
עו"ד דורון שוופי, המוביל את תחום המיסים במשרד עוה"ד ש. פרידמן, מסכים עם שקל. לדבריו, הגידול בפניות לייעוץ בתחום המס כבר מורגש. "כמות העבודה והפניות עלתה באופן די משמעותי, הן לעניין הייעוץ הכללי והן בנוגע לטיפול במבני מס". להערכת שוופי הגאות הזאת תימשך "בשנה הקרובה".
חוסן של התחום
גם עו"ד דוד גולדמן, ממשרד עוה"ד ד. פוטשבוצקי אחד המשרדים המובילים בתחומי המס (על-פי דירוג D&B) נמנה עם ה"אופטימיים". גולדמן: "אני מודע היטב לקיומו של המשבר, ואפילו מסביר ללקוחות על השלכות המשבר מבחינת מיסוי, אבל אני לא מרגיש אותו במשרד. הוא לא השפיע על כמות הלקוחות שפונים אלינו ולא על כמות הפניות של הלקוחות הקיימים".
הסיבה שהוא אינו חש במשבר, כך גולדמן, היא החוסן של התחום. "במרבית המקרים המעבר מהכנסות להפסדים לא מצמצם את שאלות המס. תמיד צריכים עורכי-דין של מיסים, ולפעמים הם יותר מבוקשים דווקא בתקופת משבר. זו המציאות. אם המשבר יגרום ללקוחות שלא יהיה להם כסף להתפשר פחות, ויביא להגברת הליטיגציה או יגרום לרשות להוציא יותר שומות, אנחנו עדיין נהיה משופעים בעבודה. יכול להיות שעוד יהיו הפתעות בעתיד, אין לי שמץ של מושג מה יקרה בעוד חצי שנה, אבל כרגע אנחנו לא מרגישים את המשבר ביום-יום".
וכשהתחזיות לגבי היקף העבודה כל-כך אופטימיות, ברור שגם על פיטורים או קיצוצים אין מה לדבר. שקל: "אנחנו לא מקצצים ולא מפטרים. להיפך, אנחנו קולטים עורכי-דין חדשים בתקופה האחרונה". גם במשרד עוה"ד ש. פרידמן המשיכו בגיוסים בתקופה האחרונה, ובין היתר צירפו למשרד שותפת מיסוי בינלאומי חדשה (עו"ד הנרייטה פוקס), ושני שכירים נוספים בתחום המיסוי (עו"ד אתי אלון-בן סימון ועו"ד איתן מרנס). שוופי מעריך שהמצב לא ישתנה בעקבות המשבר. "בשלב זה, איננו צופים פיטורים במחלקת המיסוי".
הפסדי ענק לנישומים
האם עורכי הדין בתחום המס תלושים מהמציאות העגומה, או שהם מעדיפים, כמו רבים אחרים, להמשיך להסוות את מצבם המידרדר כל עוד מתאפשר להם? אין לכך תשובה חד-משמעית. עם זאת, חלק ממומחי המס - אולי החזקים ובעלי הביטחון העצמי הגבוה יותר - מודים בחצי-פה כי הבעיות לא יפסחו עליהם.
לדברי עו"ד אמנון רפאל, מהפרקליטים הבולטים בתחום המסים, "לא ניתן לוותר על עורכי-הדין העוסקים בתחום המיסוי גם בתקופות משבר. גם כשאתה הולך לפירוק וצריך לעשות מימוש של נכסים כדי לשלם התחייבויות, יש לכך השלכות מס, המס לא בורח מאיתנו אף פעם, אך בסופו של יום לא יעזור שום דבר וגם עורכי-הדין בתחום המס ייפגעו מהמשבר. לכל הפחות הם ירוויחו פחות. לאנשים יש פחות כסף והם אינם מסוגלים לשלם את אותם סכומים ששילמו עד כה. במצב כזה שכר-הטרחה יורד ולא יעזור כלום".
* לקוחות מבקשים לפתוח את הנושא של שכר-הטרחה בעקבות המשבר?
"כן. אנחנו משרד שעובד ב-90% מהמקרים על בסיס שעות. אמרנו ללקוחות שלנו, כשהמצב היה טוב לא העלינו את מחיר השעה וגם עכשיו אנחנו שומרים על אותו מחיר. אנחנו ניטרליים למצב. אבל היום יש עלינו לחץ לעבוד על בסיס הצלחה. בא אלי נישום שאמר 'קיבלתי שומות ל-2003-2006. מס הכנסה רוצה 10 מיליון שקל; אתן לך X אחוזים ממה שתחסוך לי'. עניתי לו 'לא'.
לדברי רפאל, לא כולם יכולים לתת תשובה כזאת. "אם המשבר יעמיק אז לא תהיה הרבה ברירה לעורכי-דין. אני לא מסכים אף-פעם לעבוד על בסיס כזה באופן אקסקלוסיבי, אני לא מוכן להיות חברת ביטוח של הלקוח, אבל יהיו עורכי-דין שייעתרו לבקשה כזו".
שוופי כבר מרגיש איך הדברים מתחילים להתגלגל. "בנושא שכר-הטרחה אכן מורגשת נטייה מסוימת של לקוחות לדחות תשלומים ולהגיע להסדרי שכ"ט נוחים יותר תוך שימוש בנימוק, המוצדק, של המצב הכלכלי. לדעתי, הבעיה בתחום המס תהיה יותר בנושא הגבייה והפחתת שכר-הטרחה מאשר בכמות העבודה".
לדברי עו"ד פיני רובין, ממומחי המס הבכירים בישראל, עורכי-דין בתחום המס אינם חסינים מפני רסיסי המשבר המתפזרים לכל עבר, אך כהרגלו הוא מתבל את דבריו בהומור. "אני לא מבין למה צריך אותנו עכשיו? ייתכן שבשנתיים הקרובות לא יהיה צורך להזדקק לעורכי-הדין בתחום המיסים", ומסביר: "זאת לפחות משני טעמים, האחד, שממילא לא יהיו הכנסות לנוכח מצבו העגום של המשק; והשני, שממילא יש בידי הנישומים הפסדי ענק שצברו בשנת 2008, ועוד יצברו ב-2009. כל נישום ובגז' ההפסדים שלו, שאותו הוא יגרור גם לתקופה הבאה. נישומים במצוקה, שהם רוויי הפסדים שאינם חשופי מס אינם זקוקים לעורך-דין בתחום המיסים, את זאת אני אומר גם בנימה של הומור ועם דמעה זולגת. מין חמוץ-מתוק".
בנימה יותר רצינית ופחות פסימית, מסביר רובין שבעקבות המשבר ישתנה אופי עבודתם של עורכי-הדין העוסקים בתחום. "תהיה זאת, מן הסתם, תקופה רוויית מעללים מיסויים בכמה תחומים. התחום האחד הוא שינוי מבנים קבוצתיים שלנוכח ירידת שווי החברות יהיה קל לעשותם ללא השימוש במתווי המס המורכבים שנועדו לשם כך; תחום אחר הוא, מימוש וקיבוע הפסדים; במה דברים אמורים? ירידת שווי של נכס שבידי נישום איננה יוצרת הפסדים לצורכי מס כל עוד לא מומש הנכס בהפסד. עוה"ד יפליאו את ידיעותיהם אם וכיצד לממש ולמכור את אותם נכסים, כדי למצוא הסבר מוכח ומוכר מחד גיסא ולא לאבד את השליטה בנכס מאידך גיסא. ועוד ידינו נטויה בעניינים שונים ומשונים".
שקל מעריך, שככל שהמשבר יביא לגירעון משמעותי בתקציב תהיה לכך השפעה בשני כיוונים מנוגדים בתחום המיסים. "מצד אחד, אם בשנתיים-שלוש האחרונות ראינו שמרנות בנכונות להגיע להסדרים פיסקאליים ופתאום הייתה נטייה להעביר עודף סכסוכים לבתי משפט, יכול להיות שבמקרים של חוסר בתקציב, תשתנה מגמת השמרנות ותהיה נטייה רבה יותר מצד אנשי רשות המיסים לנסות להגיע להסדרים שימנעו צורך בהידיינויות של שנים, כדי להקדים את תזרים מזומנים לאוצר. מהבחינה הזאת, המשבר יכול להוות איזושהי מקפצה או קטליזטור לסגירת הסדרים בשל חובות ישנים של רשות המיסים, ששני הצדדים ייהנו ממנה.
"בנוסף לסגירת מחלוקות וויכוחים ישנים שהגיעו לערכאות משפטיות, המשבר יכול להוות גם קטליזטור לנסות למצוא פתרונות יצירתיים לצמצם עלויות מיסים לחברות, ולעשות עסקאות שהיו כרוכות במס שהוא גבוה מבחינת החברות. תהיה אפשרות לעשות אותן עסקאות תוך הסדרים מקדמיים עם רשות המיסים שיביאו להקטנת המס בעיקר כדי שתיסגר עסקה. זה כיוון נוסף, של ראיית המשבר כקטליזטור לעשיית הסכמים".
קטליזטור לסגירת הסדרים
דוגמה להתרככות ולהתגמשות של הרשות בכיוון הזה, רואים בהנחיה שהוציא בשבוע שעבר מנהל רשות המיסים, יהודה נסרדישי, למנהלי משרדי השומה, המע"מ והמקרקעין, להגדיל משמעותית את אפשרויות פריסת התשלומים לחייבים. על-פי ההנחיה, חייבים יוכלו, בין היתר, לשלם את חובם ב-30 תשלומים, לסכומים של מ-500 אלף שקל. עד כה, הפריסה המקסימלית הייתה 24 תשלומים לסכומים של מיליון שקל ומעלה.
אך לכל מטבע יש שני צדדים, ושקל רואה גם את הצד ה"שלילי" של החוסר במשאבים. "הכיוון השני שהוא הפוך: יכול להיות שבחלק מהמקרים החור בתקציב יביא חלק מפקידי המס או מראשי רשות המיסים לנסות להגביר את פעולות הגבייה תוך שימוש-יתר בהליכים פליליים. בעבר, כאשר הגבייה היתה טובה, פחות השקיעו בכך. ייתכן שהיום יתחילו להקפיד ולחפש בציציות כיצד לגבות, גם במישור הפלילי.
"נוסף לזה הנישומים לא ירצו להתפשר, מה שיגביר את ההידיינויות המשפטיות. אנשים יילחמו במלחמה הקשה ביותר על כל שומה. נראה יותר השגות ויותר אירועי מס-הכנסה על השנים הקודמות. כבר היום יש הרבה יותר ליטיגציה, יותר הידיינויות ועימותים עם שלטונות המס על שנים קודמות".
פחות תכנוני מס
אי-אפשר להתעלם מכך שענף תכנוני המס להשקעות חדשות נפגע קשות, אך שקל סבור שכשדלת אחת נסגרת, נפתח חלון. "כיוון שאין השקעות חדשות, איש לא צריך תכנוני מס. מה כן צריך? רבים מבקשים תכנון או אפשרות של מבנה חדש כדי לנצל את ההפסדים שנוצרו. הדגש עבר מאיך להרוויח ולשלם פחות מס, לאיך לנצל את ההפסדים כדי לשלם פחות מס בהווה או בעתיד. יש גם עסקאות של גופים המבקשים להתאחד בגלל שהם בצרות. כאן החיסכון במס מתבקש, משום שאחרת יש בעיה תזרימית. שני גופים שמבקשים להתאחד כי הם רוצים למנוע את התחרות ביניהם, או לקצץ בהוצאות ובעלויות, לא מחפשים גם לשלם מס באותה הזדמנות".
* מה שאתה אומר זה שהפעילות תגבר ולכן עורכי-הדין בתחום לא ייפגעו?
שקל: "הפעילות השתנתה מאוד. זה לא המצב שבו אתה מקבל כל יום טלפון 'אני עומד להשקיע בהונגריה ובפולין, או 'אנחנו עומדים לרכוש חברה בארה"ב, איך אתה מציע לי לעשות את זה?' או 'יש לנו אקזיט בהיי-טק - האם כדאי לי לנסוע לפני זה לאמריקה ולהיות תושב אמריקה או לא?' אין פעילות מהסוג זה. יש פעילות שנובעת מהמשבר עצמו, ולכן יש איזון בכמות העבודה שמגיעה לעורכי-הדין, היא לא פוחתת ולא גדלה. במצב כזה, הם לא ייפגעו".
גם שוופי מרגיש בשינוי באופי הפניות. "הפניות הבלתי שגרתיות בתחום המיסוי השוטף מתייחסות באופן טבעי לאפשרויות לקיזוז הפסדים, דחיית הכנסות, שינויי מבנה, ביצוע שיחלופים ולתכנון מס המאפשר את דחיית המס, כגון ביצוע עסקאות לפי סעיף 51 לחוק מיסוי מקרקעין וכיו"ב. בתחום הארנונה ישנן פניות רבות לבדיקת אפשרות להפחתתה או לדחיית תשלומים, כך גם בתחום האגרות וההיטלים לרשויות המקומיות. ישנן פניות רבות בתחום המיסוי הבינלאומי, הן בנושאים השגרתיים כגון חנ"ז, מחירי העברה, מבני מס שונים ועוד, שאליהן מצטרפות שאלות ובקשות טיפול בתחומים הנובעים מהמצב הכלכלי הנוגעות לתחום המימון, להשלכות המס של ביטול עסקאות ועוד".
עם כל הכבוד לשינויים הללו באופי העבודה, בשורה התחתונה סבור רובין שלא ניתן להימנע מהתכווצות. "אין לכחד, בימים טרופים אלו שבהם המשק מתכווץ, יש לצפות שגם רמת האינטנסיביות של תכנוני ואילוצי המס תקטן. אנחנו חלק אינטגרלי של המעגל העסקי - עולים עימו ויורדים עימו, מי יותר ומי פחות".
עם זאת, גם ה"פסימיים" לכאורה, רפאל ורובין, סבורים שלא יירשמו בתקופה הקרובה פיטורים של עורכי-דין המתמחים במיסוי. והסיבה לכך, כוח-האדם בתחום איכותי ומצומצם ומשרדים יעדיפו לשמור אותו גם נוכח התכווצות. רפאל: "לעורכי-דין בתחום המס יש בדרך-כלל רקע חשבונאי, כלכלני, או במנהל עסקים. לא קל למצוא אנשים כאלה בשוק, וזו תהיה שגיאה לפטר איש כזה, כי יבוא יום והמשרד יצטרך אותו או אדם דומה לו, והוא לא ימצא כזה בקלות".