גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צריכת המדיה במגזר הערבי: קוראים "כול אל ערב" ו"ידיעות אחרונות"

פאיז אשתיו - עורך "כול אל ערב", העיתון הפופולרי ביותר במגזר - טוען כי התקשורת הישראלית מגויסת, לא רלוונטית ומזיקה ; בדרך הוא מסביר למה יש מעט מנויי כבלים ולוויין במגזר, ומחמיא לצביקה יחזקאלי

עורך "כול אל ערב": "ויתרנו על התקשורת העברית"

"אנחנו על התקשורת העברית ויתרנו. אנו כמעט לא צורכים אותה, אין לנו נציגים בה. זו תקשורת עוינת שלא עושה צדק ולא מתייחסת ל-20% מהאוכלוסייה, כי אם זה לא צהוב ואם זה לא שני הומואים שנתפסו תוך אקט מיני בכפר ערבי בבית-ספר, זה לא נכנס. גם נבחרי הציבור שלנו בעמדות המפתח לא מיוצגים בתקשורת הזו. אז המגזר התקפל והלך למדיה שלו, ואין פלא שזה כך", אומר פאיז אשתיוי, העורך האחראי של השבועון הערבי "כול אל ערב" שנחשב לעיתון המוביל במגזר הערבי בישראל.

אשתיו משמש כעורך אחראי של "כול אל ערב" משנת 1995. הוא החל את דרכו בעיתון כמנהל מחלקת מודעות, הגדיל במארס השנה את אחזקותיו בו, וכיום הוא מחזיק ב-40% ממניות העיתון. "לא מעסיקים אותנו בתקשורת הישראלית, שם מחליטים למצוא 'מומחים לענייני ערבים'. תביאו ערבים שיהיו מומחים לענייני ערבים, לא מומחים יהודים לענייני ערבים", הוא אומר בראיון ל"גלובס".

* מסתבר שהגברים הערבים יותר פתוחים לצריכת מדיה ישראלית מובהקת, כמו קריאת עיתונים ישראליים, האזנה לתחנות רדיו ישראליות וצפייה בערוצים הישראליים, איך אתה מסביר את זה?

"יש לזה הסבר. אשתי למשל לא צופה בערוץ 2 כערוץ מרכזי. גברים יותר מעורבים, יותר מתחככים עם היהודים, יש חיכוך יומיומי גם מתוקף עבודתם, אך נשים מקבלות את כל מה שהן צריכות בערוצים הערבים. גם את, אם תצפי בתחנות בערבית, לעולם לא תחזרי לראות את ערוצים 1, 2 ו-10. הערוצים הערביים נותנים מענה הרבה יותר גדול למגזר הערבי בישראל, אולם הגברים הערבים עדיין פוזלים לתקשורת הישראלית - למרות שגם להם אין הרבה מה לחפש בה, שכן 99% מ'התכנים בערוצים הישראליים כלל לא מדברים אלינו.

"התקשורת הישראלית נתפסת כתקשורת עוינת. לא מתראיינים שם מנהיגים ערבים, גם לא רואים שם ערבים וגם הסלבריטיז של העולם הערבי והתרבות הערבית לא מקבלים שם ביטוי, אז אנחנו הולכים למקומות אחרים שמבחינתנו הם עולם ומלואו".

* בקרב האוכלוסייה היהודית יש פערים משמעותיים של כמעט פי 2 בין הרייטינג של ערוץ 10 לבין זה של ערוץ 2, אולם במגזר הערבי שיעורי הצפייה בערוצים הללו מאוד דומה, מדוע?

"ערוץ 10 יותר קרוב אלי מערוץ 2. יש בו תוכניות שמסקרות יותר את העולם הערבי. לדעתי הוא יותר שמאלה מערוץ 2, גם התכנים וגם החדשות. מה שאני אומר לא מתבסס על סקר של האוכלוסייה הערבית, אך אני מאמין שזו הסיבה. למשל עכשיו, בעודנו מדברים, אני צופה בערוץ 10".

* בכל זאת, בערוץ 2 מנסים לקדם תכנים שמיועדים גם למגזר הערבי, דבר שבא לידי ביטוי בסדרות דרמה כמו "עבודה ערבית" ו"כוונות טובות".

"'עבודה ערבית' היתה לעג לרש. המסר של הסדרה היה זוועתי מבחינתנו, לא מצא חן בעיני בכלל ואנשים במגזר לא עכבו אחריה. הציגו שם את הערבים בצורה זולה. המטרה היתה להצחיק ולא משנה מה, ולפעמים זה פוגע חזיתית בנו, בדפוסי ההתנהגות שלנו ובתרבות שלנו. זה היה בומרנג לערוץ 2. הסדרה לא הביאה צופים חדשים מהמגזר, להיפך.

"את 'כוונות טובות' לא ראיתי ולכן אינני יכול להתייחס. אני צופה בחדשות ערוץ 10 ולעיתים מתנדנד בין 2 ל-10 ואחרי זה עובר לאל ג'זירה. בערוץ 10 יש את 'לונדון וקירשנבאום' שהיא תוכנית טובה, ואת גיא זוהר שעושה את החדשות ('היום שהיה') מדהים, יותר קרוב, לא פורמלי. הוא מספר סיפור ועובר מהטקסט הכתוב לטקסט החופשי. מאוד מוצא חן בעיני. גם צבי יחזקאלי מביא סיפורים מהמגזר שחבל על הזמן".

* מדוע האוכלוסייה הערבית איננה מחוברת לכבלים וללוויין. זה עניין כלכלי?

"כלכלי גרידא. למגזר יש בעיה לשלם את ה-300 שקל בחודש. התרעתי בעניין זה בפני החברות הרב-ערוציות אך הן לא עשו דבר. האלטרנטיבה השנייה היא הצלחת שקונים ב-1,500 שקל בעלות חד-פעמית, והיא נותנות יוצר מ-1,000 ערוצים שבהם יש למגזר הערבי מענה, שם הם יכולים לצפות במנהיגי העולם הערבי, במדינות הערביות ובתרבויות הערבית, וכל זה בלי לשלם משכנתא חודשית".

* מדינת ישראל יכולה לרשום לעצמה איזשהו הישג כשמסתכלים על האזנה לרדיו. שתי התחנות המאוזנות ביותר במגזר הערבי הן כאלה שכפופות לרגולציה ישראלית, ומתוקף כך יש שליטה על תכנים פרו-ישראליים

"הרדיו אצלנו בבעיה. הרדיו נפל בין העיתונות הכתובה לבין האינטרנט אצלנו. יש לנו אתרי אינטרנט היום שהם מעין טלוויזיה, בהם אנו משדרים אונליין את מה שמתרחש אצלנו בכפרים ובערים הערביות. בבתים הרדיו טייפ נעלם, זה רק במכוניות. האינטרנט נותן לאנשים את כל העדכונים וגם את התמונה והסאונד. הרדיו במצב לא טוב. גם אם מזדמן לשמוע את הרדיו, זה לא בהכרח הקשבה. התכנים של הרדיו הם בהסכמת רשות השידור והרשות השנייה, וזה מה שמגביל אותם, אין חופש ביטוי. גם אני שומע לפעמים 'רדיו שמס' אבל פעם ב... ולכן אני לא מוגדר כצרכן או כמאזין קבוע לרדיו הזה".

* בסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור "גלובס", כשהנסקרים נשאלו שאלות בערבית הופיעו תשובות מסוימות, אולם כאשר אותם נסקרים נשאלו את אותן שאלות בעברית, התשובות שנתקבלו היו הפוכות: "ידיעות אחרונות" לפני "כול אל ערב", ערוצים 2 ו-10 לפני ערוצים ערביים, קניות ברשתות שיווק ולא בחנויות פרטיות, וכן הלאה, לכל אורך הסקר. יש פה סוגיה תקשורתית-סוציולוגית או אולי פוליטית שאתה, כעורך האחראי בעיתון הנקרא ביותר במגזר, יכול לשפוך עליה אור?

"אין לזה הסבר. זה מאוד מפליא אותי. תלוי מי הנשאלים, מתי מתקשרים אליהם ומי הנשאל במשפחה. יכול להיות שכאשר השאלות נשאלות בעברית, יש תחושה שמזמינים מראש תשובה, אני באמת לא יכול להסביר את התופעה".

* איך ייתכן שאין עיתונים יומיים בערבית?

"יש יומון אחד ששייך למפלגה הקומוניסטית 'חדש'. הוא מחולק רק למנויים שהם מתפקדים של המפלגה. אין יומון בתשלום. רב האוכלוסייה, כ-87%, עובדים בעבודה שחורה, לא כמו במגזר היהודי שיש פקידים ויש להם זמן לאסוף עיתון ולקרוא אותו. גם רמת ההכנסה במגזר נמוכה בהרבה מהמגזר הכללי ולכן כל העיתונים יוצאים אחת לשבוע, ביום שישי, חוץ מהיומון של מפלגת 'חדש'".

צריכת מדיה דו-תרבותית: קוראים "כול אל ערב" ו"ידיעות"

"כול אל ערב" הוא העיתון הנפוץ ביותר במגזר עם שיעורי חשיפה של 33.5%. בצמוד לו, ללא הבדל מובהק, נמצא העיתון "פנורמה", עם שיעורי חשיפה של 31.9%. "ידיעות אחרונות", למרות שהוא בעברית, ממוקם במקום הרביעי מבחינת שיעורי החשיפה במגזר, עם 26% - כך עולה מסקר צריכת מדיה שערך מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עבור "גלובס".

מהסקר עולה עוד, כי "פנורמה" - שנחשב לעיתון השני בחשיפתו במגזר זה, פופולרי בעיקר בקרב בני הנוער הערבים, ומגיע לשיעור חשיפה של 45% בקרבם. "מעריב" ממוקם במקום השישי עם שיעורי חשיפה של 6.3% בקרב המגזר הערבי. מהסקר עולה, כי נשים קוראות יותר עיתונים בעברית מאשר גברים, אולם גברים קוראים יותר מנשים את העיתון "ידיעות אחרונות" (32% לעומת 21% בהתאמה). עוד ניתן ללמוד מהסקר, כי 22.7% דיווחו כי אינם קוראים עיתונים או קוראים עיתון לעיתים רחוקות יותר מפעם בשבוע.

בדומה לדפוסי קריאת העיתונים היומיים, כך גם בקריאת ירחונים ומגזינים: כצפוי, במגזר הערבי הירחונים והמגזינים השולטים הם בשפה הערבית. מגזין הנשים "ליידי" הוא בעל שיעורי חשיפה של 11% ו"לילק" עם שיעורי חשיפה של 7.2%. במקום השלישי מבחינת שיעורי חשיפה נמצא מגזין "לאשה" של "ידיעות אחרונות" עם 5.6%.

תחנת הרדיו האזורית "רדיו שמס", היא התחנה בעלת שיעורי האזנה הגבוהים ביותר בקרב האוכלוסייה הערבית, עם 33.5%, ובמקום השני "קול ישראל" בערבית עם שיעורי האזנה של 25.5%. שתיהן, יש לציין, כפופות לרגולציה ישראלית, הן של הרשות השנייה כשמדובר ב"שמס" והן של רשות השידור כשמדובר ב"קול ישראל" בערבית.

התחנות הישראליות בעברית, "גלי צה"ל" ו"רשת ב", מגיעות למקום הרביעי והחמישי בהתאמה, כאשר שיעור הגברים המאזינים להן גבוה משמעותית משיעור הנשים.

כמעט 60% מהמגזר צופים בערוץ הלוויני MBC המשדר מלונדון. שיעורי הצפייה בערוצים המסחריים הישראליים בקרב האוכלוסייה הערבית אינם נמוכים: שיעורי הצפייה בערוץ 2 מסתכמים ב-37.2% ואילו בערוץ 10 ב-33.6%. השניים ממוקמים במקום השני והשלישי בהתאמה בטבלה. במקום הרביעי נמצא "אלג'זירה" עם שיעורי צפייה של 26.5% ואילו במקום החמישי נמצא ערוץ 1 הישראלי, עם שיעורי צפייה של 13.1%. מסתבר, כי רוב האוכלוסייה הערבית המתגוררת בארץ צופה בטלוויזיה ורק 3.8% ציינו כי הם כלל אינם נחשפים למדיום זה.

עוד עולה מהסקר כי כשמדובר במגזר הערבי הפערים בין ערוץ 10 לערוץ 2 קטנים בהרבה ומסתכמים באחוזים בודדים, לעומת פערים של עשרות אחוזים באוכלוסייה היהודית. שיעורי הצפייה בערוץ 10 עומדים כאמור על 33.6%.

עתה נשאלת השאלה האם היוזמה המחודשת של מועצת הכבלים והלוויין, לפרסם מכרז חדש להפעלת ערוץ ייעודי בשפה הערבית, תצליח לשנות את הרגלי הצפייה של מגזר זה, במידה שתצא אל הפועל.

מנתוני הסקר עולה, כי גברים צופים יותר מנשים בערוצים הישראליים (כ-40% לעומת 30% בהתאמה), ואילו נשים צופות יותר מגברים בערוץ MBC (כ-70% לעומת 45% בהתאמה).

אחת הסיבות המרכזיות לכך ששיעורי החדירה של חברות הכבלים והלוויין לא עומדים בארץ על כמעט 100% היא האוכלוסייה הערבית. להבדיל מהאוכלוסייה היהודית, אצלה מרבית קליטת שידורי הטלוויזיה נעשית באמצעות הכבלים והלוויין, יותר מ-80%, באוכלוסיה הערבית המספרים שונים לגמרי. 77.5% קולטים את שידורי הטלוויזיה באמצעות צלחת לוויין פרטית ו-7.2% קולטים באמצעות כבלים מקומיים במקום מגורם ו-2% באמצעות אנטנה.

רק 5.2% מכלל האוכלוסייה הערבית בישראל נמנים עם לקוחותיה של חברת הכבלים HOT ו-4.8% נמנים על לקוחותיה של חברת הלוויין yes.

עוד כתבות

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"