גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צריכת המדיה במגזר הערבי: קוראים "כול אל ערב" ו"ידיעות אחרונות"

פאיז אשתיו - עורך "כול אל ערב", העיתון הפופולרי ביותר במגזר - טוען כי התקשורת הישראלית מגויסת, לא רלוונטית ומזיקה ; בדרך הוא מסביר למה יש מעט מנויי כבלים ולוויין במגזר, ומחמיא לצביקה יחזקאלי

עורך "כול אל ערב": "ויתרנו על התקשורת העברית"

"אנחנו על התקשורת העברית ויתרנו. אנו כמעט לא צורכים אותה, אין לנו נציגים בה. זו תקשורת עוינת שלא עושה צדק ולא מתייחסת ל-20% מהאוכלוסייה, כי אם זה לא צהוב ואם זה לא שני הומואים שנתפסו תוך אקט מיני בכפר ערבי בבית-ספר, זה לא נכנס. גם נבחרי הציבור שלנו בעמדות המפתח לא מיוצגים בתקשורת הזו. אז המגזר התקפל והלך למדיה שלו, ואין פלא שזה כך", אומר פאיז אשתיוי, העורך האחראי של השבועון הערבי "כול אל ערב" שנחשב לעיתון המוביל במגזר הערבי בישראל.

אשתיו משמש כעורך אחראי של "כול אל ערב" משנת 1995. הוא החל את דרכו בעיתון כמנהל מחלקת מודעות, הגדיל במארס השנה את אחזקותיו בו, וכיום הוא מחזיק ב-40% ממניות העיתון. "לא מעסיקים אותנו בתקשורת הישראלית, שם מחליטים למצוא 'מומחים לענייני ערבים'. תביאו ערבים שיהיו מומחים לענייני ערבים, לא מומחים יהודים לענייני ערבים", הוא אומר בראיון ל"גלובס".

* מסתבר שהגברים הערבים יותר פתוחים לצריכת מדיה ישראלית מובהקת, כמו קריאת עיתונים ישראליים, האזנה לתחנות רדיו ישראליות וצפייה בערוצים הישראליים, איך אתה מסביר את זה?

"יש לזה הסבר. אשתי למשל לא צופה בערוץ 2 כערוץ מרכזי. גברים יותר מעורבים, יותר מתחככים עם היהודים, יש חיכוך יומיומי גם מתוקף עבודתם, אך נשים מקבלות את כל מה שהן צריכות בערוצים הערבים. גם את, אם תצפי בתחנות בערבית, לעולם לא תחזרי לראות את ערוצים 1, 2 ו-10. הערוצים הערביים נותנים מענה הרבה יותר גדול למגזר הערבי בישראל, אולם הגברים הערבים עדיין פוזלים לתקשורת הישראלית - למרות שגם להם אין הרבה מה לחפש בה, שכן 99% מ'התכנים בערוצים הישראליים כלל לא מדברים אלינו.

"התקשורת הישראלית נתפסת כתקשורת עוינת. לא מתראיינים שם מנהיגים ערבים, גם לא רואים שם ערבים וגם הסלבריטיז של העולם הערבי והתרבות הערבית לא מקבלים שם ביטוי, אז אנחנו הולכים למקומות אחרים שמבחינתנו הם עולם ומלואו".

* בקרב האוכלוסייה היהודית יש פערים משמעותיים של כמעט פי 2 בין הרייטינג של ערוץ 10 לבין זה של ערוץ 2, אולם במגזר הערבי שיעורי הצפייה בערוצים הללו מאוד דומה, מדוע?

"ערוץ 10 יותר קרוב אלי מערוץ 2. יש בו תוכניות שמסקרות יותר את העולם הערבי. לדעתי הוא יותר שמאלה מערוץ 2, גם התכנים וגם החדשות. מה שאני אומר לא מתבסס על סקר של האוכלוסייה הערבית, אך אני מאמין שזו הסיבה. למשל עכשיו, בעודנו מדברים, אני צופה בערוץ 10".

* בכל זאת, בערוץ 2 מנסים לקדם תכנים שמיועדים גם למגזר הערבי, דבר שבא לידי ביטוי בסדרות דרמה כמו "עבודה ערבית" ו"כוונות טובות".

"'עבודה ערבית' היתה לעג לרש. המסר של הסדרה היה זוועתי מבחינתנו, לא מצא חן בעיני בכלל ואנשים במגזר לא עכבו אחריה. הציגו שם את הערבים בצורה זולה. המטרה היתה להצחיק ולא משנה מה, ולפעמים זה פוגע חזיתית בנו, בדפוסי ההתנהגות שלנו ובתרבות שלנו. זה היה בומרנג לערוץ 2. הסדרה לא הביאה צופים חדשים מהמגזר, להיפך.

"את 'כוונות טובות' לא ראיתי ולכן אינני יכול להתייחס. אני צופה בחדשות ערוץ 10 ולעיתים מתנדנד בין 2 ל-10 ואחרי זה עובר לאל ג'זירה. בערוץ 10 יש את 'לונדון וקירשנבאום' שהיא תוכנית טובה, ואת גיא זוהר שעושה את החדשות ('היום שהיה') מדהים, יותר קרוב, לא פורמלי. הוא מספר סיפור ועובר מהטקסט הכתוב לטקסט החופשי. מאוד מוצא חן בעיני. גם צבי יחזקאלי מביא סיפורים מהמגזר שחבל על הזמן".

* מדוע האוכלוסייה הערבית איננה מחוברת לכבלים וללוויין. זה עניין כלכלי?

"כלכלי גרידא. למגזר יש בעיה לשלם את ה-300 שקל בחודש. התרעתי בעניין זה בפני החברות הרב-ערוציות אך הן לא עשו דבר. האלטרנטיבה השנייה היא הצלחת שקונים ב-1,500 שקל בעלות חד-פעמית, והיא נותנות יוצר מ-1,000 ערוצים שבהם יש למגזר הערבי מענה, שם הם יכולים לצפות במנהיגי העולם הערבי, במדינות הערביות ובתרבויות הערבית, וכל זה בלי לשלם משכנתא חודשית".

* מדינת ישראל יכולה לרשום לעצמה איזשהו הישג כשמסתכלים על האזנה לרדיו. שתי התחנות המאוזנות ביותר במגזר הערבי הן כאלה שכפופות לרגולציה ישראלית, ומתוקף כך יש שליטה על תכנים פרו-ישראליים

"הרדיו אצלנו בבעיה. הרדיו נפל בין העיתונות הכתובה לבין האינטרנט אצלנו. יש לנו אתרי אינטרנט היום שהם מעין טלוויזיה, בהם אנו משדרים אונליין את מה שמתרחש אצלנו בכפרים ובערים הערביות. בבתים הרדיו טייפ נעלם, זה רק במכוניות. האינטרנט נותן לאנשים את כל העדכונים וגם את התמונה והסאונד. הרדיו במצב לא טוב. גם אם מזדמן לשמוע את הרדיו, זה לא בהכרח הקשבה. התכנים של הרדיו הם בהסכמת רשות השידור והרשות השנייה, וזה מה שמגביל אותם, אין חופש ביטוי. גם אני שומע לפעמים 'רדיו שמס' אבל פעם ב... ולכן אני לא מוגדר כצרכן או כמאזין קבוע לרדיו הזה".

* בסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עבור "גלובס", כשהנסקרים נשאלו שאלות בערבית הופיעו תשובות מסוימות, אולם כאשר אותם נסקרים נשאלו את אותן שאלות בעברית, התשובות שנתקבלו היו הפוכות: "ידיעות אחרונות" לפני "כול אל ערב", ערוצים 2 ו-10 לפני ערוצים ערביים, קניות ברשתות שיווק ולא בחנויות פרטיות, וכן הלאה, לכל אורך הסקר. יש פה סוגיה תקשורתית-סוציולוגית או אולי פוליטית שאתה, כעורך האחראי בעיתון הנקרא ביותר במגזר, יכול לשפוך עליה אור?

"אין לזה הסבר. זה מאוד מפליא אותי. תלוי מי הנשאלים, מתי מתקשרים אליהם ומי הנשאל במשפחה. יכול להיות שכאשר השאלות נשאלות בעברית, יש תחושה שמזמינים מראש תשובה, אני באמת לא יכול להסביר את התופעה".

* איך ייתכן שאין עיתונים יומיים בערבית?

"יש יומון אחד ששייך למפלגה הקומוניסטית 'חדש'. הוא מחולק רק למנויים שהם מתפקדים של המפלגה. אין יומון בתשלום. רב האוכלוסייה, כ-87%, עובדים בעבודה שחורה, לא כמו במגזר היהודי שיש פקידים ויש להם זמן לאסוף עיתון ולקרוא אותו. גם רמת ההכנסה במגזר נמוכה בהרבה מהמגזר הכללי ולכן כל העיתונים יוצאים אחת לשבוע, ביום שישי, חוץ מהיומון של מפלגת 'חדש'".

צריכת מדיה דו-תרבותית: קוראים "כול אל ערב" ו"ידיעות"

"כול אל ערב" הוא העיתון הנפוץ ביותר במגזר עם שיעורי חשיפה של 33.5%. בצמוד לו, ללא הבדל מובהק, נמצא העיתון "פנורמה", עם שיעורי חשיפה של 31.9%. "ידיעות אחרונות", למרות שהוא בעברית, ממוקם במקום הרביעי מבחינת שיעורי החשיפה במגזר, עם 26% - כך עולה מסקר צריכת מדיה שערך מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עבור "גלובס".

מהסקר עולה עוד, כי "פנורמה" - שנחשב לעיתון השני בחשיפתו במגזר זה, פופולרי בעיקר בקרב בני הנוער הערבים, ומגיע לשיעור חשיפה של 45% בקרבם. "מעריב" ממוקם במקום השישי עם שיעורי חשיפה של 6.3% בקרב המגזר הערבי. מהסקר עולה, כי נשים קוראות יותר עיתונים בעברית מאשר גברים, אולם גברים קוראים יותר מנשים את העיתון "ידיעות אחרונות" (32% לעומת 21% בהתאמה). עוד ניתן ללמוד מהסקר, כי 22.7% דיווחו כי אינם קוראים עיתונים או קוראים עיתון לעיתים רחוקות יותר מפעם בשבוע.

בדומה לדפוסי קריאת העיתונים היומיים, כך גם בקריאת ירחונים ומגזינים: כצפוי, במגזר הערבי הירחונים והמגזינים השולטים הם בשפה הערבית. מגזין הנשים "ליידי" הוא בעל שיעורי חשיפה של 11% ו"לילק" עם שיעורי חשיפה של 7.2%. במקום השלישי מבחינת שיעורי חשיפה נמצא מגזין "לאשה" של "ידיעות אחרונות" עם 5.6%.

תחנת הרדיו האזורית "רדיו שמס", היא התחנה בעלת שיעורי האזנה הגבוהים ביותר בקרב האוכלוסייה הערבית, עם 33.5%, ובמקום השני "קול ישראל" בערבית עם שיעורי האזנה של 25.5%. שתיהן, יש לציין, כפופות לרגולציה ישראלית, הן של הרשות השנייה כשמדובר ב"שמס" והן של רשות השידור כשמדובר ב"קול ישראל" בערבית.

התחנות הישראליות בעברית, "גלי צה"ל" ו"רשת ב", מגיעות למקום הרביעי והחמישי בהתאמה, כאשר שיעור הגברים המאזינים להן גבוה משמעותית משיעור הנשים.

כמעט 60% מהמגזר צופים בערוץ הלוויני MBC המשדר מלונדון. שיעורי הצפייה בערוצים המסחריים הישראליים בקרב האוכלוסייה הערבית אינם נמוכים: שיעורי הצפייה בערוץ 2 מסתכמים ב-37.2% ואילו בערוץ 10 ב-33.6%. השניים ממוקמים במקום השני והשלישי בהתאמה בטבלה. במקום הרביעי נמצא "אלג'זירה" עם שיעורי צפייה של 26.5% ואילו במקום החמישי נמצא ערוץ 1 הישראלי, עם שיעורי צפייה של 13.1%. מסתבר, כי רוב האוכלוסייה הערבית המתגוררת בארץ צופה בטלוויזיה ורק 3.8% ציינו כי הם כלל אינם נחשפים למדיום זה.

עוד עולה מהסקר כי כשמדובר במגזר הערבי הפערים בין ערוץ 10 לערוץ 2 קטנים בהרבה ומסתכמים באחוזים בודדים, לעומת פערים של עשרות אחוזים באוכלוסייה היהודית. שיעורי הצפייה בערוץ 10 עומדים כאמור על 33.6%.

עתה נשאלת השאלה האם היוזמה המחודשת של מועצת הכבלים והלוויין, לפרסם מכרז חדש להפעלת ערוץ ייעודי בשפה הערבית, תצליח לשנות את הרגלי הצפייה של מגזר זה, במידה שתצא אל הפועל.

מנתוני הסקר עולה, כי גברים צופים יותר מנשים בערוצים הישראליים (כ-40% לעומת 30% בהתאמה), ואילו נשים צופות יותר מגברים בערוץ MBC (כ-70% לעומת 45% בהתאמה).

אחת הסיבות המרכזיות לכך ששיעורי החדירה של חברות הכבלים והלוויין לא עומדים בארץ על כמעט 100% היא האוכלוסייה הערבית. להבדיל מהאוכלוסייה היהודית, אצלה מרבית קליטת שידורי הטלוויזיה נעשית באמצעות הכבלים והלוויין, יותר מ-80%, באוכלוסיה הערבית המספרים שונים לגמרי. 77.5% קולטים את שידורי הטלוויזיה באמצעות צלחת לוויין פרטית ו-7.2% קולטים באמצעות כבלים מקומיים במקום מגורם ו-2% באמצעות אנטנה.

רק 5.2% מכלל האוכלוסייה הערבית בישראל נמנים עם לקוחותיה של חברת הכבלים HOT ו-4.8% נמנים על לקוחותיה של חברת הלוויין yes.

עוד כתבות

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב־0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12 בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר ו-PTC ● אירועים ומינויים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי - מניות הבנקים קפצו, מניות הנדל"ן איבדו גובה ● וול סטריט ננעלה אמש באדום עקב שילוב של מכסי טראמפ החדשים וזעזועי ה-AI ● הגיוס הענק של חברת השבבים קווליטאו, שזינקה בת"א במעל 4,000% ● וגם: בנק ההשקעות שממליץ להגביר חשיפה לתחומים שאינם AI ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

50% מס: האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות