1. השבוע האחרון היה השבוע הגדול של אוהדי הכורסא. אלו קיבלו מן הסתם בשמחה את ההחלטה של מועצת הכבלים והלוויין בעניין ערוצי הספורט, לפיה מ-30 ביוני 2009 ירוכזו הרוב המוחלט של שידורי הספורט בארבעה ערוצים (ספורט 5, ספורט 5+ ושני הערוצים של צ'רלטון). המשמעות העמוקה של ההחלטה: אובדן הרלוונטיות של שני ערוצי הספורט - ספורט 5+LIVE וספורט 5+GOLD. מבחינת האוהד הפשוט מדובר כמובן ביום חג. הנה, המצב קשה וגם ככה תכננתי לקצץ את חבילת הכבלים המנופחת שלי. עכשיו אוכל לעשות את זה בלב שלם.
מדובר בהחלטה משמעותית מאוד של מועצת הכבלים והלוויין, ובעיקר מאוד פופוליסטית. מעבר לעובדה שהזיג-זג בהחלטות המועצה נובע בין היתר מהעובדה שכל שלושה ימים מתחלף שם יו"ר, יש פה גם בעיה מהותית אחרת: המועצה היא זו שאישרה לא מכבר את הפעלתם של ערוצי הספורט החדשים מבית ערוץ הספורט, ושהוקמו מתוך כוונה ברורה להכיל בין היתר תכנים של שידורים חיים מאירועי ספורט. אם זכרוני אינו מטעה אותי, היא גם זו שקבעה שהקמת הערוצים של צ'רלטון מותנית בהתנהלות שלהם כ"ערוץ" לכל דבר ולא כ"אפיק". ערוץ, כאילו עם תוכניות אמיתיות ולא תקיעת הפלאג בעת תחילתו של השידור הישיר. ערב אחר ערב אני מוצא את עצמי יושב מול הערוצים של צ'רלטון ומחכה ל"חדשות הספורט", ל"בטריבונה", משהו קטן תנו לי. אבל אלה מבוששים לבוא למרקע.
אין לי דעה ברורה לגבי הערוצים האלו, אם באמת צריך אותם או לא. אני רק יודע שמלבד ארה"ב (אולי), אין צרכן ספורט בכל העולם שמקבל כמות שידורים כמו הצרכן הישראלי, על פני כל כך הרבה פלטפורמות וערוצים. בגלל שישראל שולחת שחקן לספסל של הליגה הבלגית, נולדו לנו כאן שידורים של הליגה הבלגית. אוהבים את גנק? תשלמו. לא מסתפקים בברצלונה וריאל מדריד, רוצים לראות גם את חטאפה? תשלמו. זה מזכיר קצת אדם שנכנס למסעדה ופותח את התפריט ורואה כל כך הרבה מנות טובות - רוצה גם את המנה הזאת והזאת והזאת? שישלם. כל אחד והסטייה שלו.
נקודת הבסיס לכל העניין של "למה לי לשלם 100 שקל לחבילת ספורט, מלבד החבילה הרגילה של HOT ו-yes שכבר רכשתי", היא זו שלא נכונה. מועצת הכבלים והלוויין והציבור הישראלי שניזונים מצריכה יתרה של אתרי ספורט-רכילות, שכחו שחוקי המשחק קצת השתנו: מחירי זכויות השידור של אירועי ספורט עלו בשנים האחרונות לשמיים באופן לא פרופורציונלי. למשל, על ליגת האלופות משלם היום ערוץ הספורט 3.75 מיליון אירו בשנה, מחיר הגבוה בכמעט 30% מהמחיר הקודם. על ליגת העל בכדורגל, אותם משחקים לא מעניינים בעליל שנערכים בשבת, התחייבה לא מזמן צ'רלטון לשלם 130 מיליון שקל ל-5 שנים.
הגופים שמוכרים את הזכויות יודעים בעצמם שלא היו יכולים להשיג סכומי כסף גבוהים כל כך, אם היו מחייבים את גופי השידור להעביר את כל האירועים בערוצים פתוחים. אלא שלעניין הזה חייב להיות מחיר מבחינת האוהד. אנחנו רוצים לראות הרבה ספורט, ומי שרוצה מוזמן לשים על זה אקסטרה כסף.
ההחלטה של המועצה היא חסרת היגיון כלפי ערוץ הספורט אם מעמידים אותה מול צ'רלטון. בעוד שמכל מחזור של הצ'מפיונס ליג והליגה הספרדית שמשודרים בערוץ הספורט, מחויב הערוץ להעביר משחקים לערוץ הבסיס (ספורט 5) בגלל מגבלות רגולציה, הרי שהמגבלה הזאת לא קיימת על משחקי הליגה האנגלית שמשודרים בצ'רלטון בתשלום. הליגה האנגלית תמשיך להיות משודרת בתשלום בלבד. המצב גרוע עוד יותר כשמדברים על ליגת העל הישראלית - ביום שבת משודרים בצ'רלטון משחקים מהליגה המקומית שלנו, אבל אף אחד מהם אינו בערוץ פתוח.
עכשיו צריך לראות מה חלקה של מועצת הכבלים בעניין ואיך היא מגינה על האוהד. או שהיא ממשיכה להתנהל כרובין הוד המוזן מאתרי רכילות, גליצ'ים וביטויים דוגמת "זליגת תכנים" ו"פיי-פר-ויו", או שהיא מפנימה את המציאות שהשתנתה בשוק זכויות השידור ומאפשרת לערוצי הספורט לקיים את עצמם בכבוד. ואם היא כבר מאפשרת להם לקיים את עצמם בכבוד, לפחות שלא תגחך את עצמה ותעמיד תנאים שווים לשני הגופים.
מאחר שאצלנו קודם כל יורים ורק אחר כך חושבים, סביר להניח שגם הפעם זה ייגמר הרחק מאוד מההחלטה המקורית שלקחה שלשום המועצה. עד 30 ביוני 2009, יש להניח שהלחץ הגובר מצד ערוץ הספורט יקפל גם הפעם ברוב הסעיפים את היו"ר ניצן חן. או שמא עד אז כבר שוב יהיה יו"ר אחר שמבין עוד פחות ממנו בשוק שידורי הספורט.
2. לא היה בליגה שלנו בשנים האחרונות שחקן שמתקרב לרמתו של אבירם ברוכיאן. אבל למי שלא שם לב, הילד הזה כבר עוד מעט בן 24. לא ברור מאיזו סיבה הוא עוד נמצא כאן. אני לא יודע מה הסוכנים של ברוכיאן, רונן וגלעד קצב, מבטיחים לתכשיט שלהם, אבל בינתיים הם עסוקים בלשלוח כישרונות לליגה הבלגית וההולנדית ולראות אותם חוזרים אחרי יומיים וחצי על ארבע לליגה הישראלית. מה ברוכיאן עוד עושה בבית"ר ובליגת העל שלנו אף אחד לא יודע. אבל תנו לו עוד שנה אחת כאן בכדורגל המקומי, עם התמודדות מול הגנות גרועות ושחקנים איטיים במיוחד, ותקבלו עוד עידן טל.
3. מה אפשר ללמוד ממשחק העונה שהיה השבוע בקופסה? שכל הדיון בעניין מכבי חיפה של אלישע לוי או מכבי נתניה של מתיאוס - ראויות לאליפות או לא ראויות - כנראה שלא באמת מתקיים בזכות היכולת שלהן. כל הסיפור התחרותי של הליגה הזה והעניין שהיא מייצרת מבחינת מאבק האליפות קשור כולו לבית"ר ירושלים, ולרצון של השחקנים שלה לממש 70% מהפוטנציאל שלהם. ביום שני האחרון שוב התברר שהפערים בין בית"ר ירושלים, כשהיא בית"ר ירושלים, לבין הליגה הזאת הם בלתי מחיקים. דומיננטיות כזאת במשחק חוץ מול הטוענת לכתר, במשחק שהיה יכול גם להסתיים בתוצאה 1-5 (שטראובר), רק מראה שבית"ר בסך הכל נתנה פור לליגה.
עד כדי כך הכישרון של בית"ר הוא עצום, שאפילו הניסיונות של גאידמק להרוס את הקבוצה של עצמו לא מצליחים.
4. דברים מסריחים שנדבקים כאן בשבוע האחרון לכדורגל הישראלי:
מסריח מאוד: עניין אלי טביב והפועל תל אביב. מריח רע. נראה רע. יותר מדי גילויים חדשים מדי יום על העסקה הזאת שבסופו של דבר תכניס אותו לקבוצה ותנקה את כפר סבא משחקנים. עכשיו מי אמור לבדוק את הסירחון הזה? הבקרה התקציבית, כשלפניה על השולחן מונחים 70 חשדות אחרים לגבי הכדורגל הישראלי, אבל את כולם אין לה יכולת לבדוק באמת?
מסריח לייט: דודו דהאן. הג'נרל-מנג'ר שהוא גם סקאוטר וגם מייצג שחקנים בעסקאות בחו"ל. כנראה שיש איזו פרצה שהופכת את כל הסיפור המסריח לחוקי. אבל איך ייתכן שדודו, שהוא מנג'ר של קבוצה בליגת העל (עוד מעט לא תהיה בליגה), הוא גם זה שנוסע לתווך במכירת עומר גולן לסטיאווה בוקרשט?
נחנקנו: יותר מדי אנשים מעולם הכדורגל היו קשורים השבוע לעסקאות שלא קשורות לכדורגל אבל קשורות לפלילים. עד שלא יוכח אחרת כמובן שניזהר להדביק בהם רבב. אבל הרשימה של האנשים בכדורגל ובספורט הישראלי שלא מעורבים בפלילים/הימורים/ארגוני פשע כבר באמת הולכת ומתקצרת. במחשבה שנייה, במה שונה השחיתות בכדורגל מכל שחיתות אחרת במדינה?