גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיבוץ הוא כינוי לפעולות סרק רבות של מכירה וקנייה כדי להרוויח עמלות תיווך, מבלי להתחשב בטובת הלקוח. במקרה זה גבו הנתבעים בתוך 159 יום עמלות בסך 125 אלף שקל, המהווים 113% משווי התיק (לפחות 259% בחישוב שנתי).

מולקנדוב, פעיל לשעבר בשוק ההון ומחבר הספר "בשביל הזהב - הדרך היחידה להרוויח בבורסה", נעצר בעבר בחשד לביצוע חיבוץ בחשבונות משקיעים בקרן הנאמנות "רעם 90" שניהל. כיום הוא עומד לדין באשמת מירמה ועבירות על חוק ההשקעות, ולפי כתב האישום הברוקרית אקסלנס גבתה על פעולות עמלות גבוהות מאלה שפורסמו בתשקיף הקרן, כשההפרש הועבר למולקנדוב דרך מתווך.

עו"ד אריה מוסקוביץ ניהל חשבון בבנק הפועלים בחולון. כך הכיר את ברוך דגני, שהיה אז מנהל הסניף ובהמשך עבד ב"לב התמר". באמצעות עוה"ד אסף ברם ודוד איידלברג טען מוסקוביץ שדגני שיכנעו לנהל את השקעותיו בחברה, והבטיח שדמי הניהול בסך 0.5% ייגבו רק אם שווי ההשקעות יעלה.

אלא שבפועל הם הפסידו יותר מסכום הקרן, בין היתר באמצעות החיבוץ. הנתבעים טענו, באמצעות עו"ד אלון שירי, כי מוסקוביץ ביקש בהסכם ההשקעה תיק ספקולטיבי המאפשר השקעה של עד 100% באופציות ובחוזים עתידיים.

השופט מיכאל תמיר קיבל את גירסתו של התובע לעניין נסיבות ההתקשרות, בין היתר לאור סתירות בין תשובות הנתבעים בעדותם ובשאלונים בנושאים שונים. נקבע כי מולקנדוב הפר את חוק הייעוץ, משום שלא בירר את מצבו הכספי של מוסקוביץ ומטרות ההשקעה, כדי שיוכל להתאים ההשקעה לצרכיו.

תשובות סותרות

בשל הפרת החובה, עבר הנטל להוכחת הבקשה להשקעה ספקולטיבית אל הנתבעים, וזו לא הוכחה. "אף אם הלקוח לא הגביל את הרשאתו של מנהל ההשקעות לגבי היקף המסחר בכל אחד מהמכשירים הפיננסיים", נקבע, "אין די בכך כדי להכשיר השקעה של כל הכספים בתיק באפיקים המתאפיינים בדרגת סיכון גבוהה בלבד, ללא כל סיבה מתקבלת על הדעת לבחירה זו ולהחלטה שלא לסחור כלל במכשירים המתאפיינים בדרגת סיכון נמוכה יותר".

תמיר קבע כי התקיימו יסודות החיבוץ: ל"לב התמר" היתה שליטת מוחלטת בתיק ולמוסקוביץ לא היתה יכולת להתערב בעסקאות; סכום העמלות שנגבו אינו סביר ביחס לשווי התיק; היסוד הנפשי (כוונה להונות או פזיזות תוך התעלמות מטובת הלקוח) נלמד מעצם טבעה של ההתנהלות. כן ציין ש"בהיעדר ראיות הסותרות זאת, ביצוע עשרות רבות של מחזורי מסחר מדי יום יכול לחזק את החשד לפעילות חריגה בתיק".

הגם שלא בכל מקרה של חיבוץ יושב מצב התיק לקדמותו, חייב תמיר את הנתבעים במלוא סכום ההשקעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההפקדה, וב-1,200 שקל נוספים, סכום יתרת החובה שנותרה בחשבון. מנגד, נדחתה תביעת המשקיע לפיצוי בגין מניעת הרווח. (ת.א. 71525/03).