בסוף השבוע שעבר הגיע יום פרסום הדיווחים הרבעוניים אותם חייב להגיש כל מנהל כספים אמריקני (המנהל מעל ל-100 מיליון דולר) ובהם מפורטות כל אחזקות הלונג שלו.
מהדיווחים עולים שני מוטיבים ברורים: הצטמקות בהון המנוהל והיעדר פעילות רכש מהותית. אם מישהו חשב שהמנהלים ינצלו את התנודתיות החריגה ויצאו למסע קניות, הוא טעה. נכון לרבעון השלישי מנהלי הכספים נראים מכווצים כמו קיפודים בחורף קר.
קל להבין אותם, אגב. לאחר ירידות חדות בשווי החברות מגיעות, כמעט תמיד, משיכות מצד משקיעים מפוחדים. זהו מעגל הרסני שמוביל לעוד ירידות ולעוד משיכות וחוזר חלילה. משקיעים רבים חווים כיום תחושות דומות - רצון עז לחסל כל אחזקה שמעידה על הפסד צורב. מכירה שתפסיק את הכאב. שתמחק את אות הקין.
החודשים האחרונים, כידוע, הביאו איתם כאבים חזקים במיוחד. אצל כולם - משקיעים מתוחכמים ולא מתוחכמים, בעלי עסקים גדולים ובעלי עסקים קטנים - ההון האישי הצטמק השנה לא מעט. רווחים של שנתיים ושלוש נמחקו בזמן קצר וגורלם של אלו שנכנסו למשחק מאוחר יותר, נאמר מ-2006 והלאה, חמור אף יותר. אין ספק שבשנתיים האחרונות השקעת הלונג הטובה ביותר היתה 100% מזומן.
אך מהי האלטרנטיבה למשקיע שמניח כי יציאה כוללת מתיק מניות, בתזמון מושלם, איננה סבירה ורק מעטים, אם בכלל, יכולים להצליח בכך לאורך זמן? לעניות דעתי, עיון מחודש בספרו של בנג'מין גראהם - "המשקיע האינטליגנטי", עשוי לספק תשובה (גם אם זו לא תישא-חן בעיני רבים).
וכך גראהם כותב בספרו:
"כל משקיע במניות חייב להפנים מראש את האפשרות הסבירה שבמשך חמש שנים מסוימות מרבית החזקותיו יעלו ב-50% או יותר ולאחר מכן ירדו בשליש."
גראהם קובע פה אקסיומה: גם אם משקיעים מתוחכמים ינסו להימנע מכך בכל כוחם, גם אם ירכשו מניות בדיסקאונט, הם עדיין יתקלו במצבים בהם התיק שלהם יעלה ב-50% ויותר, אך לאחר מכן ימחק את כל הרווחים ויחזור לנקודת האפס, גם במדידה רב-שנתית. לאלו שלא מסוגלים להתמודד עם אפשרות שכזו, גראהם ממליץ לא להתעסק בכלל עם מניות.
מעניין לבדוק מה עשה בשנה האחרונה תיק המניות הציבוריות של זקן השבט, וורן באפט. האם האורקל מאומהה הצליח להימנע מירידות ערך, על אף קביעתו של גראהם? האם ידע לנצל את רמות המחירים ולהיכנס בתחתית? עיון קצר בדיווחים, תוך השוואת מחירי השוק, מעיד כי גם המשקיע הטוב בעולם לא חמק מההרס שגרם המשבר הנוכחי.
בחישוב גס, תיק המניות הציבוריות של באפט איבד בשנה האחרונה כרבע מערכו, כלומר מעל ל-15 מיליארד דולר. אמריקן אקספרס (AXP ), וושינגטון פוסט (WPO ) מודי'ס (MCO ), מהגדולות שבאחזקותיו, רשמו הפסד גבוה מ-50%.
ההפסדים לא פסחו גם על נכסים שרכש לאחרונה:
איטון (ETN ) וקונוקו (COP ) שאותם רכש ברבעון השלישי - נפלו ביותר מ-40%.
NRG ואינגרסול-רנד (IR ) שרכש ברבעון השני, צנחו עד כה בכ-50% ו-65% בהתאמה.
אז מה זה אומר, על באפט, על השוק, אם לפני שנה החברות נסחרו במחירים גבוהים ב-25% בממוצע ולפני רבעון או שניים במחירים כפולים?
ומה זה אומר לגבי המחיר בעוד רבעון או שנה או חמש שנים?
עודד קרייזל מנהל את Israel Value Funds, הזרוע הניהולית של שותפויות השקעה פרטיות, כותב באתר מדידות מה-Buyside ומחזיק, בעקיפין, בברקשייר.