גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כדי לתפעל את ויקיפדיה צריך 8 מיליון דולר בשנה"

פלורנס דווארד, יו"ר ויקימדיה לשעבר, מסבירה מהם מקורות ההכנסה של האנציקלופדיה המקוונת "ויקיפדיה", מדוע אין בה עדיין פרסומות, והאם יגיע היום שבו ישלמו לגולשים כדי שימשיכו לכתוב ולערוך ערכים

אתר ויקיפדיה הפך בשנים האחרונות לאחד הבולטים ברשת והוא תושב קבע ברשימת עשרת האתרים הפופולריים ביותר בעולם. האתר מסמל את הכוח הרב שטמון בידי הגולשים, ולמרות טענות שעולות מדי פעם על איכות הערכים והדיוק בפרטים, הוא מהווה מקור מידע פופולרי לגולשים בעולם.

פלורנס דווארד היא אחת מהדמויות שנמצאות אמנם מאחורי הקלעים, אך אחראיות במידה רבה להצלחה המשגשגת של האתר, ויש שיאמרו כי בלעדיה, האתר שמתבסס רק על תרומות ונדיבות הגולשים לא היה שורד. דווארד, שתהיה אורחת ב"ועידת ישראל לעסקים" של "גלובס", הצטרפה לפרויקט השאפתני של מקים האתר, ג'ימי וולש, כבר בתחילת דרכו.

לדבריה, היא גילתה את הפרויקט "כשהוא היה עדיין בחיתוליו. זה היה מיזם קטן, לא מוכר, שעבד רק בשפה האנגלית. מהר מאוד הבנתי שאסור שאתר כזה, המכיל בתוכו מידע חיוני ומעניין, יהיה כה מבודד, וחשוב שהאמריקנים יראו שבמדינות אחרות יכולים אנשים לחשוב גם אחרת".

ב-2004, לאחר שסייעה להקים את האתר המקומי בצרפת, הצטרפה לדירקטוריון של ארגון ויקימדיה, אשר מתפעל את ויקיפדיה ואחראי על גיוס הכספים שמאפשרים את קיומו. דווארד מונתה ליו"רית הארגון, תפקיד שאותו מילאה במשך שנתיים, וכיום היא יועצת אסטרטגית בשוק האינטרנט.

* על מה בדיוק אחראי ארגון ויקימדיה?

"זהו ארגון הפועל שלא למטרות רווח, וכל מטרתו היא לאפשר את קיומו של אתר ויקיפדיה, ולהרחיב את הנגישות שלו בעולם".

במסגרת התפקיד, דווארד חיפשה גופים מסחריים שיסכימו לתרום כספים לאתר, במטרה להמשיך ולתחזק את המודל הייחודי שמאפיין אותו. אולם, עיקר הכסף מגיע מהגולשים, כך שהאתר סומך גם על רצונם הטוב של הגולשים לתרום מזמנם וממרצם במטרה לשפר את תוכני האתר, וגם על כיסם של הגולשים שמוכנים לסייע מתוך הבנה שזה פרויקט קהילתי חשוב.

* כמה עולה לתחזק פרויקט שאפתני כזה?

"על מנת לתפעל את הפרויקט הזה צריך סכום של 8 מיליון דולר בשנה. מרבית הכספים מיועדים למימון מטרות תפעוליות, כגון מימון שרתים, והיתר הולך לאנשי הצוות". כאשר דווארד אומרת "צוות" היא מתכוונת לקבוצה קטנה של 15 איש שאחראים על תפעול האתר, כגון מזכירות, הנהלת חשבונות ואנשים שאחראים על הפלטפורמה. איש מהם, יצוין, לא מקבל כסף עבור עריכת תכנים המופיעים באתר.

"90% מהכספים מגיעים מתרומות, גם מחברות או מארגונים גדולים וגם מאזרחים, ופעם בשנה אנחנו מארגנים ערב גיוס כספים. זה המודל העסקי של הארגון".

בהתאם לעובדה שמדובר במיזם אינטרנט, גולשים יכולים לתרום באתר, כאשר בחלקו העליון של העמוד מוצג באנר המבקש מהגולשים לתרום לאתר כל סכום שיחפצו, במטרה לגייס 6 מיליון דולר. כעת מסתכמות התרומות בכ-3 מיליון דולר. גם גולשים מישראל יכולים לתרום למיזם.

* אילו עוד מקורות הכנסה יש לויקימדיה?

"אנחנו מקבלים כסף מחברות אשר עושות שימוש בלוגו של ויקיפדיה. כך, לדוגמה, חברה שרוצה לפרסם את עצמה ולהשתמש בתוכן של ויקיפדיה המוצע בחינם, צריכה לשלם עבור השימוש בלוגו של האתר. אבל לא מדובר בכסף גדול, אלא במקור הכנסה שולי".

יצויין כי ב-2006 העריכו בתעשייה כי אם האתר ישלב בתוכו פרסומות, שווי השוק שלו עשוי להיות גבוה מחצי מיליארד דולר.

* להתבסס על תרומות זה קשה ואולי בלתי אפשרי לאורך זמן. האם יש סיכוי שיום אחד נראה פרסומות בויקיפדיה?

"אני לא חושבת. אמנם, זוהי לא החלטה של הארגון אלא של הקהילה, אבל הקהילה היא זו שהתנגדה נחרצות לרעיון הזה מאז שנוצר הפרויקט, ולכן זה לא סביר שיהיה פרסום בעתיד. עם זאת, אי אפשר להבטיח שזה לא יקרה אי פעם בחיים". בהתאם לכך, וולש, שהקים את האתר תחת הדומיין com, החליט כי האתר לא יהיה מסחרי, ולכן כעת הסיומת שמאפיינת אותו בכל העולם היא org.

האיום של גוגל

ההצלחה המטאורית של ויקיפדיה מעודדת תחרות, כך שגם ענקית האינטרנט גוגל השיקה לפני 4 חודשים מיזם מתחרה בשם Knol. על פניו, צעד זה אמור להלחיץ את יזמי ויקיפדיה, לאור העובדה שגוגל מצליחה לייצר דומיננטיות בכמעט כל תחום שאליו היא נכנסת.

אולם דווארד טוענת, שקשה להשוות בין שני המוצרים. "אי אפשר להשוות את זה לוויקיפדיה, שכן ב-Knol, לכל מאמר יש עורך אחד, ואין את הקטע של השיתופיות. זה רעיון טוב ואני אוהבת אותו, אבל אין מקום להשוואה. בוויקיפדיה כל התכנים הם נחלת הכלל, ובזה ייחודו".

הפלטפורמה של ויקיפדיה פשוטה לשימוש. כל משתמש מן השורה יכול ליצור ערכים חדשים, לאחר שנרשם לאתר בתהליך קל ומהיר, או לעדכן ערכים קיימים. בדיקת המהימנות של התכנים נמצאת בידיהם של הגולשים בלבד, כך שהשחתה של ערכים מסוימים, או הוספת פרטים סובייקטיביים, אפשרית אמנם, אך לשניות ספורות בלבד.

הגולשים מגלים במהירה את הבעיות הללו, מתקנים את הערכים, ומחזירים אותם למצבם המקורי. בנוסף, ערכים מסוימים שקורצים לגולשים המשחיתים, נחסמים ולא מאפשרים לגולשים לערוך אותם באופן חופשי.

לדברי דווארד, קשה לסווג את הגולשים האקטיביים שמאפיינים את האתר. "ניתן למצוא עורכים מכל הגילאים ומכל המדינות - כולם מוסיפים תכנים לאתר, ויש גולשים שמבלים באתר שעות רבות מדי יום. מדובר בעשרות אלפי גולשים מהעולם, ולנו אין מושג מי הם, כי רובם עובדים באנונימיות. זה מה שיפה בפרויקט הזה, הם אחראים על התכנים, לא ויקימדיה".

* יש הטוענים שהאתר מתנהל במודל אנרכי. את מסכימה עם הטענה הזו?

"מלבד העובדה שכל אחד יכול לערוך ערכים מסוימים, כל הגרסאות נשמרות באתר, אפילו אם מדובר ב-1,000 גרסאות, והגולשים יכולים לראות את כל הגרסאות. בנוסף, בכל זמן אפשר לדעת מה אחרים עושים באתר ואם מישהו עושה משהו לא טוב, ניתן לשנותו במהרה. יש לנו מבקרים רנדומליים לצד הליבה של הקהילה, שבחלקה מבלה שעות בפרויקט. הם יודעים את הכללים ומוודאים שדברים נעשים בדרך נכונה. לא ראינו ניסיונות רבים להשחית בכוונה את המידע שבאתר, ואנחנו סומכים על הגולשים".

לדבריה, העובדה שכל תוספת לערך מסוים מצריכה מהגולש להוסיף גם את המקור ממנו זה לקוח, נותנת ממד של אמינות למידע שיש באתר ומאפשרת לבדוק אם המקור מהימן מספיק או שמא יש להוריד את התוספת.

דווארד מודה עם זאת, כי בקהילות שונות, בהן האנשים דוברי השפה אינם רבים, יכולות להיות הטעיות מכוונות וניתן למצוא ערכים מוטים. "בקהילות הקטנות ניתן למצוא אי-דיוקים, וזה קיים גם בקהילות פוליטיות קטנות שבהן המחלוקות גבוהות וערכים מסוימים מושפעים מפרשנות פוליטית. בקהילות כאלו אין גם הרבה תכנים, אלא בעיקר תכנים פוליטיים, שמראש קשה לערוך אותם באופן אובייקטיבי".

עבודה ללא תמורה

בעידן שבו תוכן גולשים הוא כבר קלישאה שחוקה, ומרבית האתרים החברתיים כבר הפנימו כי יש לתגמל את הגולשים שתורמים תכנים ומסייעים בהצלחת האתר, ויקיפדיה מתבלט בייחודיות שלו - הגולשים לא מתוגמלים על הוספת התכנים.

* יש סיכוי שבעתיד גולשים יקבלו כסף עבור תרומתם לאתר?

"זה משהו שחושבים עליו, אבל רק בקרב קהילות קטנות, ובפרט הקהילה האפריקנית, שכן רק למעט מאוד אנשים יש גישה לאינטרנט ולא הרבה אנשים דוברים את השפה. לכן, על מנת שיהיה תוכן איכותי וכמותי באתר, שקלנו לשלם לסטודנטים שיעשו את זה.

"יש גם חברות שמשלמות לאנשים מסוימים במטרה שאלו ידאגו ויעקבו אחר המוניטין שלהם בויקיפדיה, אבל הכסף לא מגיע מאיתנו. אני לא מאמינה שגולשים יקבלו כסף בעבור זה. הרבה אנשים מוכנים להצטרף לפרויקט הזה ונלהבים רק מהאפשרות לתרום ולעשות זאת ללא תמורה כספית. אני יודעת שלא כל האנשים מבינים את המוטיבציה שעומדת מאחורי זה, אבל יש מספיק אנשים שכן".

ויקיפדיה - לא רק אנציקלופדיה מקוונת

מלבד ויקיפדיה, לוויקימדיה יש שירותים נוספים שהיא מציעה, כאשר כולם מבוססים על טכנולוגיית ה-Wiki, קרי על תרומת קהילת הגולשים:

* Wiktionary - מילון שמציע מונחים, מילים נרדפות ותרגום של מילים.

* Wikibooks - אוסף חינמי של חומרי לימוד וספרי מקצוע אותם עורכים הגולשים.

* Wikiqoute - אוסף של ציטוטים.

* Wikisource - אוסף חינמי של מסמכים ציבוריים.

* Wikispecies - מידע מקוון על חיות, צמחים ושאר צורות של חיים.

* Wikinews - ידיעות חדשותיות שעליהן מדווחים הגולשים בעולם.

* Wikiversity - חומרי מחקר ולימוד.

ויקיפדיה במספרים

* 262 - שפות שבהן האתר זמין

* 272 מיליון - גולשים מבקרים באתר מדי חודש

* 1,000 - ערכים שהיו באתר ב-2001

* 10 מיליון - ערכים קיימים כיום בויקיפדיה

* 2.6 מיליון - ערכים בשפה האנגלית

* 84,675 - ערכים בשפה העברית

עוד כתבות

קרוקטים ב''מלגו ומלבר'' / צילום: זהר פלגי

13 שנה אחרי שפתחה דלתות, "מלגו ומלבר" מדויקת מתמיד

השף מוטי טיטמן החליט בשנה האחרונה להנגיש את המסעדה שלו, כך שתהלום את המצב הרגשי והכלכלי במדינה. זה רק מחמיא לה

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

"זה מפץ": האדריכל של עסקת השנה במשק מדבר

רגע אחרי ההשתלטות על ישראכרט עידן וולס, מנכ"ל קבוצת דלק, חושף את מאחורי הקלעים: "התכוננו מתחת לרדאר, זה היה בית ספר לעסקים" ● בראיון בלעדי הוא מספר גם על הפגישה שהסעירה את שוק ההון, הסכם הגז הגדול אי פעם והקשר הקרוב עם יצחק תשובה, ש"צריך לקבל את פרס ישראל"

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

רמי שבירו ואשתו רונית / צילום: אביב חופי

ב-30 מיליון שקל: הבית החדש של רונית ורמי שבירו

בני הזוג שבירו רכשו וילה חדשה בהרצליה פיתוח ב-30 מיליון שקל ● וגם: טופ גאם פתחה מפעל חדש בשדרות בהשקעה של 60 מיליון דולר – המפעל התעשייתי הראשון בעוטף מאז המתקפה ● אירועים ומינויים

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

גם זה קרה פה / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה, מוטי מילרוד

הפאניקה המיותרת שהצית נתניהו הזכירה לשוק את הסיכונים

ראש הממשלה דיבר בלי לחשוב ● מה יעשו הח"כים עם הגדלות הרמטכ"ל ● ואיך קופץ אחד לגובה עושה בית ספר להישגים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

הותר לפרסום: 4 לוחמים נהרגו בקרב בדרום רצועת עזה, לוחם נוסף במצב קשה

באירוע שבו נפלו ארבעת הלוחמים נפצע באורח קשה צוער בגדוד דקל, בבית הספר לקצינים ● הותר לפרסום: סא"ל יצחק הרוש, בן 68 מירושלים, וסמל אורן הרשקו, בן 20 מתל מונד, נפלו בפיגוע במעבר אלנבי בגבול ירדן ● חיל האוויר יירט טיל אחד ששוגר מתימן ● כטב"ם נפל בחצר מלון באילת: נזק נגרם למבנה ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

ירדן בארי / צילום: יח''צ

כך הפכה ישראל לאחד השווקים החזקים של ענקית הבריאות iHerb

מתוך 180 שווקים שבהם פועלת חברת מוצרי הבריאות iHerb, ישראל נמצאת בעשירייה הפותחת - והיא בין המדינות המובילות במכירות פר נפש ● בראיון ראשון מספרת ירדן בארי, מנהלת השוק הישראלי בחברה, עד כמה משמעותית העבודה עם משפיענים, התחושה כשאתרים אחרים מעתיקים את המלאי, מה הישראלים עדיין לא הפנימו ואיך הפך ספטמבר לאחד החודשים החזקים במכירות

עומר אדם בקמפיין לאומי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

לאומי ודיסקונט ראש בראש: מי הפרסומת הזכורה ביותר, ומי הפרסומת האהובה

בנק לאומי אחראי השבוע לפרסומת הזכורה ביותר, ואילו בנק דיסקונט מתברג במקום השני בזכירות - אך הראשון באהדה. כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● פרטנר משלבת בין הדור הצעיר לשיר בן כ–60 שנה, ומתברגת גבוה

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות