כשברנד שוסטר היה בן 24, הוא פרש מכדורגל בינלאומי. הוא עמד על העקרונות שלו. שוסטר היה שחקן הרכב בנבחרת מערב גרמניה כבר בגיל 20, והיה אחד מהשחקנים החשובים שלה כשזכתה באליפות אירופה ב-1980. באותה תקופה, דיברו עליו כאחד משחקני הקישור המוכשרים ביותר באירופה. אבל כשיופ דרוואל, המאמן הלאומי, סירב לשחרר אותו הביתה ממשחק ידידות כדי שיוכל להיות נוכח בלידת בנו הבכור, הוא פרש מהנבחרת ולא חזר אליה יותר.
שוסטר השחקן היה פעלתן ואגרסיבי על המגרש, ובעיקר עקשן. שוסטר המאמן? זה כבר סיפור אחר. נדמה כי בתקופתו בריאל מדריד הפך הגרמני לסוג של יס-מן, שממלא כמו חייל את הוראותיהם של הנשיא רמון קלדרון ושל המנהל המקצועי פרדראג מיאטוביץ'. לא בטוח שיש לו יותר מדי ברירות.
שוסטר חתם בריאל מדריד ביולי 2007. הוא היה כל כך נחוש להגיע לתפקיד, עד כדי כך שאת דמי הפיצויים לחטאפה, ממנה עבר לריאל, שילם בעצמו. 480 אלף אירו הוא הוציא מכיסו כדי ללכת. אבל שוסטר כנראה לא הבין לאן הוא נכנס. אין קבוצה בעולם שבה מעמד המאמן הוא כל כך רעוע כמו בריאל. הנשיא המכהן לא מהסס להתערב בעניינים המקצועיים, ומי שזה לא מתאים לו רואה מהר מאוד את הדרך החוצה. המספרים מדברים בעד עצמם: לא פחות מ-18 מאמנים שונים עברו בריאל בשני העשורים האחרונים. לוויסנטה דל בוסקה, שגדל במועדון, לא הספיקו שתי זכיות בצ'מפיונס ליג ושתי אליפויות ספרד כדי לשכנע ב-2003 את הנשיא דאז, פלורנטינו פרז, להשאיר אותו בתפקיד. דובר על כך שהקפטן, היירו, מאס במאמן. ומהי מילה של קפטן לעומת זו של המאמן. גם שתי הקדנציות של פאביו קאפלו בברנבאו, ששתיהן נגמרו באליפויות מרשימות, לא שכנעו את ראשי המועדון להשאיר את האיטלקי.
עד כמה כנוע שוסטר להוראות מלמעלה בריאל? למרות שהחתים 12 שחקנים חדשים בקבוצה בתקופתו, בספרד טוענים כי חלק גדול מהם הגיעו ללא שום התחשבות בדעתו של המאמן. חלק מהשחקנים כלל לא פותחים בקביעות במשחקים, בשל העובדה ששוסטר לא מחזיק מרובם. הוא רצה מאוד רצה לראות בקיץ את כריסטיאנו רונאלדו נוחת במדריד, אבל בסופו של דבר נאלץ לקבל, שוב למורת רוחו, תחליף דהוי שלא כל כך רצה בדמות רפאל ואן דר וארט.
לחץ, לחץ, לחץ
הניצחון של ריאל על רקראטיבו בשבת ואתמול מול באטה בליגת האלופות (0-1) אמור היה לשחרר מעט לחץ משוסטר, שהכסא שלו בברנבאו קיבל נדנוד רציני אחרי ההפסד לפני שבוע וחצי בוויאדוליד, שהיה הרביעי שלו בתשעת המשחקים האחרונים. הבעיה היא שאפילו הניצחונות בתקופה הזו היו מעוררי מחלוקת: 3-4 על מלאגה בליגה ותוצאה זהה מול אוניון מהליגה השלישית בגביע המלך (ממנו ריאל הודחה) בעיקר בזכות עזרה מהשופטים, ו-2-3 מיוזע על אתלטיק בילבאו. אחרי הניצחון על רקראטיבו ירדו השחקנים לחדר ההלבשה לקול שריקות בוז של הקהל, וביציעים כבר נראו המטפחות הלבנות המפרסמות.
עד כמה גדול הלחץ במדריד, יעידו שני דברים. הראשון, תגובתו של המגן מיצ'ל סאלגדו לאחר המשחק מול רקראטיבו: "אנחנו חייבים להיות מאוחדים ולהתחיל להירגע כבר. אי אפשר להתרכז בכדורגל כשהראש עסוק בדברים אחרים". השני: קלדרון הבטיח לפני המשחק, שחמישה ניצחונות רצופים במשחקים הבאים של ריאל - מול רקראטיבו, בוריסוב, חטאפה, סביליה וזניט סט. פטרסבורג - יזכו כל אחד משחקני הסגל בבונוס יוצא דופן של 120 אלף אירו. בסך הכל, קרוב ל-3 מיליון אירו מוכן קלדרון לשלם בשביל כמה ניצחונות על קבוצות בינוניות. נכון לעכשיו נותרו לשחקנים של ריאל עוד ארבעה.
השלמת המשימה הזאת אולי תיתן קצת אוויר לשוסטר, אבל בינתיים הוא לחלוטין על כרעי תרנגולת, והשמועות סביבו יוצאות מכלל שליטה. תחנת רדיו בספרד טענה בשבוע שעבר שמספר שחקנים לא מדברים איתו. תחנה אחרת טענה ששחקנים היו "מבולבלים" כששוסטר לא נתן להם תדריך במחצית המשחק מול ויאדוליד, ושבמקרה אחר הוא אפילו לא טרח להגיע לחדר ההלבשה לאחר משחק.
רוב כלי התקשורת עסוקים בספקולציות מי עשוי להחליף אותו, כשעולה בעיקר שמו של מיצ'ל גונזאלס, כוכב העבר של הקבוצה ומאמן קבוצת המילואים שלה. במילים אחרות, בריאל נלחצים מהמודל של פפ גווארדיולה שמצליח עד עכשיו בגדול בבארסה.
קאפלו 2. במובן השלילי של המילה
כמעט בלתי אפשרי לדעת עד כמה השמועות והספקולציות נכונות. מה שבטוח הוא כי מאז שהחליף את קאפלו, שוסטר מתפקד במדריד יותר על תקן הנוסע מאשר על תקן הנהג. אחרי 16 חודשים בתפקיד, ריאל מציגה כדורגל שמסתמך בעיקר על הברקות וכישרון של בודדים. היא פגיעה הגנתית (סופגת קרוב ל-1.5 גולים למשחק בליגה) ולא מציגה את המכונה המשומנת שלה מצפים בספרד.
את שוסטר הביאו לריאל למען מטרה אחת: להכחיד את הכדורגל המשעמם של קאפלו ולהנהיג משחק מהנה והתקפי, שמתאים לתדמית השיווקית ולרוח של הקבוצה. ולמרות שזכה באליפות אשתקד עם 84 שערים שכבשה הקבוצה לעומת 66 באליפות של קאפלו, מרבית כלי התקשורת בספרד נמנעו מלתת לו קרדיט. הם טענו שהוא רוכב על ההצלחה של קאפלו ושהקבוצה משחקת כדורגל זהה בכיעורו.
שוסטר מצידו לא מתרגש. הוא ממשיך בקו המתרפס ומלא המחמאות לקלדרון ומיאטוביץ', ואמר אחרי המשחק בשבת: "יש לי ולהנהלה הזאת קו ודרך מסוימים, וגם אם זה לא מוצא חן בעיני חלק מהעיתונאים, אנחנו נעשה ביחד עוד עונה מוצלחת".
בינתיים שוסטר שומר אמונים למי שמשלם לו את המשכורת (קלדרון) ולמי שסידר לו את העבודה בריאל (מיאטוביץ').