גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת המשווקים: האיסור על משלוח דואר זבל ייכנס לתוקף ב-1 בדצמבר

יאסור על משלוח פרסומים בדואר אלקטרוני, בפקס, בטלפון ובאמצעות הודעות טקסט - ללא הסכמה בכתב ומראש של הנמען ; צרכנים שיקבלו דואר שיווקי ללא הסכמתם, יוכלו לתבוע את בתי העסק ולקבל פיצוי כספי

ב-1.12 ייכנס לתוקפו האיסור על משלוח פרסומים בדואר אלקטרוני, בפקס, בטלפון ובאמצעות הודעות טקסט - ללא הסכמה בכתב ומראש של הנמען. פרסומים ודיוורים בעלי תוכן מכירתי יישלחו לנמען רק לאחר שנתן, ובכתב, את הסכמתו להיות מדוור. בית משפט יהיה רשאי להורות על תשלום פיצויים בסך 1,000 שקל, שאינם תלויים בגרימת נזק כלשהו, בגין כל הודעת זבל שנשלחה, ועד להפסקת המשלוח של דברי הפרסומת. במקרים קיצוניים מטיל החוק על השולח קנס של כ-200 אלף שקל. אם הנמען חזר בו מהסכמתו ולמרות זאת המפרסם המשיך לשגר אליו דברי פרסומת (דואר זבל), מדובר בקנס של 67 אלף שקל.

"גורם ההרתעה לא מגיע מכיוון המדינה אלא מכיוון הצרכן, אומר עו"ד שחר ולנר, ממשרד אלטשולר-ולנר ועורך באתר www.psakdin.co.il, "משמעות הדבר היא שלאחר פנייה שלא בהסכמתו הוא יכול, פשוטו כמשמעו, לתבוע את החברה המפרסמת בבית משפט לתביעות קטנות. ההנחה היא כי הצורך בהסכמת הנמען יביא לצמצום, אם לא למיגור התופעה".

לפי החוק, אם הנמען מסר את פרטיו למפרסם, למשל בעת רכישת מוצר או שירות או במהלך המו"מ לרכישתם, והמפרסם הסביר לו כי פרטיו ישמשו גם לצורך משלוח פרסומת - הדבר לא ייחשב להפרה של החוק.

החוק מתיר לבתי עסק לפנות באופן חד-פעמי לבתי עסק בכדי לצרפם לרשימת דיוור. מכאן עולה השאלה, כיצד יכול להיווצר הקשר הראשוני בין המפרסם לנמען הפרטי מבלי לעבור על החוק? עו"ד ולנר מדגיש כי הדבר בעייתי במיוחד לעסקי online, שאין מגע ישיר בינם לבין הלקוחות, והאמצעים האלקטרוניים הם האמצעים היחידים שלהם ליצירת הקשר.

הקשר עם לקוחות פרטיים יכול, לפיכך, להיווצר בעת פנייה של הצרכן למשל במעמד קנייה או בירור פרטים: עו"ד ולנר מסביר כי שלושה תנאים הכרחיים לשם כך: ראשית, בעת מתן הפרטים על המפרסם להודיע מפורשות כי בכוונתו לעשות שימוש בהם גם לצרכי פרסום. שנית, על המפרסם לאפשר לצרכן, בכל זמן נתון, להסיר את פרטיו ממאגר הלקוחות, באותה קלות בה נרשם. שלישית, הפרסומים שהנמען מקבל קרובים למוצר של החברה לה מסר את פרטיו.

תוכן פוליטי אינו דואר זבל

חשוב להדגיש כי החוק אינו כולל שיחת טלפון הנעשות בפנייה אישית לצרכן פלוני בהתאם לקטגוריה אליה משויך, אלא מתייחס לשיחות מוקלטות בפרסום אוטומטי המופץ בתפוצה נרחבת. ד"ר מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב עושה הפרדה בין פנייה ישירה שיש להניח שנעשית מתוך הסכמה ומדגיש כי מקרים אלה נכללים תחת חוק ההגנה על הפרטיות.

ומה עם הפליירים ופרסומים בתיבת הדואר? התחום הזה לא נכלל בחוק. "התלבטנו מאד האם לשייך קטגוריה זו לחוק, אולם החלטנו שדבר דואר בתיבה אינו יוצר קשיים או חודר לפרטיות כמו משלוח SMS, שיחת טלפון או מייל. בנוסף, זו הדרך המאזנת לעסקים קטנים ומקומיים שיכולים להמשיך ולפרסם עצמם באמצעים אלה", אומרת נוגה רובינשטיין, היועצת המשפטית של משרד התקשורת.

באופן אירוני למדי, המחוקק קבע כי שיחות בעלות תכנים פוליטיים אינן נכללות תחת החוק, ולכן, לקראת הבחירות הצפויות, שימו לב כי הפרסום הטלפוני האוטומטי המציק בבית אינו בלתי לגיטימי.

"התוכן הוא קריטי", מסביר ולנר. "השאלה היא אם מדובר במידע חדשותי או במידע המעודד את הצרכן להוציא כסף". לדבריו, החוק מגדיר פרסום כאקט מסחרי המעודד את הצרכנים לפעולה כלכלית, כלומר להוציא כספים. "אני סבור שגם קמפיין פוליטי גורם לצרכן, בעקיפין להוצאת כספים, ולכן אמור היה להיכלל תחת החוק".

העסקים הקטנים בלחץ

בין מתנגדי התיקון לחוק, עסקים קטנים הטוענים כי החוק יסרס את יכולתם לשווק את מוצריהם בפני צרכנים פוטנציאליים, וכי הוא "פופוליסטי ונועד לשרת עסקים גדולים עתירי תקציב לערוצי הפרסום המותרים", כך סבור עדי פלאוט, בעלי קבוצת קומליין המונה מספר חברות קטנות. הסנקציות שבחוק, מסביר פלאוט, מאפשרות לכל אדם "לתקוף" את העסקים, מבלי לאפשר להם את היכולת להתגונן. "זה יתחיל מתביעות של 1,000 שקל אבל אלה יעברו לפורמטים של תביעות ייצוגיות בהן חובת ההוכחה תהא על הנתבע ולא על התובע".

"העסקים הקטנים נמצאים כיום במצב של היסטריה", אומר פלאוט ומעריך שמתוך כ-400 אלף עסקים הפועלים כיום בארץ, כ-390 אלף הם עסקים קטנים. "החוק הוא אגרסיבי ואין לו אח ורע בעולם. דווקא בימים של האטה במשק, שבתי עסק קטנים נלחמים על קיומם, יבלמו את הכלי הפרסומי החזק עבור העסקים הקטנים והשכונתיים. החוק יקטין את החשיפה לעסקים קטנים וזולים, ומי שישלם את המחיר הוא הצרכן. מעבר לכך, כיצד אני יכול לדעת שמדובר בעסק או באדם פרטי בעל עסק עצמאי?". במשרד התקשורת חושבים אחרת: "החוק אינו חוסם עסקים קטנים ומקומיים, אלא מאפשר איזון במידת הפרסום וההטרדה של האזרחים ברמה האישית", מסבירה רובינשטיין, ומוסיפה כי הפנמת הנורמה תארך זמן מה, עד שיובהר היכן עובר הקו שיקבע מה לגיטימי ומה לא.

עוד כתבות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עו''ד אייל נחשון / צילום: נמרוד גליקמן

חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?