דני הרשקוביץ ודני ורנר, מבעלי רשת המזון המהיר האיטלקי סבארו, מנהלים מו"מ לרכישת רשת לחם ארז. כך נודע ל"גלובס". במקביל מצויים השניים במו"מ מתקדם לרכישת רשת קופי בין, וההערכות הן כי ההסכם ייחתם בקרוב.
מהלך רכישת שתי הרשתות, הנעשה בנפרד, בא לאחר שהמיזוג עליו הודיעו לחם ארז וקופי בין רק בחודש יולי האחרון, לא יצא אל הפועל, וכן בצל הפסדים שמניבה פעילות כל אחת מהרשתות.
רשת לחם ארז, שהוקמה ב-1996 על-ידי ארז קומרובסקי ואילן רום, מוחזקת כיום על-ידי גיורא נפתלי (51%), מבעלי מי עדן, ארז קומרובסקי (20%), אילן רום (19%) ופרופ' חיים בן-שחר (10%). יצויין כי גיורא נפתלי מחזיק מניות גם ברשת קופי בין.
הרשת מונה 26 סניפים, בהם נמכרים לחמים ומאפים מתוצרת הרשת לצד פעילות קפה. לרשת מפעל ייצור בנתניה, ומחזור מכירותיה עומד על כ-40 מיליון שקל בשנה. בשנתיים האחרונות פקדו את הרשת קשיים תפעוליים, לצד קשיים ניהוליים שבאו לידי ביטוי בחילופי מנכ"לים.
מנכ"ל לחם ארז, עופר שובל, אומר ל"גלובס" בתגובה: "כולם בחובות מול הבנקים, החברה מתנהלת והכל כשורה. אנחנו מדברים על האפשרות בצורה חיובית".
רשת קופי בין הוקמה בשנת 1999 ונמצאת היום בבעלות 6 שותפים בהם, דוד טמיר, עידו קוריצ'ינר ואחרים. הרשת מונה 14 סניפים (11 בבעלות מלאה ו-3 עם שותפים), ומחזור מכירותיה השנתי עומד על כ-35 מיליון שקל.
קופי בין נקלעה לקשיים מאז התערבה ההסתדרות, ביוני 2007, בפיטוריו של אלון לי-גרין, מנהל משמרת ברשת שטען כי הסיבה לפיטוריו היא ניסיונו להקים ועד עובדים. בעקבות זאת גם הושבתה העבודה בסניפי הרשת. מחזור המכירות השנתי של הרשת - שעמד אז על 45 מיליון שקל בשנה - ירד ל-35 מיליון שקל לשנה, והרשת - שהיתה רווחית - הפכה להפסדית.
בשיחה עם "גלובס" האשים היום (ב') גורם בכיר בקופי בין את ההסתדרות במצבה הכספי של הרשת: "במשך 45 יום ההסתדרות הוציאה כל יום אוטובוסים של הנוער העובד והלומד שהפגינו לפני הסניפים בתל-אביב ובירושלים. בסניף אבן-גבירול, שספג הכי הרבה הפגנות עם סיקור תקשורתי רחב, ירדו המכירות מ- 15,000 שקל ליום ל-6,500 שקל ליום. הסניף לא התאושש מאז. המפגינים עמדו בכניסה ולא נתנו לאנשים להיכנס. מאז הרשת לא התאוששה, וכל מה שעשינו לא הועיל. אני תולה 75% מהאשמה במה שקורה היום ברשת בהסתדרות, ורבע בחודשיים האחרונים בגלל שהמצב נעשה רע", הוא אומר.
מההסתדרות נמסר בתגובה: "ההסתדרות מייצגת עובדים בכל מקום שברצונם להתארגן, תוך הידברות עם ההנהלה. הנהלת קופי בין סירבה בתחילת הדרך להכיר בהסתדרות כארגון יציג של העובדים - ושגתה בכך. מהרגע שהתנהל מו"מ הפסיקה ההסתדרות את כל פעילות המחאה, ואף הציעה עזרה לרשת כדי להעלות אותה על דרך המלך. הגענו להסכם לשביעות-רצונם של שני הצדדים".