כולנו נוהגים אומרים לילדינו "זה יעבור עד החתונה" כשמדובר במכה כלשהי, בשפעת וכדומה, וזה נכון כמעט תמיד. זה לגמרי נכון גם לגבי מה שקורה היום בשוק ההון ובשוק האשראי, אבל כאשר מדובר בכלכלה, הזמן הוא מרכיב קריטי. לעיתים הבעיות כה קשות, שגם אם ישנן החלטות - וגם אמצעים - יישומן לוקח זמן, והרבה.
הבעיה עכשיו בשוק ההון הישראלי היא אחרת. היא קלה יחסית לפתרון, אך דורשת תעוזה ומהירות תגובה. נעזוב לרגע את המשבר, את ההשפעות ארוכות הטווח על הכלכלה הישראלית, ונתמקד במה שקורה לשוק ההון שלנו. נכון, "הרעה לא נפתחה כאן", משבר האשראי הוא לא כאן, כי עסקי המשכנתאות המקולקלות הוא לא כאן, ובכל זאת אנו עדים להיסטריה ולמכירות חיסול חסרות תקדים, לירידת איגרות-חוב כאילו היו מניות נפט.
עושה רושם, כי התוכנית הכלכלית שעליה שמענו בימים האחרונים היא פספוס גדול, כזו המבוססת על תרופה לא נכונה כתוצאה מאבחון לקוי.
במצב הנוכחי אנשים מוכרים קופות-גמל, קרנות פנסיה, תיקיי ניירות ערך וקרנות נאמנות נסחרים, במחירים "מטורפים". כל תיק כזה, במחירים של היום, יחזיר בעתיד מעל 10% תשואה לשנה! זהו הזמן שבו אנשים צריכים לקנות ולקנות. אבל הבעיה היא שכולם רוצים לברוח, ומהר. קשה להאשים את הפודים שרק רואים הפסדים צורבים, קשה להאשים את הפודים כאשר אנו, אנשי המקצוע, אומרים, מזהירים ומסבירים, וכל יום נראים יותר טיפשים מאתמול.
מדיניות משרד האוצר ובנק ישראל הייתה עד עכשיו של דברי הרגעה מצד אחד, וניסיון לא לעשות מאום מצד שני. כשהחליטו לנקוט צעדים, הציגו באוצר תוכנית לא רלבנטית. רובנו לא אוהבים התערבות ממשלתית, אבל זה הזמן לעשות מעשה. החולה לא יבריא בלי תרופה. חייבים לזוז, ויפה שעה אחת קודם. מדיניות ההרגעה ואסטרטגיית ה"אל תעשה", תוכניות להקמת קרנות, לבניית גשרים וכבישים או תוכנית מסובכת לעזרה למגזר קטן, אינן מועילות ואף מזיקות.
גם המהלכים הפיסקאליים שמתהווים במסדרונות האוצר הם מיותרים, לדעתי, ולא יעזרו עד שבעיות הנזילות, חוסר שיווי המשקל ועיוותי המחירים, יתוקנו. שוק ההון מהווה בימים אלו את הבעיה הקשה ביותר, ושם צריך מרשם יעיל ומהר. הכי חשוב, שהמרשם יינתן על-ידי פסיכולוג, ועדיף כזה שמתמחה בפסיכולוגיית המונים עם התמחות משנה בחרדות ובהתקפות פאניקה, ולא על-ידי כלכלנים.
הכותב הוא מנכ"ל תמיר-פישמן וחבר מנהיגות ועידת ישראל לעסקים