בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את טענתה של
כלל חברה לביטוח , לפיה אין לפסוק לאלמנתו של מבוטח בחברה פיצויים בגין אובדן שירותי בעל ואב, כיוון שהיא היתה עקרת-בית וטיפלה בילדים, ולכן לא נגרם להם כל נזק בגין אובדן שירותי בעל ואב.
האלמנה טענה כי בעלה המנוח לא רק דאג לפרנסת המשפחה אלא גם סייע בגידול הילדים ובטיפול בהם, וכי יש להניח כי אלמלא מותו - היה ממשיך לסייע בגידול ובחינוך. לדבריה, בעלה גם היה זה שטיפל בתחזוקת הבית, ולכן יש לפסוק לה ולילדיה פיצוי בגין אובדן שירותי בעל ואב.
בדחותו את טענת חברת הביטוח, ציין השופט ד"ר עמירם בנימיני כי יש לצאת מהנחה כי בכל מקרה גם האב תורם את חלקו בטיפול בילדים, גידולם וחינוכם. לדבריו, מותו של הבעל, קבלן בניין עצמאי, הכביד באופן משמעותי את נטל הטיפול במשק הבית ובילדים, ונטל זה מוטל עתה כולו על האלמנה. השופט ציין גם כי ברור שלבעל היה חלק מכריע, אם לא בלעדי, בכל הקשור לתחזוקת הבית, ובלעדיו תיאלץ האלמנה לשלם סכומים שונים לבעלי מקצוע במשך השנים.
השופט קבע כי הסכום שהציעה חברת הביטוח כפיצוי בגין אובדן שירותי אב לילדים בסך 20 אלף שקל הוא נמוך ביותר, ובוודאי שאין לקבל את העמדה שאין לפסוק פיצוי כלשהו. בהתחשב בגילו הצעיר של הבעל בעת מותו (26) וגילם של שני ילדיו בעת מותו (שנתיים-שלוש), החליט השופט כי יש לפסוק לאלמנה ולילדיה פיצוי של 200 אלף שקל בגין אובדן שירותי בעל ואב. סכום הפיצוי הכולל שפסק השופט לאלמנה ושתי ילדיה עמד על כ-450 אלף שקל. (ת.א 2366/00).