"מי שאין לו כסף לגמור את המשבר, חבל להשקיע בו היום. קרנות הון הסיכון כבר יודעות את זה". כך טוען באופן לא מאוד פופולרי אלי הורביץ, יו"ר טבע . הורביץ אמר את הדברים בכנס המו"פ השנתי של המדען הראשי.
הורביץ התייחס לכל מגזר הטכנולוגיה, אך התעכב במיוחד על תחום הביומד בו הוא מתמחה. "ההערכה כי חברה אחרי שלב II של הניסויים הקליניים משפרת את הערך שלה ויכולה להימכר או לזכות לשיתוף במימון מתאגידי הענק, ואחרי שלב III היא כבר לא צריכה מימון בכלל כי יחטפו אותה, היא כבר לא נכונה. לחברות הגדולות יש פעילויות בבית שאותן הם לפחות מכירים, עם מגבלות של פיטורי כוח אדם".
לגבי המשבר הכללי במשק אמר הורביץ כי הממשלה צריכה להתערב. "צריך לשאול לא רק מה יקרה אם נאבד 10% מהפעילות במגזר הטכנולוגי, שזו השבחה סבירה של הפעילות, אלא מה אם נאבד 50%? גם אז לא יהיה הנכון להתערב?", שאל.
ומה תועיל ההתערבות? "מי שיסיים את המשבר יום לפני האחרים, הוא זה שיחטוף את ההון האנושי המשובח ביותר ויוכל לנייד אותו לאן שירצה. אחנו צריכים להיות אלה שאצלם המשבר מסתיים יום לפני ולא יום אחרי".
לסטארט-אפים ממליץ הורביץ "לעמוד על ההוצאות בצורה הכי קשוחה שיש גם במחיר אבטלה, כי אחרת כלל לא ישרדו".
שוקי גלייטמן, בעבר המדען הראשי והיום מנהל קרן פלטינום, ציין כי הטכנולוגיה היא היתרון היחסי היחיד של מדינת ישראל אשר יכול למנוע ממנה להפוך למדינת עולם שלישי. "עכשיו הממשלה רוצה להשקיע 21 מיליון דולר בתחבורה. מזה יבוא היתרון שלנו?", הוא שואל.
לדבריו, הרוב המוחלט של העסקים הטכנולוגיים שקמו בישראל בשנים האחרונות היו ממומני הון סיכון ונמכרו כסטארט-אפים מפסידים, ורק מיעוט, בעיקר בשנים האחרונות, עברו לרווחיות. "מודל האקזיטים הוא מודל שעובד, אבל התחזוקה שלו מצריכה כ-2 מיליארד דולר בשנה. בעשור האחרון, 1.6 מיליארד דולר הגיעו משחקנים זרים, בעיקר אמריקנים, שכנראה ייעלמו לנו בשנתיים הקרובות", אמר.
לדבריו, חייבת הממשלה לתמוך בפעילות הזו במהלך המשבר, כדי שניתן יהיה לחזור אליה לכשייגמר. "התוספת שקיבל תקציב המדען הראשי זו פיקציה מקוממת. רק 50 מיליון שקל מתוך ה-300 הם מזומן".
מנואל טרכטנברג, ראש המוצעה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, אמר כי מודל קרנות הון הסיכון הוא טוב אבל יש לו גם מגבלות שבולטות יותר בעת משבר. "המגמה צריכה להיות לא למלא את החסר אלא לייצר פלטפורמות חדשניות", אמר והוסיף כי בתחום התוכנה והחומרה צריך להתמודד עם הצטמצמות הביקושים על-ידי פנייה לשווקים מתעוררים וגם לשוק המקומי.
טרכטנברג הוסיך כי: "זו העת הטובה להשביח את כוח האדם - ללמוד, להתעדכן, לשנות תוכנה. לא חייבים לפטר. יש דרכי ביניים של שכר".