כותרות העיתונים מתקשות לפעמים להעביר את הדרמה שמתחוללת בחברות סטארט-אפ באירועים המשמחים או המעציבים בתולדותיהן.
מטבען, הכותרות עוסקות בכמה שילמה הענקית האמריקנית ההיא; כמה דולרים היזמים, העובדים והמשקיעים גרפו; או ברוח התקופה הזאת, כמה עובדים מפוטרים ואיזו חברה הגיעה לסוף הדרך. מאחורי כל האירועים האלה לא פעם מסתתר סיפור מרתק ופתלתל של האנשים שעושים את הכותרות האלה, סיפורים שעוברים מפה לאוזן בקהילה אך לעיתים רחוקות נחשפים.
הסיפור של חברת Go Networks הוא חומר גלם מעולה לטלנובלה סוחפת - חברה שהוקמה בידי יזמים מנוסים (עוז ליב וגדעון בן-אפרים), שגייסה 20 מיליון דולר, נרכשה ב-50 מיליון דולר בידי חברה אמריקנית הנסחרת בנאסד"ק (NextWave). חצי שנה לאחר הרכישה החברה הרוכשת התרסקה, ומתוך 90 העובדים בשלוחה בישראל נשארו עשרה בלבד. הרוכשת שלחה את הנרכשת לבית המשפט עם בקשה לפשיטת רגל, והמשקיעים של האחרונה עומדים לתבוע את הרוכשת על אי עמידה בהסכמים (ראו מסגרת). בכל המהומה הזאת, הנותרים מהנרכשת הישראלית עובדים כמעט בחינם, בזמן שהמפרק הזמני (עו"ד שאול קוטלר) ונושי החברה חברו ביחד לקרב מאסף בניסיון להציל את החברה.
סיפור של אהבה קצרה
אתמול דיווח קוטלר לבית המשפט כי לפחות שתי חברות, האחת משווייץ והשנייה מקוריאה, מביעות עניין ברכישת גו נטוורקס. מו"מ בתהליכים סופים מתנהל מול קונה על חלק מהקניין הרוחני ומספר לקוחות חדשים מביעים עניין ברכישת המוצר.
כדי להבין את כל התפניות בעלילה, צריך לחזור לשנת 2003, עמוק במשבר הקודם. ליב, לשעבר מפקד של אחת מיחידות הטכנולוגיה של צה"ל, עזב את הצבא עם הרבה ניסיון בפיתוח מערכות בתחומי הטלקום, אלקטרו-אופטיקה והאלקטרו מכניקה. הוא היה מעורב בהקמת מספר חברות ופעל כיזם עצמאי בפיטנגו. כיום הוא גם יו"ר החברות סמנטינק ו-InfoWrap Systems. בשנת 2003 הקים את גו נטוורקס ביחד עם בן אפרים, שהקים וניהל את נטרו ו-P-Com.
החברה פיתחה פתרונות אלחוטיים ניידים להעברת תקשורת בפס רחב, המאפשרת אפליקציות דור שלישי, הכוללות קול, וידיאו ונתונים בטכנולוגיות של תקשורת אלחוטית קצרת טווח (Wi-Fi) וארוכת טווח (WiMAX).
החברה גייסה הון משורה של משקיעים והתחילה לעבוד. אחד מהמשקיעים, אריק בן-חמו, אף שימש כיו"ר החברה. זה היה סטארט-אפ מבטיח, עם טכנולוגיה ייחודית בשוק, שנראה שהוא עומד לצאת מההקפאה.
סיפור האהבה בין גו נטוורקס לנקסטווייב נמשך כמה חודשים. לדברי ליב, "כל הפיתוח של נקסטווייב עבר לישראל. גייסנו עובדים רבים במטרה להגדיל את פעילות ה-Wi-FI ופיתוח מערכות WiMAX. החברה גדלה מאוד ל-120 עובדים, 90 מהם בישראל. נקסטווייב לא הייתה רווחית וניסתה לגייס הון מדצמבר 2007 ובינתיים יתרת המזומנים הידלדלה. באוגוסט 2008 נכנסו לחברה משקיעים חדשים, שהזרימו 100 מיליון דולר ומיד החליטו לסגור את כל הפעילויות הלא רווחיות של נקסטווייב. הם פנו לבית המשפט עם בקשה לפשיטת רגל שלנו מבלי לדבר איתנו ומבלי לשלם את משכורות ספטמבר לעובדים".
המשכורות נחתכו לחצי
היו אז היו סימנים לבאות, כי נקסטווייב קרטעה כבר קודם. ליב נזכר כי "חלק מסכום הרכישה של גו נטוורקס כלל תשלומים על סמך אבני דרך, שחברת האם מעולם לא שילמה, למרות שעמדנו ביעדים. בנוסף, היא לא שיחררה את כספי הנאמנות (Escrow Fund)".
במקרים רגילים, זה השלב שהיזם נוסע להודו להירגע, אבל לא במקרה של ליב. הוא החליט להילחם עד הסוף. לדבריו, "התגבשה קבוצה קטנה של 9 עובדים, רובם כאלו שליוו את החברה מיום הקמתה, אנשים שמאמינים בטכנולוגיה שלה ורצו להמשיך ביחד לתמוך בלקוחות שלה, כדי להציל את החברה".
המשמעות היא ש-5 עובדים נותרו במשרה חלקית, כאשר שכרם קוצץ ב-50%, ו-4 אחרים נותרו במשרה קבועה ומשכורתם קוצצה ב-40%. חלק מהעובדים כבר נהנו מאקזיט אחד בקריירה שלהם והפעם הם בחרו להיאבק.
*למה להיאבק?
ליב: "זו אחריות שהרגשתי כלפי חלק מהנושים, למשל ספקים כמו Flextronics, שתומכת בנו בכל התקופה. אני שואף למכור חלק מהמלאי, לצמצם את החובות ולהתחיל משהו חדש. הלקוחות שלנו הביעו אמון ואנחנו מאמינים שיש סיכוי להציל את החברה. יש לנו מוצר, שהשקיעו 40 מיליון דולר בפיתוחו והוא הכי טוב בעולם. מול הטכנולוגיות הקיימות, יש לנו יתרון ואחרי חמש שנים של פיתוח וחבל לזרוק הכול לפח. הגענו להבנה מול המפרק שאפשר לתחזק את הקבוצה".
מ-90 עובדים נותרו 10
עם בקשת הפירוק, יש בקופה 2 מיליון דולר. אצל היצרנית פלקסטרוניקס נותרו 1,200 מערכות שנקסטווייב התחייבה לקנות. המאמץ כרגע הוא למכור את המערכות האלה. ליב אומר שהצוות המצומצם כבר הצליח להשיג הזמנות ב-4 מיליון דולר.
*איך מממשים פוטנציאל בשוק מת?
ליב: "לפני כמה חודשים עוד חשבנו שזה ריאלי למצוא קונה. כעת אנחנו עובדים מול לקוחות קיימים ופוטנציאליים, משתפים פעולה עם פלקסטרוניקס, תומכים בלקוחות ומוציאים גרסאות חדשות במטרה למצוא משקיע. יש לנו חובות בהיקף של 6 מיליון דולר ולדעתי נוכל להחזירם".
אתה בטוח שיש סיכוי על רקע השוק השלילי?
"המטרה העיקרית היא הפעלת החברה במינימום כסף באופן שאני לא חשבתי שהוא בכלל אפשרי. העובדים שמאמינים, נשארו והסכימו לקיצוץ מאוד כואב בשכרם. למדנו להפעיל את החברה במינימום הוצאות. אנחנו צוחקים על זה שלקחו לנו את מכונת הקפה. מתברר שאפשר להפעיל חברה גם בלי מכונת אספרסו. לפני כמה חודשים, כשנאלצנו לצמצם את כוח האדם מ-90 עובדים ל-30, חשבתי שזה לא יעבוד. היום עם עשרה אנשים אנחנו עושים את זה. זה שיעור מאלף".
חטיבת ההחייאה של גו נטוורקס מנסה להגדיל את הכנסות החברה על-ידי מתן שירותי פיתוח לחברות אחרות. ליב מסביר כי "יש לנו ידע בתחום וחברות שמפטרות עובדים ורוצות להמשיך עם פרויקטים, עושות מיקור חוץ אלינו".
*איך מצליחים למכור בלי מערך שיווק ומכירות?
"השארנו שלושה אנשי מכירות - שניים בגרמניה ואחד בברזיל, שעובדים ללא משכורת". ליב אומר שהשאיפה היא למצוא משקיע שיעזור לגו נטוורקס בשנה הקרובה. לדבריו, "אנחנו רוצים להגיע למצב שהחברה רווחית וזה אפשרי תוך שנה".
*מה למדת מכל הסיבוב הזה?
"מה שכדאי שכל יזם ומנכ"ל ידע: קיבלת כסף, שמור עליו כדי שייקח אותך כמה שיותר רחוק. לא פעם, וגם אני הייתי שם, חברות מגייסות יותר מדי כסף ומבזבזות אותו ואז עומדות מול שוקת שבורה. היום אני יודע שגם אם צריך להפסיק את הפיתוח לכמה חודשים במטרה לתמוך בלקוחות ולהביא את החברה לרווחיות, זה אפשרי ובכלל לא אסון".
מהניסיון עם גו נטוורקס, ליב למד עוד כמה לקחים. לדבריו, "גם כשאתה מתחיל למכור, לא צריך בהכרח לנפח את מצבת העובדים ולהקים מערך מכירות ושיווק ענק. מאוד קל להרוס חברה, הרבה יותר קשה להביא אותה להיות עצמאית. אני אקים עוד חברות בעתיד ואלה שיעורים שלא אשכח".
פעולות ההצלה של החברה ממומנות, בהסכמת המפרק, בין היתר מהכספים שיש לה בבנק. קוטלר מסביר איך בית המשפט מרשה את זה. לדבריו, "זה קורה במצב שבו יש נושים לחברה שמבינים שעדיף להוציא מעט כסף מהקופה כדי להצליח להביא הכנסות שיכסו את החובות. אין מקרים רבים כאלה, בוודאי לא בעולם הטכנולוגי. הבקשה לפירוק הקבוע נקבעה לינואר 2009, אבל אנחנו מניחים שאפשר יהיה לדחות אותה במעט. זה תלוי כמה הנושים יוכלו להיות סבלניים".
*האמונה שלכם לא עיוורת? על סמך מה אתם סבורים שיש סיכוי?
ליב: "על סמך זה שב-2009 נוכל להגיע להכנסות של 8-10 מיליון דולר וזה ריאלי, כי כבר עכשיו יש לנו צבר הזמנות בהיקף של 4 מיליון דולר. זה יכול להתאים למשקיעים פרטיים, כי החברה תוכל להחזיר את ההשקעה יחסית מהר, תוך שנתיים. קוטלר הבין שבלי הצוות שפיתח את הטכנולוגיה, המלאי הוא בעצם ברזלים. הוא עשה שיקול עסקי".
קול העובדים: "נהיה חברה יזמית שנולדה מחדש"
רועי קינמון, סמנכ"ל הפיתוח בגו נטוורקס, הוא אחד מאנשי הצוות שנרתמו לניסיונות ההחייאה. לחברה הוא הצטרף רק ב-2005. אפשר להניח שקינמון היה יכול למצוא עבודה אחרת, אבל הוא בחר להישאר. "אפילו לא ניסיתי לחפש", הוא מספר. "יש סיכוי ואנחנו הולכים על זה. אם נעבור את המשוכה הזו בהצלחה, נהיה חברה יזמית שנולדה מחדש ולנו יהיה חלק גדול בה".
*יש מחיר אישי לניסיון ההצלה הזה?
"רמת החיים יורדת ויש עומס ולחץ, אבל מצד שני בחוץ המצב לא יותר ורוד. זה מצב שנכפה ולא יזום ולכן אני מעדיף למקסם את האפשרויות. אני מאמין במוצר ובטכנולוגיה, אף שייתכן שזאת טעות לאור המצב בשוק".