18 שנה מאז הוכנס ללקסיקון של הכדורגל הישראלי המושג בקרה תקציבית, ומאז איתו ההטיות העיתונאיות 'עבר בבקרה', 'הופקד בבקרה', 'אושר בבקרה'. זה 18 שנה מאז שרו"ח יאיר רבינוביץ' הוא יו"ר הבקרה התקציבית. עכשיו, ואחרי שהוא מושך ממנה מדי שנה שכר חודשי של 80 אלף שקלים פלוס מע"מ (כמיליון שקל בשנה), ייתכן שזה נגמר. ולא רק כי הוא טוען ש"בשביל מה שאנחנו עושים היינו צריכים לקבל יותר". רבינוביץ' עשוי לעזוב כי לראשונה מאז הוקם הגוף הזה החליטה מזכירות ההתאחדות שהג'וב הנחשק יועלה למכרז. "ואם יהיה מכרז בסופו של דבר כמו שהם אומרים, אז הודעתי להם שאני ללא מתמודד. אני בחוץ", אומר רבינוביץ' בראיון ל"גלובס".
* למה ההתאחדות שוקלת ללכת למכרז?
"יש בהתאחדות לכדורגל כמה פונקציונרים שיש להם אינטרסים גם בקבוצות. יש מקרים, שכאשר אנחנו מטפלים בקבוצה מסוימת, זה לא מוצא חן בעיניהם והדבר הראשון שהם אומרים זה 'אנחנו נעשה מכרז ונעיף את רבינוביץ' מהבקרה'. זה בסדר מבחינתי, אני פשוט לא אשתתף במכרז כזה".
ל"גלובס" נודע שמי שמושך בחוטים ומפעיל את הלחץ הרב ביותר להוצאתו של רבינוביץ' מהבקרה הוא סגן יו"ר ההתאחדות, שטרן חלובה. חלובה שימש בעבר כבעלים גם בקבוצת הכדורגל של צפרירים חולון. מה הקשר? לאחרונה נאלצה הבקרה התקציבית לממש צ'ק ערבות נגד הקבוצה בסך 850 אלף שקל. הצ'ק כבר עבר לאחרונה מהבקרה לטיפולה של ההוצאה לפועל.
אבל עם כל הכבוד לפוליטיקה הפנימית בהתאחדות לכדורגל, בימים של משבר כלכלי יש דברים הרבה יותר חשובים שמעסיקים את רבינוביץ'. הוא חוזה שלאור המצב הכלכלי החדש, עונת 2009/10 תהיה העונה הראשונה בכדורגל מזה ארבע שנים שתקציבי הקבוצות יקטנו, זאת אחרי שמאז כניסתו של ארקדי גאידמק ב-2004 חל גידול כולל של 78% בסך תקציבי הקבוצות לרמת שיא העונה של 454 מיליון שקל.
"בעונה הבאה אנחנו צופים שהכסף שייכנס מטלוויזיה ומהטוטו יקטן", אומר רבינוביץ'. "אנשים יצמצמו כמה שיותר ויבואו גם פחות לכדורגל. הירידה שמורגשת בפרסום תגיע גם לכדורגל, ויש סיכוי סביר מאוד שהיכולת לייצר הכנסות תהיה יותר קטנה ממה שהורגלנו אליו בשנתיים האחרונות.
"בהקשר של השחקנים, גם השכר שלהם צפוי לרדת. עד שהגיע גאידמק לכדורגל הישראלי היתה מגמה של הפחתה בשכר שחקנים. תקציב מקסימום של הקבוצות העשירות הגיע ל-40 מיליון שקל, והוא בעונה הראשונה שלו העמיד תקציב גבוה כמעט פי ארבעה מתקציב המקסימום, מה שגרם לשכר לקפוץ כלפי מעלה. אני מקווה שעכשיו בעקבות מה שקרה במשק ובעולם, השפיות תחזור ונראה תקציבי קבוצות שיירדו. בעונה הבאה יהיה שינוי שיתבטא בצמצום. שחקנים יקבלו פחות שכר בשביל מה שהם עושים, וזה הליך בריא. אני מניח שיבואו לפה שחקנים הרבה פחות יקרים".
לגבי תקציב המינימום שעומד על 10.5 מיליון שקל לקבוצה היום, אומר רבינוביץ' כי לאור העלייה במספר הקבוצות בעונה הבאה ל-16 בליגה העל, יש סיכוי סביר שההתאחדות תיאלץ להוריד את רף המינימום כדי שקבוצות יוכלו לשחק בליגה.
החובות כבר לא אבודים
לרבינוביץ' אין את הפריבילגיה להתעסק בימים אלה רק בעתיד. "הבקרה התקציבית נולדה כדי למנוע מצב של קריסה של קבוצה במהלך עונת משחקים. כולם מכירים קבוצות שהיו בכדורגל וקרסו ונעלמו. עם השנים הרחיבו את המטרות ואת זכות הקיום של הבקרה לטובת הבראה של קבוצות הכדורגל. בעבר לא היה מעניין אם היית גומר את העונה וקורס. היום אנחנו צריכים להבטיח שבמשך 10 שנים, במהלך שהתחיל לפני 7 שנים, קבוצות הכדורגל יהיו בלי חובות".
השורה התחתונה בהקשר של החובות היא לא רעה. לפני 7 שנים עמדו החובות של קבוצות ליגת העל לגורמים שונים (ספקים, רשויות המס, ביטוח לאומי וכו') על 102.5 מיליון שקל, ואילו העונה הצטמק החוב המצטבר עד כדי 44 מיליון שקל. בליגה הלאומית הצליחו העונה להגיע למצב בו אין חוב מצטבר כלל, אחרי שלפני 6 שנים עוד עמד החוב על 23 מיליון שקל. בסך הכל קוזז החוב של שתי הליגות הבכירות תוך 7 שנים ב-80 מיליון שקל.
* מי כיסה את החוב?
"הבעלים. כל מי שמחזיק בקבוצה מחויב על פי הבקרה להקטין את הגרעון של הקבוצה ב-10% מדי שנה. זה חלק מההתחייבויות שלו כשהוא מגיש את התקציב לאישור בתחילת העונה".
רבינוביץ' מודה שמה שעזר מאוד לכיסוי החובות זה העובדה שהיו הרבה חילופי בעלות בשנים האחרונות. "חלק מהתנאי של בעלים שנכנס לכדורגל, זה למחוק את כל החובות של הקבוצה ואפילו להעמיד יתרת זכות בקופה של יותר ממיליון שקל. אחר כך זה כבר פשוט - מאחר שאסור לו לסיים את העונה בגרעון, הקבוצה כבר לא תוכל להיות בחובות. לכן, קבוצות כמו בית"ר ירושלים, מכבי נתניה, או מכבי תל אביב שעברו בעלויות, הן קבוצות למעשה ללא חובות בכלל. בלאומית אני יכול להגיד שלהעברת הפועל ב"ש מהידיים של אלי זינו לאלונה ברקת היתה משמעות גדולה מאוד מבחינת כיסוי החובות בליגה הזאת".
* בוא נדבר על גאידמק. אם הוא מחליט ללכת מבית"ר, מה קורה עם החוזים של השחקנים בקבוצה?
"לפי התקנון, אי אפשר לקחת בטוחות מקבוצה מעבר לעונה הנוכחית. כלומר, אם ארקדי ינהל את הקבוצה הוא צריך לקחת בחשבון שיש לו מספר לא מועט של חוזים משמעותיים של שחקנים שהוא יהיה חייב לעמוד בהם. אבל אם הוא יחליט ללכת מבית"ר, ולא יהיה מישהו שיסכים לקחת את הקבוצה ממנו, יקרה לבית"ר מה שקרה לה בשנים קודמות - היא תעבור הליך של כינוס נכסים. בהליך כזה כל החוזים של השחקנים לא יהיו שווים כלום".
* הוא יכול לשים את המפתחות ולצאת בלי העברת בעלות? להחליט שנמאס לו?
"כן. הוא משאיר קבוצה בלי חובות, אין לו שום בעיה ללכת".
"הם לא מתלוננים"
למרות הבקרה, רבינוביץ' מודה שיש פה ושם שחקנים וקבוצות שעדיין עובדים לפי נוהל המפיות הישן. "יש מקרים, בעיקר בקבוצות הקטנות, שיש פיגורים כרוניים בתשלומי שכר. אנחנו בבקרה יכולים להתערב רק כאשר שחקנים באים אלינו להתלונן. ברוב המקרים מדובר על פיגורים של חודשיים-שלושה בשכר, ושחקנים מסיבות ששמורות עמם לא באים להתלונן. שחקנים רוצים אמנם עזרה בקידום בעיית השכר, אבל הם לא מוכנים לעמוד בפרונט ולרוב עושים את זה בעילום שם".
* איך אתם בכל זאת פועלים נגד פיגורים והלנות שכר?
"פעמיים בשנה אנחנו בודקים את מצב הקבוצות - ב-31 בדצמבר וב-31 במאי. במועדים האלו אנחנו בודקים אם יש חובות לשחקנים. מהבחינה הזאת מצבם של שחקני הכדורגל טוב ממצבם של רוב השכירים במשק הישראלי. קח אותך בתור אזרח, אם אתה לא מקבל את השכר שלך אצל המעביד, אתה תלך לבית משפט ותנסה לגבות את הכסף. פה יש עוד גורם באמצע, הבקרה, שעושה מאמץ להבטיח את שכרך לפני שאתה נוקט בפעולות משפטיות".
* מה אתה אומר למישהו שרוצה להיכנס כבעלים ולרכוש קבוצת כדורגל בישראל?
"לכל אחד אנחנו מסבירים שאם הוא חושב שהוא הולך לעשות כסף בכדורגל, הוא טועה. יש כאלו שחושבים שהם באים לעשות כסף. גם אלו שחושבים שהם יודעים טוב מאוד לאן הם נכנסים, מניסיון אני יכול להגיד שמתברר להם מהר מאוד שהם לא באמת הבינו לאן הם נכנסו".
תגובת ההתאחדות לכדורגל לעניין המכרז: "ההחלטה לבצע את המכרז לרשות לבקרה תקציבית התקבלה בישיבה פתוחה ע"י מזכירות ההתאחדות. אין כל 'להט' לבצע מכרז, אולם אחרי שנים כה רבות מתבקש ריענון שכזה. החלטה זו אף תואמת את ההמלצה שנתן בזמנו השופט אמנון סטרשנוב בדו"ח שהגיש. הנתונים לגבי צפרירים חולון אינם מדויקים, והנושא כולו נמצא בטיפול היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל. בכל אופן, מי שמנסה ליצור זיקה או קשר בין מקרה אחד מבין אלפים בהם טיפלה הבקרה התקציבית במשך שנים, ולבין ההחלטה לצאת למכרז אחרי 18 שנים, הרי שהוא טועה ומטעה, בין אם במתכוון ובין אם בתום לב".
ד"ש לאלי טביב מהבקרה: "הסיכוי שלו להוציא כסף מהפועל כפ"ס שואף לאפס"
כאילו שלא חסרות צרות בכדורגל הישראלי, לאחרונה עלתה הבקרה על כמה עסקאות שלא בהכרח מריחות טוב. כמו למשל הקפיצה שעושה אלי טביב מבעלות בהפועל כפ"ס לבעלות הצפויה בהפועל תל אביב, והאם יוכל באמצעות עסקאות סיבוביות להוציא כסף החוצה מהקבוצה. או המעבר של האחים מולדבסקי מעירוני רמת השרון להפועל פתח תקווה. האם הבקרה, שנולדה בין היתר כדי לעצור עסקאות כאלו, יכולה בכלל לעשות משהו בנידון?
"יש הרבה דברים שאנחנו יודעים שקורים בכדורגל, אבל אנחנו צריכים ראיות כדי לטפל בהם", מסביר רבינוביץ'. "זה שאנחנו יודעים משהו, לא אומר שאנחנו יכולים לעשות עם זה משהו. אנחנו יודעים למשל שהיו מקרים שקבוצה נרכשה כביכול על ידי איש מסוים שלמעשה שימש כאיש קש, ושבפועל עמד מאחורי הרכישה גוף או איש אחר. בזמנו גם המשטרה באה ושיתפה אותנו בחשדות כאלו ואחרים שיש לה, והיה חילופי מידע בינינו לבין המשטרה".
* בסוף לא יצא כלום. מה אתה יודע לגבי רצון של המשטרה לפתור את הבעיות בכדורגל?
"בוא נגיד את זה בצורה הכי זהירה: לא ידוע לי שהמשטרה עשתה משהו מעשי עם המידע שהיה לה".
* בוא נחזור לסיפור עם הפועל תל אביב. מה מונע למעשה מטביב להוציא כספים מכפר סבא, או לעשות את זה בדרך של מכירת שחקנים להפועל וגזירת הקופון יותר מאוחר?
"האפשרות היחידה למשוך כסף מקבוצה היא במידה ויש לה יתרת זכות. לאלי טביב יש יתרת זכות בכפר סבא? אין לו. כל הכסף שנכנס לקבוצה על ידי הבעלים, נרשם כביכול כהלוואת בעלים, אבל מדובר בתרומה".
* מה הסיכוי שלו למשוך כסף החוצה מכפר סבא?
"שואף לאפס".
* ואם הוא לוקח שחקנים ומעביר אותם לקבוצה אחרת, כמו שעשה עם אביחי ידין, סמואל יבואה ודאגלס דה סילבה, ואחרי שנה הוא לוקח את סכום ההעברה עליהם?
"אלו שחקנים ששייכים לקבוצה, הם לא שחקנים שלו. הוא לא יוכל להוציא את הכסף הזה. אם כפר סבא תבוא ותראה שיש לה יתרת מזומנים בקופה והיא יכולה להמשיך להתקיים גם בלי המזומנים האלו, אז אפשר לשקול את זה".
הירשם לניוזלטר והתראות ספורט