ביקורת חריפה נמתחה בכנס לשכת המבקרים הפנימיים על הצגת נכסים בדו"חות הכספיים לפי שווי הוגן, כפי שנדרש בכללי החשבונאות הבינלאומיים (ה-IFRS), אותם החלו ליישם בארץ ב-2008 בחברות הציבוריות. מנגד נטען כי יש ניסיון מצד גורמים פוליטיים לקעקע את ה-IFRS כדי להסוות את מצבם הכלכלי האמיתי של בנקים וחברות אחרות.
רו"ח גד פניני, ממובילי ההתנגדות ל-IFRS, טען בכנס בשבוע שעבר כי "ה-IFRS שבק חיים ואינו רלוונטי יותר". הוא מתח ביקורת על הצגת הנכסים בדו"חות לפי שווי הוגן, דבר שמצריך הערכות שווי ויוצר פתח למניפולציות.
לטענת פניני, ההפרש בין הערכות השווי של הקרקע בלאס-וגאס בבעלות יצחק תשובה ונחי דנקנר "מצביע על הכשל האדיר בתפיסת העולם של ה-IFRS ובקרקע הפורייה שהוא יצר למניפולציות. לפני שנה נרכשה הקרקע ב-1.2 מיליארד דולר; בדו"ח בספטמבר היא הוצגה לפי שווי הוגן של 1.5 מיליארד דולר; שבוע לאחר מכן נקבעה הערכת שמאי אחר בשווי של 625 מיליון דולר - כלומר ירידת ערך של 60%. זה משדר כאוס מוחלט והפך את הדו"חות ללא רלבנטיים. ה-IFRS, שהתקבל בחטא ויושם בחטא, הובא לקבורת חמור".
גם סמנכ"ל נס, עופר שגיב, תקף את הצגת הנכסים לפי שווי שוק. "העניין הזה של הערכות שווי זו טעות נוראית וחייבים לבטל את זה. זה רק גורם נזק. זה מנגנון שעולה כסף רב ומביא ערך אפס", טען. "החשבונאות פשוט התנתקה משיעור ראשון בכלכלה שאומר ששווי העסק זה תזרים המזומנים האמיתי שלו. הערכות השווי מתנתקות מהדבר הזה, וזה יוצר בעיות".
לדברי שגיב, בשנים האחרונות כללי החשבונאות התנתקו מהמטרות לשמן הן נוצרו. הוא התוודה כי "אני בעצמי לא מבין תמיד אם הרווחתי, אם הפסדתי, איפה הפסדתי. למשקיעים אין זמן לקרוא את כל העמודים. יש מבול של דו"חות, ואף אחד ממילא לא מבין מה כתוב בהם".
שגיב ציין עוד כי "הבעיה היא מה קורה בחברות שיש להן נכסים בכל העולם, ואי אפשר לשלוח מעריך שווי לכל מקום, ואז מתחילות מניפולציות. הוא ציין כי "בסוף אנשים מקבלים את הבונוסים שלהם לפי הרווחים בחברה. הרבה מאוד אנשים הרוויחו הרבה מאוד כסף על רווחים שהיו רווחים תיאורטיים. כולם אוכלים היום את הפירות הבאושים שנוצרו מהמצב הזה, ובסופו של דבר זה הכל היה על הערכות שווי".
לעומת זאת, מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, משה ברקת, הגן על ה-IFRS ואמר כי "לא רק שהוא לא שבק חיים, הוא יותר חזק מתמיד". לדבריו, "תחת התקינה החדשה יש אפשרות לאכוף הרבה יותר, בגלל שיש הערכות שווי על סמך תזרימי מזומנים עתידיים. זה מחזק את היכולת לפקח על דו"חות וזה חיזק את ההון של המשקיעים".
"חיזוק הפיקוח"
ברקת הדגיש כי "הדבר היחיד שיכול להפיל את ה-IFRS זה הפוליטיקאים, כמו נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, שמנסים - כדי להסוות את המצב הכלכלי האמיתי של בנקים וחברות - לקעקע את התקינה. ה-IFRS עומד בזכות האמריקאים". ברקת הקשה: "כיום אין אפשרות ללחוץ על רשות ני"ע. ה-IFRS הוא סטנדרט שמתאים לכל המדינות המתוקנות. הרבה אנליסטים לא מבינים חשבונאות, ורוצים עבודה קלה. היום המידע שנותנת התקינה יותר גבוה מכל דבר אחר. יש היום הרבה יותר אינפורמציה מאי פעם". ברקת הוסיף כי הוא מקווה שגם הבנקים יישמו את ה-IFRS בדו"חותיהם.