מתום המשבר הקודם, בשלהי 2002, תרו משקיעים אחר תשואה בלבד. המשבר הנוכחי ינחיל לשוק לקח חשוב בתפיסת הסיכון ובניהולו ויעודד חזרה להשקעות קלאסיות, המתאפיינות בתכונות הבאות:
השקעה גלויה ופשוטה: מוצרים מובנים ואקזוטיים כגון CDO, MBS, ARS ומכשירי הנדסה פיננסית דומים ידונו לכלייה, לעומת תעודות סל וקרנות נאמנות שהפופלריות שלהם תעלה.
נזילות ההעדפה להשקעות שניתן לממש באופן מיידי, על חשבון התשואה. זה הלקח של המשקיעים באג"ח שהמסחר בהן קפא ובקרנות הגידור שמועדי פדיון שלהן אחת לרבעון.
היקף המסחר משקיעים מוסדיים יתלבטו יותר בשאלה, האם קיימת עדיפות להשקעות הנסחרות בבורסה או להשקעות בניירות ערך וקרנות לא סחירות.
בשנה האחרונה נכווה ציבור המשקיעים באופן משמעותי בחלק מניירות הערך בתיק ההשקעות, כאשר רבים מהם ניהלו תיק לא מאוזן שכלל את אותם ניירות במשקל רב מדי יחסית להיקף התיק. המסקנה המתבקשת, ואף ההכרחית, היא חזרה ליסודות של ניהול השקעות: השקעות בפיזור רחב יותר ושמירה על תיק מאוזן.
המשבר הנוכחי הביא איתו מספר דוגמאות כואבות, אך חינוכיות, בנוגע לחשיבות הפיזור והימנעות מחשיפה לחברה בודדת, או אף לסקטור מסוים. לא ניתן היה לדעת מראש באופן ודאי אילו מניות או איגרות חוב יצנחו משמעותית ואילו פחות, אך השקעה מפוקחת ומפוזרת על פני מגוון רחב של מניות ואג"ח הייתה מונעת תוצאה בלתי הפיכה. בעולם הפיננסי החדש יתפוס עוד יותר ענף תעודות הסל, שכבר הפך בישראל לפני כשנתיים לגורם דומיננטי, בעיקר מבחינת משקיעים פרטיים אך גם מצד גופים מוסדיים. אלו יעדיפו ליהנות מפיזור רחב ומנזילות, ולחסוך מעצמם את העלויות והבקרות הכרוכות בניהול השקעות בחו"ל ובאג"ח קונצרני בישראל.
המשמעויות העיקריות בתחום החיסכון לטווח קצר הינן הפניית כספים רבים לקרנות הכספיות, יותר השקעות בקרנות נאמנות מסורתיות ובתעודות סל ושימוש רב יותר בשירותיו של מנהל תיקי השקעות. מנגד, יהיו פחות השקעות בקרנות גידור, והרבה פחות כספים יושקעו במוצרים מובנים ובנגזרים.
התמורות בחיסכון לטווח ארוך
ניתן לכתוב מאמרים שלמים על יתרונות רפורמת בכר, או בגנותה, אך גם המקטרגים אינם יכולים להתעלם מהעובדה שהרפורמה הגדילה באופן משמעותי את המודעות, המעורבות והאחריות של הציבור בנוגע לכספי החיסכון לטווח ארוך, כמו גם את מגוון אפשרויותיו. כיום, עמיתים בקופות גמל מתעניינים יותר איזו תשואה היא עשתה בחודש האחרון, מבצעים השוואה בין קופות שונות, ולא פחות חשוב מכך - דורשים שירות ושקיפות.
עם זאת, המשבר הנוכחי חשף את אי יכולתו של הציבור הישראלי לספוג הפסדים בחיסכון הפנסיוני. הסיבה העיקרית נעוצה בכך שאין בארץ מסורת ארוכה של חיסכון ארוך טווח ללא מעורבות ממשלתית. במשך עשרות שנים הורגל החוסך הישראלי לפנסיה תקציבית, לפנסיה הכוללת 70% אג"ח מיועדות ולביטוח מנהלים עם אג"ח מיועדות. רק בשנים האחרונות, כחלק משינוי הכרחי, קטנה רשת הביטחון הממשלתית לחוסך הממוצע, כאשר פרט ל-30% אג"ח מיועדות בקרנות הפנסיה החדשות, יתר מכשירי החיסכון הפנסיוני מושקעים בשוק ההון ובחלופות אחרות, כמקובל ברחבי העולם.
התוצאה של היעדר מסורת בהשקעות גורמת לגישה תזזיתית ולמשיכת כספים בעיתוי גרוע. הכלכלה הגלובלית, כמו גם השווקים הפיננסיים ברחבי העולם, פועלים במחזוריות עם גלים של גאות ושפל מדי מספר שנים. דפוס פעולה זה עתיד להוסיף ולהתקיים גם לאחר המשבר, והשקעה לטווח ארוך תחייב ניתוב כספים פנסיוניים גם לאפיקים המכילים סיכון מסוים, כמניות, נדל"ן ואג"ח קונצרני, וזאת על מנת לעמוד ביעדי התשואה המתאימים לגידול בתוחלת החיים.
אז איך ייראה החיסכון הפנסיוני בעולם הפיננסי החדש? רגולציה מחמירה תהיה ההשלכה המיידית של המשבר הנוכחי, וזו תכלול פיקוח הדוק יותר על הגופים הפיננסיים המנהלים כספי חיסכון ארוך טווח. אין הכוונה להתערבות של הרשויות בהחלטות השקעה בקופות הגמל וקרנות הפנסיה, אך ייתכן שיוטלו מגבלות והחמרות על מדיניות ההשקעה בכספי העמיתים. חקיקה נוספת, שאילו הייתה מתבצעת ערב המשבר הייתה ממזערת את ההפסדים הצורבים שחוו עמיתים העומדים לפני פרישה, נוגעת להגבלת החשיפה של הקופות והקרנות לנכסים מסוכנים, כגון מניות ואג"ח בדירוג נמוך או ללא דירוג כלל. ניתן למצוא מדינות שקבעו לפני שנים ברירת מחדל לחשיפה לנכסים מסוכנים עבור עמיתים בגילאים שונים. לדוגמה, עמית שגילו עולה על 50 מוגבל לחשיפה של 20%, הניתנת לשינוי רק במידה שיחתום באופן אישי על רצונו בחשיפה גבוהה יותר. הסלידה מסיכון של החוסך הישראלי הממוצע אמורה להוות פתח לניסוח הצעה דומה בישראל.
לא רק רגולציה משתנה תהיה דומיננטית בחיסכון ארוך הטווח, כאשר גם מציאת פתרונות התואמים למידותיו ולאורח חייו של כל עמית יעמדו במוקד, והגופים הפיננסיים יציעו מסלולי השקעות שונים לפי צרכי החוסך וגילו. הרגישות להפסד תוביל לשימת משקל גבוה יותר לגופים בעלי מדיניות השקעות שמרנית, הפועלים תחת מנגנוני בקרה ופיקוח מחמירים. כמו כן, גופים גדולים יזכו להעדפה בקרב העמיתים, על רקע תחושת הביטחון שמחפשים העמיתים וגם בשל אפשרותם לבצע השקעות בפיזור רחב גם בתחומים שמחוץ לשוק ההון, כגון קרנות הון סיכון והשקעה בנדל"ן מניב.
השקעות עם דגש פסיכולוגי
אחת ההשלכות המשמעותיות של המשבר הפיננסי הינה ההשפעה הפסיכולוגית. אמנם ניתן למצוא בישראל מספיק דוגמאות למשקיעים שנכוו במשבר ויסות מניות הבנקים ב-1983, בנפילת הבורסה ב-1994 ובהתפוצצות בועת הנאסד"ק בראשית המילניום, אך המשבר הנוכחי ייצרב היטב גם בתודעתם של המשקיעים המתוחכמים ביותר. העולם הפיננסי החדש ידרוש התמקדות רבה יותר בשמירת כספי המשקיעים, דבקות עיקשת במדיניות ההשקעות והימנעות מחשיפה לפוזיציות אשר עשויות להוביל להפסדים מיותרים. בעיקר, נראה ניהול סיכונים מקצועי ומפוקח הרבה יותר מבעבר.
הגופים הפיננסיים יידרשו להציע לציבור המשקיעים מגוון רחב של מכשירי השקעה סולידיים יותר ופשוטים יחסית להבנה. כמו כן, בעולם שבו נזילות תקבל משמעות גדולה יותר, קרנות כספיות יהיו הפתרון המרכזי לכספים נזילים, ומכשירי השקעה כגון קרנות נאמנות ותעודות סל יזכו לביקוש עודף על פני חלופות לא סחירות, וגם בהשוואה לרכישה ישירה של מניות ואיגרות חוב.
בדרך כלל, כאשר שומעים את המשפט "הפעם זה שונה", כמו בעת התנפחות בועת הדוט.קום בסוף שנות ה-90, ואפילו בזמן העלייה המטאורית במחירי הסחורות בשנה האחרונה, מדובר בנורת אזהרה שמשמעותה כי בפועל שום דבר לא השתנה. המשבר הנוכחי, בדומה לשפל הגדול לפני כ-80 שנה, הוא אכן שונה במהירות התפשטותו ובעוצמתו האיתנית, ולפיכך, ישאיר את חותמו עוד שנים רבות, וישנה באופן ניכר את כללי המשחק שהורגלנו עד כה. *
הכותב הוא אנליסט בפסגות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ.