ארי אחיעז הוא אנליסט בבית ההשקעות איילון
כאשר שוק העסקאות הריאליות וההנפקות בקיפאון, אין קונה אין מוכר ואין מגייס, בעלי השליטה מוצאים זמן לעשות סדר בחברות הציבוריות שלהם.
לאחרונה, נחשפנו למהלכים של בעלי השליטה ובהם: העברת מזומנים בין חברה לחברה, חיזוק השליטה בחברות בנות ופעולות ארגון מחדש בחברות ההחזקה. האם שילוב צמד המונחים "חברות ציבוריות" ו"בעלי השליטה" באותו המשפט הפך לאוקסימורון (מונח המתאר זוג מונחים אשר מופיעים באותו משפט, סותרים זה את זה ויוצרים משמעות חדשה ושונה)?
המקרה של אמות
דוגמא ראשונה למהלכים אלו היא חלוקת דיבידנד הענק של אמות בסך 426 מיליון ש"ח לבעלי מניותיה. החלק הארי בדיבידנד זה (כ- 310 מיל' ש"ח) יעלה לחברת האם אלוני חץ המחזיקה בכ- 73% מהמניות. נתן חץ, בעל השליטה באלוני חץ, צריך להחזיר ביוני 2009 הלוואה גדולה אשר נלקחה לקניית מניות בחברה אחרת אולם בתקופה זו קשה לגייס חוב חדש מבנקים או שוק הון.
בעל השליטה רואה שכיס אחד שלו ריק אולם בכיס השני יש הרבה כסף, אז הוא מחליט פשוט להעביר מכיס אחד לשני - למה לא?
לחברת אמות, אשר נחשבה לאחת החברות הבטוחות בשוק ההון, במיוחד בקרב חברות הנדל"ן, נשאר עוד מזומן רב בקופה והיא כנראה תוכל לעמוד בהחזר אג"ח שהנפיקה לציבור ללא קושי. אולם מה היו אומרים משקיעיה לו ידעו שהכסף ייועד לחברת אלוני חץ, שהדירוג שלה ירד ושהאג"ח של אמות יצנח ביום ההודעה על הדיבידנד בכ-17%?
דנקנר שוב מנצל הזדמנות
בעל שליטה בולט נוסף אשר פעיל מאוד לאחרונה בכל החברות הציבוריות שלו הוא נוחי דנקנר. מהלך ראשון הוא בחינת מכירת מניות נייר חדרה מחברת דיסקונט השקעות לחברת כלל תעשיות , שתיהן חברות בנות של אידיבי פיתוח . לחברת דסק"ש יש חוב גדול להחזיר בשנה הקרובה והיא מחזיקה בכ- 21% ממניות נייר חדרה , ולעומתה לכלל תעשיות מבנה החוב הרבה יותר גמיש והיא מחזיקה בכ-38% מהמניות.
בתהליך המכירה יעבור מזומן מכלל תעשיות לדסק"ש והשליטה של אידיבי פיתוח בנייר חדרה לא תתערער.
פעולות נוספות כוללות מהלכים לחיזוק השליטה בחברות הבנות כור , נכסים ובניין ואלרון . בין אם באמצעות הצעות רכש ובין אם באמצעות הנפקת זכויות, חיזוק השליטה נעשה כמעט תמיד במחירי שפל בראייה ארוכת טווח.
תשובה מתחכם
קבוצת דלק אישרה לאחרונה את חלוקת מניות דלק נדל"ן כדיבידנד בעין לבעלי מניות קבוצת דלק.
הסיבה לכך לכאורה ברורה, דלק נדל"ן הפכה למשקולת על צווארה של קבוצת דלק. אבל אולי ישנה סיבה נוספת לחלוקה זו: בסוף ספטמבר השלימה קבוצת דלק הצעת רכש לכ-10% ממניות דלק נדל"ן, וכשבועיים בלבד לאחר מכן הודיעה כי היא מתכוונת לפצל את דלק נדל"ן מהקבוצה.
שיעור ההחזקה של יצחק תשובה בדלק נדל"ן לאחר הצעת הרכש וחלוקת המניות בעין יעמוד על כ-50%. עובדה זו תאפשר לו להמשיך להחזיק בשליטה מוחלטת בחברה. כך הוא מבטיח שאם בעתיד יהיה מעוניין לבצע השקעות הוניות או פעולות אחרות בדלק נדל"ן, יוכל לעשות זאת דרך החזקה ישירה ולא להזדקק לשם כך במעבר דרך חברה ציבורית.
בעלי שליטה טוטאלית
מבנה השליטה בחברות בינלאומיות בדרך כלל מפוזר ביותר, בעל השליטה הגדול ביותר מחזיק בכ-10% מהחברה, ולא יותר (למשל טבע ופריגו).
בחברות ישראל לעומת זאת, בעלי השליטה מחזיקים בשיעור של לפחות 50% ובמרבית החברות קרוב יותר ל-80%. שליטה כזו מאפשרת להם להעביר כל החלטה בדירקטוריון כמעט ללא התנגדות ובהעדר כמעט מוחלט של בעלי מניות אחרים (המוסדיים והציבור) לשנות או לבטל החלטה (אני מתנצל מראש על הזלזול במעמדם של הדירקטורים החיצוניים).
יעל אנדורן, מנכ"לית קרנות הפנסיה הוותיקות, שלחה לנתן חץ מכתב בנושא חלוקת הדיבידנד של אמות. במכתב זה דרשה למנוע את חלוקת הדיבידנד ואיימה כי ישקלו לסגור את הברז בהנפקות עתידיות.
זו התחלה של אקטיביזם מוסדי, אולם יעבור זמן רב עד שהחלטות עסקיות בחברות ציבוריות ייקחו בחשבון גם את האינטרסים של בעלי מניות אחרים ובעלי החוב.
שאלה למחשבה
באחרונה מגיעים בעלי השליטה בהמוניהם לשוק ובידי כולם הצעה דומה: לרכוש חזרה במחירים נמוכים את האג"ח שהנפיקו.
אם הייתם מלווים לשכן שלכם 100 שקלים ואחרי שנה הוא היה מגיע אליכם ואומר שהוא מוכן לתת לכם 50 ש"ח בלבד תמורת החוב שלו, הייתם מסכימים?