כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים, עו"ד שלמה שחר, פירסם הנחיות בנושא מעמד חוב מזונות בהליך פשיטת-רגל, במטרה להתוות כללים אחידים בכל מחוזות הכנ"ר בנושא.
ההנחיות גובשו תוך הסתמכות על החוק והפסיקה, והן קובעות אמות-מידה לגיבוש עמדת הכנ"ר במקרים בהם קיים צורך למצוא, בהחלטה שיפוטית, את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו.
ההנחיות הן פרי עבודתה של ועדת היגוי שהקים הכנ"ר, והן מתייחסות בין היתר לקריטריונים לקביעת סבירות גובה המזונות שישולמו לזכאי ולעריכת האיזון עם צורכי הנושים האחרים.
לפי החוק, אדם שמגיעים לו מפושט-רגל מזונות על-פי פסק דין, רשאי לפנות לבית המשפט הדן בהליך פשיטת-הרגל בבקשה שיקצוב לאותו אדם, מזמן לזמן, סכומי כסף מתוך נכסי פושט-הרגל או מתוך הכנסותיו.
ההנחיות קובעות כי הזכאי למזונות צריך לעתור בבקשה להקצבת מזונות בכל המקרים בהם סכום המזונות שנקבע בפסק הדין אינו סביר, או שעולה חשד כי הסכום נקבע בהסכמתו של החייב במטרה להתחמק מתשלום חודשי גבוה במסגרת הליך פשיטת-הרגל.
לעומת זאת, במקרים בהם המזונות שנפסקו הם בסכום סביר או שניתן להגיע לתוצאה מוסכמת מבלי שיידרש הליך שיפוטי, קובעות ההנחיות כי גובה התשלום החודשי המומלץ ייקבע על-ידי הכנ"ר, מבלי שיהיה צורך לעתור לבית המשפט. אחד הקריטריונים לגובה התשלום עשוי להיות הסכום שמשלם הביטוח הלאומי בנסיבות דומות.
עוד קובעות ההנחיות כי אי-עמידה בתשלום החודשי או בתשלום חוב המזונות השוטף, מהווה התנהלות שלא בתום-לב מצד החייב ועילה לפנייה לבית המשפט בבקשה לביטול הליך פשיטת-הרגל. כן נקבע כי השתהות הזכאי למזונות בגביית המזונות במשך תקופה ממושכת, תפעל כנגדו והכנ"ר יתנגד לגבייה רטרואקטיבית של מזונות, בשל פגיעתה הצפויה ביתר נושי החייב.
ביחס לחוב מזונות שקדם להליך פשיטת-הרגל נקבע, כי לפי הפסיקה צו עיכוב ההליכים חל על חוב זה, ולכן על הזכאי להגיש תביעת חוב לנאמן.