לא יודעת מה אתכם, אבל אני נעלתי הבוקר שוב כפכפי אצבע, על אף שחודש דצמבר הפציע מזמן. בוונציה, לעומת זאת, התחוללו השבוע סערות שלא נראו זה 20 שנה ויותר, ובקולוראדו, עד לפני יומיים היו בטוחים שעונת הסקי תיפתח באיחור, מהסיבה הפשוטה שלא ירד שלג.
כן, המשבר הכלכלי מסעיר את העולם ומשתלט על הכול, אבל מזג האוויר המשוגע ותהליך ההתחממות הגלובלית לא ממש מתרשמים מזה, למרבה הצער. השמש הזורחת בעוז בשמיים התכולים היא אולי נחמה מקומית קטנה לנפגעי משבר הסאב-פריים הממשיך להתגלגל, אבל השאלה היותר מעניינת היא, האם המשבר המתארך-מסתבך הזה עומד להוריד לטמיון את כל העבודה שעשה אל גור בשמונה השנים האחרונות. או במילים אחרות, האם המשבר הגלובלי יסמן את סופו של הטרנד הירוק?
התקשורת, זה כבר ידוע, הולכת על טרנדים. איכשהו, ישנם כל-כך הרבה כלי תקשורת, ונדמה שכולם רוכבים בדיוק על אותו הגל כל הזמן. מדי פעם, הגל מתחלף, ואם מספיק כלי תקשורת עולים עליו, השאר כבר יגיעו ויצטרפו אליהם. ומה עם הגל הקודם? הוא יישכח תוך דקות ויתנפץ לו אל החוף הדומם, כמו כל גל נורמלי.
שימו לב מה קרה לטרנד הירוק שלכל כלי התקשורת היה כל-כך אכפת ממנו עד לפני רבע שעה. זוכרים את כל ההצהרות שעד לא מכבר התעופפו באוויר לכל עבר? "אנחנו ירוקים! יש לנו אג'נדה שהיא פרו-כדור הארץ!" קשה היה שתעבור דקה בלי שהצהרות ירקרקות השפריצו עליך מאיזשהו מקום. שקיות בד, ניילון מתכלה, חשמל סולארי, מיזמים - ובעיקר בלי סוף כותרות בתקשורת.
מתוך הטרנד הזה נולד גם טרנד הגרין-ווש - אלה שרק אמרו שהם עושים ובעצם לא עשו שום מעשה ירוק אמיתי אחד, ומרוב עצים ירוקים אף אחד כבר לא ראה את היער. ועכשיו? הכותרות הירוקות כאילו היו בסך-הכול כתם שנשטף וירד בתוך מכונת כביסה ענקית. מי שמצליח למצוא היום באיזשהו כלי תקשורת כותרת שקשורה לאיכות הסביבה - שיקום.
המטרה, אין מה לומר, הייתה נעלה. הצלת כדור הארץ היא משימה קדושה, עוד מאז ימי פלאש גורדון. אבל בינינו, למי אכפת עכשיו אם כמה קרחונים יימסו, או אם כמה דובי קוטב יתבאסו? העיקר שנוכל להמשיך להחזיק במקום העבודה שלנו, לקבל משכורת שלא קוצצה, להתפרנס בכבוד ולא לאבד את כל נכסינו בצונאמי השוטף את שוקי העולם.
זה מה שחשוב כרגע, ושמחבקי העצים למיניהם יחכו בסבלנות עד שמדדי הבורסות יתחילו שוב לעלות. כרגע, הטרנד הוא אדום, לא ירוק.
השאלה היא, מה יקרה באמת כאשר האבק קצת ישקע מסביב. כיום, המשבר הכלכלי מעיב על הכול. הוא פוגע בצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר ומעורר חרדות קיומיות. זה נכון שגם ההתחממות הגלובלית הצליחה לחדור לתודעה מאסיבית כזו בגלל שהיא מאיימת על קיומנו. אבל זה טבעי שאיום עתידי המבוסס על ניתוחי נוסחאות יתפוס פינה צדדית ברגע שאיום מיידי בהרבה נמצא באזור, כמו למשל - איך לסיים את החודש הקרוב בלי צ'קים חוזרים.
עם זאת, מתישהו, המשבר הכלכלי ייגמר. האופטימיים מדברים על שנה ואפילו פחות, הפסימיים על שלוש-ארבע שנים. גם אם התשובה נמצאת באיזשהו מקום באמצע, ההתחממות הגלובלית הרי לא תשנה את דרכיה במהלך הזמן הזה, ולכן השאלה היא איזה ביטוי יהיה לטרנד הירוק בעתיד.
האם יכול להיות שהוא ייעלם לגמרי? אולי הפצעים שישאיר המשבר הכלכלי יהיו עד כדי כך עמוקים, שלאף אחד לא יישאר מקום להתייחס לכדור הארץ כי יהיו בעיות בוערות יותר להתמודד איתן.
אולי הוא פשוט יתפוס כיוון אחר, מתאים יותר לרוח התקופה? יכול להיות שבמקום אופנת הירוקת, שלפעמים רק מעודדת עוד ועוד צרכנות ואפילו יקרה יותר מקודמתה, הירוק יצטמצם רק לפתרונות שיש בהם היגיון כלכלי צרוף.
יכול להיות גם שהטרנד יחזור בגדול בקטע של רטרו, כמו מכנסיים מתרחבים, ושוב הכול ייצבע בירוק ויתמלא בסיסמאות ריקות מתוכן, שימשיכו להוביל למעט מדי דברים אמיתיים שייעשו בעניין.
ויכול להיות שהוא יחזור לגמרי אחרת, ויקבל ביטוי שקשה לצפות אותו עכשיו, כפי שקשה היה לצפות את המשבר הכלכלי שפוקד אותנו, וכפי שקשה לצפות את העתיד, שאיכשהו תמיד מצליח להערים על גל הנבואות.
מה שכן, הוא כבר לא יהיה טרנד. הוא יהיה משהו אחר. כי טרנד מטבעו הוא דבר חולף, והטרנד הירוק בא אלינו בגל גדול, ונעלם עם הגל הגדול יותר שבא אחריו, ובלע אותו. עכשיו יכולות החברות המסחריות, בין לבין החרדות הקיומיות שלהן - איך לגמור את החודש בשלום - לחשוב גם איך ומה הן מתכוונות לעשות עם הסוגיה הזו כשהיא תצוף שוב, מתישהו בעתיד הבלתי נראה לעין.
הרי רוב הסיכויים שההתחממות הגלובלית לא מתכוונת להיעלם לגמרי. כך שדווקא עכשיו זה יכול להיות כיוון מעניין להתמקד בו. כשייגמר המשבר, אולי אפילו אפשר יהיה להפתיע עם התמקדות אחרת בירוק, במקום לצאת ממנו כמו כולם, על אותו גל חדש שיישא את הטרנד הבא.