תעשיית קרנות הגידור עוברת בימים אלה טלטלת הישרדות. ההערכות הן שכשליש מהקרנות ייסגרו בתקופה הקרובה. במציאות זו, אם תתגשם, יש צדק פואטי-פיננסי: לכמה מקרנות אלה יש חלק לא מבוטל באחריות לאסון הכלכלי שעובר עלינו.
המפץ הגדול בשוקי ההון הביא למערכות הפיננסיות גלי סיוע ממשלתיים בהיקף חסרי תקדים. לכל כבר ברור ששורש הרע נעוץ בהעדר הפיקוח מספק על גופים פיננסיים, ובפרט על מוסדות בנקאיים. בנקם להשקעות בארה"ב שנהנו מהעדר מוחלט של פיקוח, מקבלים על עצמם בימים אלה מעמד של בנק מסחרי מפוקח לכל דבר. והנה, גם בסופו של התהליך הזה יש מגזר אחד שנותר ללא שום פיקוח - קרנות הגידור.
בשנים עברו בכלל, ובזמן שחלף מאז התפוצצה בועת הסאב-פריים בארה"ב "חגגו" מרבית קרנות הגידור בשוק באמצעות ביצוע פעולות מכירה בחסר של מניות וחובות בנקאיים. מרבית קרנות הגידור בעצמן מחזיקות בפוזיציות ממונפות ביותר, ולכן חשופות לסיכונים דומים, ככל בנק הנוקט במדיניות דומה.
בהימור האגרסיבי שעשו נגד המערכת הפיננסית, הן למעשה ניסרו לעצמן, בעצמן, את הענף שעליו הן יישבו. כאשר הבנקים נקלעו למצוקה, הם מיהרו לצמצם את האשראי שהעניקו לקרנות הגידור וגרמו בכך להפסדים כבדים ואולי אף לקריסה של קרנות רבות.
גם הקרנות שישרדו יאלצו להיאבק נגד דרישה הולכת וגוברת לרגולציה חריפה, לאחר שנחשף פוטנציאל הנזק שיכול לגרום פירוק מינופי אשראי של קרנות גידור. מקצת מראשיהן כבר זומנו לשימוע בסנאט האמריקני בהקשר זה.
ב-1998 נחשפנו לפוטנציאל הנזק עם קריסתה של קרן הגידור LTCM שחייבה מהלך חילוץ של קונסורציום בנקים בהובלת הפד'. במקרה הזה מדובר היה בקרן אחת בלבד, והאירוע הסתיים בשלום. אולי זו הסיבה שהתייחסו אליו כאירוע חד פעמי, ולא הופקו הלקחים הנדרשים.
בשנים שעברו מאז נוספו מכשירי השקעה מתוחכמים והרסניים בהרבה, המאפשרים לקחת הימורי ענק בסכומים קטנים יחסית. ה-CDS, שכבר כונה על ידי המשקיע האגדי וורן באפט כ"נשק פיננסי להשמדה המונית", יצר שוק הימורים על יכולת החזר החוב של חברות, שבמקרים רבים הגיע להיקף גדול פי כמה מגודל החוב עצמו. מדוע זה חשוב? כי כאשר ה-CDS מבטח חוב בשווי 10 מיליארד דולר, של חברה שכל חובה הוא מיליארד - הוא מעיד על עצמו ככלי להימורים, ולא לגידור סיכונים - המטרה לשמה נוצר.
חייבים לפקח על מהמרים מסוכנים
בהתבסס על מבחן התוצאה, אין ספק שלקח הכרחי מהמשבר הנוכחי יהיה להגביל את חופש הפעולה של גופי ההשקעה הבלתי מפוקחים. בפרט, כאשר מדובר במכשירים בעלי פוטנציאל הרס כלכלי כה גדול.
ונקודה אחרונה לסיום: מדוע המשיכו הקרנות לקחת החלטות השקעה עתירות סיכון כאלה שיש להן פוטנציאל להציב איום ממשי על עצם פעילותן בעתיד? מי שמכיר את סיפור העקרב והצפרדע שהעבירה אותו על גבה יודע את התשובה - הפיתוי להרוויח היה חזק מהן.
הכותב הוא מנהל דסק חו"ל בקרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון
לטורים וניתוחים נוספים גילשו ל- http://money-talks.co.il הבלוג של מגדל שוקי הון.