זמינות מסביב לשעון, משאים-ומתנים אל תוך השעות הקטנות של הלילה ולילות לבנים בחדרי ישיבות, הפכו לחלק בלתי נפרד מחייהם של עורכי-דין שפעלו בשנים האחרונות בשוק ההון התוסס. ב"7 השנים הטובות" של שוק ההון, גבר הביקוש לעורכי-דין המתמחים בשוקי ההון, בעסקאות ובתשקיפים. בן-לילה כמעט נולדו עשרות משרדי "כולבו" ענקיים, בקנה מידה ישראלי, המספקים מגוון שירותים משפטיים תחת קורת גג אחת, כשמחלקות שוק ההון שלהם הפכו ל"מחלקות דגל" המעסיקות 20-30 ואף 50 עורכי-דין כדי לענות לדרישות השוק הגוברות.
לצידם נולדו ושגשגו גם משרדי בוטיק המתמחים בשוקי ההון בלבד, ומשרדים בינוניים עם מחלקות קטנות לשוקי ההון, שהשתתפו בחגיגת העסקאות וההון. בשנים הללו נולד צורך אמיתי בכוח-אדם שיטפל בעסקאות ובתשקיפים המרובים, ולכולם הייתה עבודה רבה ותובענית, הן בשעות והן בכוח-אדם. עורכי-דין שהתמחו בתחומים הללו הודו שיום עבודה שמתחיל בתשע בבוקר עלול להסתיים בחצות ואף מאוחר יותר; 2:00-3:00 לפנות בוקר הפכו לשעות עבודה לגיטימית, שבהן נחתמות עסקאות גדולות במשק, או נוסחו רזי רזיו של התשקיף שלו נזקקה החברה-הלקוחה כבר למחרת.
גם לינה במשרד, על הכורסאות או עם הראש על השולחן בחדר הישיבות, הפכה לדבר שבשגרה כמעט. אך רבים לא ממש ריחמו על עורכי-הדין הללו. ה"עבדות המודרנית" הזאת, היתה אמצעי לגזירת קופונים שמנים מעסקאות ומתשקיפים בהיקף של עשרות ומאות מיליוני שקלים.
האם בעקבות המשבר העולמי יצאו עורכי-הדין המתמחים בתחום מעבדות לחרות? חלק מעורכי-הדין הפועלים בשוק ההון והקורופורייט מנסים להציג את המצב החדש בדיוק כך, ולהצהיר שהעבודה הפכה סוף-סוף ל"שפויה". חלקם מתעקשים שלמרות הקיפאון בשוק-ההון אין ירידה בהכנסותיהם, ואחרים אומרים שאופי העבודה השתנה אך היקף העבודה לא פחת, כך שהפגיעה בהם לא מורגשת או מינימלית בלבד.
בכתבה חמישית בסדרת כתבות המנסה להציג את מצבם של עורכי-הדין בצל המשבר, נדמה שמרבית עורכי-הדין עדיין חוששים להודות עד כמה הם באמת נפגעים מהמצב. מנגד, עומדים עורכי-הדין שלא חוששים להכניס את הלקוחות והקולגות ל"חדרי חדרים", ומודים שהכנסותיהם בתחום זה כבר ירדו משמעותית, ועוד צפויות לרדת ביותר מ-50% בשנת 2009 המתדפקת בדלת.
"ידינו מלאות עבודה"
עו"ד דוד גוטליב, ממשרד שניצר, גוטליב, שליווה בשנה החולפת 18 הנפקות בהיקף של כ-1.9 מיליארד שקל, מרגיש את ההבדל ברמה הבסיסית ביותר: "לפני כמה ימים קיבלתי טלפון בשמונה בערב מבית השקעות שרצה משהו. ממש התפלאתי לקבל טלפון בשעה כזו. טלפונים כאלה היו דבר שבשגרה לפני שנה, אך עכשיו הם מאוד התמעטו. בסוף, זה היה לקוח שביקש שנעשה משהו טכני עבורו, ואז התברר שגם הפנייה הזאת אינה דומה לפניות שקיבלנו בשעות הערב המאוחרות בעבר".
עם זאת, אומר גוטליב, "כמשרד שמייצג 30 חברות ציבוריות ידינו עדיין מלאות עבודה. בעקבות המצב וההנחיות החדשות של רשות ניירות-ערך שמונחתות על חברות חדשות לבקרים, יש צורך של כל החברות בליווי צמוד של עורכי-דין בנושא של התאמה לרגולציות חדשות של דיווחים, וכל מה שמסביב לזה. זה דורש מאיתנו המון. בנוסף לכך, יש חברות שנקלעות לקשיים שונים ואנחנו מנסים לסייע להן להגיע להסדרים מול מחזיקי איגרות-החוב. במקביל, יש חברות שעושות עסקאות, לא בתדירות שהייתה קודם, אך אלה שיש להן משאבים כלכליים מנסות להיות מעודכנות במצב השוק ולבצע עסקאות במחירי 'סחיטה'".
גם עו"ד שירי שחם, ראש מחלקת שוק ההון במשרד עוה"ד יגאל ארנון, שייצגה בשנה האחרונה, בין השאר, את ג'ון דיר ברכישת חברת פלסטרו ואת כנפיים בגיוס בהיקף של 100 מיליון שקל בהנפקת אג"ח פרטי, נמנית עם אלה שאינם מרגישים מחוסרי עבודה. "לא השתנו העומס וכמות העבודה במחלקה שלנו", הוא אומרת, אך מוסיפה כי אופי העבודה בהחלט השתנה. "אופי העבודה השתנה בכמה היבטים: ההיבט הראשון הוא טיפול בחברות שהנפיקו אג"ח ומתקשות לפרוע אותן.
"נושא נוסף הוא ההתמודדות עם ההנחיות החדשות של רשות ניירות-ערך לגילויים אפרופו בעיות נזילות ופירעון אג"ח. בחודש האחרון היתה לנו הרבה מאוד עבודה בנושא הזה. תחום נוסף שקיים ומייצר עבודה, הוא הנפקת זכויות. גם הנפקה כזאת דורשת תשקיף ומבחינת העבודה המשפטית זה כמו הנפקה רגילה".
שחם מודה כי "הנושא של הנפקות לציבור וגיוס כסף ממוסדיים באמת מוקפא", אך לדבריה מחלקת שוק-ההון של משרדה לא רכבה על גל השפע שהיה לאחרונה בדרך לא אחראית, ולא גדלה באופן קיצוני, כך שגם כשהגל שכך הם לא ייפגעו מכך. "כשאנחנו מסתכלים קדימה ומתכננים את עתידנו, אנחנו לא צופים ירידה מאוד משמעותית בהיקף העבודה. אולי נתבדה, אך זוהי דעתנו".
נועם שרון, השותף האחראי על תחום שוק ההון הישראלי במשרד עוה"ד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם, ברנדויין, שמיצב את עצמו כמוביל בארץ בתחום ההנפקות בשוק המקומי, מגדיר את המצב הנוכחי כ"תמהיל שונה" בלבד. לדבריו, "אם ב-2006-2007 היינו עסוקים בהנפקות, בתשקיפים, בגיוסים בהקצאות ובאמצעים של חברות לנצל את הנזילות העצומה שהייתה לטובתן, היום התמהיל הוא אחר, הוא הרבה יותר תמהיל של התמודדות. התמודדות עם הנזילות שמאוד ירדה, עם מינוף שמאוד גדל מבחינת הסוגיות המשפטיות שהוא מעלה, רמות סיכון שחברות לקחו על עצמן בזמנים טובים, והיום מתממשות לאיומים של בנקים ושל מחזיקי איגרות-חוב, ובעיקר איומים שנובעים מרמת נזילות ירודה.
"ההתמודדות מייצרת לעורכי-הדין עבודה. יש גם תשקיפי מדף ויש המון רגולציה, בעיקר של רשות ניירות ערך. הדרישות מהחברות כל הזמן עולות, החיכוך עם הרגולטור מתהדק, וזה מייצר עבודה משפטית רבה".
לדבריו, היקף ועומס העבודה יותר קטן מ-2007 - "זה היה מצחיק אם מישהו היה אומר אחרת" - אך זה רק הוביל את המשרד למצב שפוי ונכון יותר. "ב-2007, חוץ מיום הכיפורים, באיזה שעה שלא היית מגיע למשרד, ביום ובלילה, היית מוצא אורות דולקים ואנשים עובדים. היום זה לא קיים, ובעיניי זה מבורך. אני חושב שזזנו הרבה לכיוון השפיות".
* שפיות או מצב של אבטלה סמויה במשרד?
"אנחנו ממש-ממש לא שם. אנחנו כמובן חוששים ממצבים כאלה, אבל כרגע זה לא מה שאנחנו חווים. נכון להיום, אנשים עסוקים אצלנו. הם לא מותשים ושחוקים מעומסים כמו שהיו בעבר, אבל הם בהחלט עסוקים. אין אבטלה סמויה וגם אם תהיה, אנחנו לא נבהלים. מדובר בעורכי-דין שנתנו את הנשמה בימים העמוסים, ועכשיו הגיע הזמן שלנו לקיים את החלק שלנו בעסקה ולהחזיר נאמנות. ככה אנחנו רואים את זה".
2009 - שנה מתה
ההנחה הטבעית היא, שכששוק ההון קורס הם מחוסרי עבודה, או, שלכל הפחות הכנסותיהם מידלדלות. עורכי-הדין טוענים שההנחה הזאת מופרכת, ש"הכול בסדר", "לכולם יש עבודה", "אין אבטלה סמויה" ואף אחד לא מוטרד. התמונה הזאת נראית קצת ורודה מדי על רקע המציאות שסוחפת את שוק ההון אל פי תהום כמעט. הניסיון לפצח את חומת השתיקה שגזרו עליהם עורכי-הדין נראה קשה שבעתיים כשפונים לאלו המתמחים בשוק-ההון.
עו"ד בכיר שמתמחה בתחום לא קונה את הרוגע שמנסים הקולגות שלו להציג ואומר ל"גלובס": "כולם נפגעו, אבל הם מפחדים להיות הראשונים שיודו בכך. אף משרד לא רוצה להיות חמור קופץ בראש, ושהמשבר ידבק בו. משרדים מושכים עוד זמן ומסתדרים, ויש גם דברים שהם בצנרת, שהתחילו בשנים קודמות ועדיין מספקים קצת עבודה. גם ספינה גדולה כשאתה מתחיל להאט אותה, לוקח זמן עד שהיא נעצרת במקום. היא מאיטה, אבל המאסה עוד נוסעת. המאסה שהייתה בעריכת-דין בתחום שוק-ההון עוד מניעה את הספינה, אבל לא להרבה זמן. היום, אף אחד לא רוצה להיות בלון ניסוי ולחטוף את כל האש. כולם מחכים לראות מי יהיה הראשון שיעשה את הצעד, יפטר או יודיע על קיצוץ רוחבי בשכר, ואז אולי הם יצטרפו למגמה".
* מה המצב האמיתי במשרדי עורכי-הדין העוסקים בשוק-ההון?
"ב-2006-2007, ואפילו בתחילת 2008, היו גיוסי הון בהיקפים חסרי תקדים, של מניות ושל אג"ח. התופעה הזאת העסיקה מגזרים שלמים, החל מחברות חיתום שגם התוצאות שלהן היו תוצאות שיא וכמובן גם משרדי עורכי-דין. מחלקות שוק ההון במשרדים הגדולים צמחו באחוזים דרמטיים, ממחלקות של אנשים בודדים למחלקות של עשרות אנשים, של 20 איש ויותר. הכול קרה בתקופה קצרה של שנתיים-שלוש.
"היום שוק ההון יבש כמעט לחלוטין, אין כמעט גיוסי הון, אולי בשוליים שבשוליים, אבל גם לא במספרים שהכרנו, וגם ההנפקות הקלאסיות של מניות של חברות חדשות בבורסה, נעלמו, ואין גם גיוסי אג"ח. לכן, מי שעוסק במגזר הזה, כל סיפור שהוא יספר, שאצלו הכול בסדר, זה לא אמיתי. האמת היא שהיום אין לו תעסוקה. באופן חד-משמעי.
"יכולה להיות תעסוקה משלימה, אבל בהיקפים מאוד זניחים של בעיות שעלו עם הנפקות עבר, או הליכים מול רשות ניירות ערך, אבל מה שלא יהיה, זה כאין וכאפס לעומת התעסוקה שהייתה. בטח כאין וכאפס לעומת ההכנסות שהיו. בפועל, העבודה ירדה כבר ותרד דרמטית, עד שתיעלם כליל".
* בכמה ירדו ההכנסות של משרדים שעסקו בכך?
"אין הנפקות בכלל, אז מן הסתם בתחום הזה ההכנסות ירדו לאפס, או קרוב לאפס. המשרדים הגדולים ומשרדים שהם מוטי הנפקות, ניצבים בפני בעיה אדירה של עודף כוח-אדם. הגידול והצמיחה בתחומים משבריים לא יכול לספק עבודה לעשרות עורכי-הדין ששכרו בשנתיים האחרונות לטיפול בשוק ההון. מי שיש לו מחלקת שוק הון גדולה, יכול למשוך עוד קצת, עוד טיפה, אבל בסופו של יום יצטרכו להיפטר מכוח-האדם הזה.
"ההערכות הן, שעד שהעסק יתאושש זה ייקח הרבה זמן, וש-2009 היא שנה מתה, אז קשה להאמין שהמשרדים יוכלו לספוג את הוצאות השכר של עורכי-הדין מחוסרי התעסוקה במשרדם".
התייעלות 'שקטה'
עו"ד פנחס רובין, ראש משרד עוה"ד גורניצקי, מסכים חלקית עם ההערכות הפסימיות. לדבריו, "אין קאט מוחלט בשוק ההון, יש פעילות מסוימת, אך מטבע הדברים היא ירדה באופן משמעותי. היום הפעילות היא יותר בתחום המבני שבתוך הקבוצות עצמן ופחות בתחום הבילטרלי שבין קבוצה אחת לאחרת. המיזוגים בין קבוצות שונות כמעט לא קיימים, אבל המיזוגים הפנימיים קיימים גם קיימים, ולהערכתי צפויים מיזוגים משמעותיים גם בין בתי ההשקעות שספגו מכה קשה במשבר. שם תהיה עבודה לא מבוטלת, אבל בגדול הווליום יפחת בתחומים האלה.
"גם הצורך של חברות שאינן יכולות לפרוע את חובות האג"ח שלהן להגיע להסדרים עם שוק ההון, עם המשקיעים המוסדיים ועם שאר הנושים, יצריך עבודה משפטית מאוד-מאוד מאסיבית בתחום ני"ע, עסקאות עם בעלי עניין, הסכמי אשראי ועוד. ולמרות כל זאת ווליום העבודה ירד".
* בכמה ירד היקף העבודה?
רובין: "בתחום ניירות-ערך מאסת העבודה תרד ב-20% לפחות. בתחום של הנפקות הירידה תהיה הרבה יותר משמעותית, יותר מ-50%. זה מינימום הירידה בשוק ההון הקלאסי, גם בנפח העבודה ובאופן ישיר גם בשכר-טרחה שמקבלים עורכי-הדין".
אם המצב אכן כל-כך גרוע איך ייתכן שלא רואים היערכות או שינויים דרמטיים במשרדים העוסקים בתחום? הרי אף משרד עוד לא הודיע, לפחות לא בפומבי, על פיטורים מאסיביים או הפחתת שכר רוחבית.
התשובה פשוטה: משרדים עורכים מה שמכונה "התייעלות שקטה". הם משתמשים בנשירה הטבעית שקיימת בשוק עריכת-הדין כדי לצמצם את שורותיהם בלי לפטר. לעורך-דין שעוזב ללמוד בחו"ל, עו"ד שעוזב לטובת משרד עצמאי או עורכת-דין שיוצאת לחופשת לידה, לא מחפשים מחליפים או ממלאי-מקום. בעבר, הפעולה הראשונה שנעשתה כשעזבו 5 עורכי-דין את המשרד, הייתה גיוס 5 אחרים כדי לשמר את המצב הקיים, וזאת במקביל לצמיחה ולגדילה של המשרד.
היום הצמיחה נעצרה לחלוטין. אף משרד לא מגייס כוח-אדם חדש, והמשרדים גם לא מנסים לשמור על מצבת העובדים כפי שהייתה. מפיטורים הם מנסים להימנע, אך הנשירה הטבעית מסייעת להם בעקיפין לצמצום השורות.
לדברי עו"ד המתמחה בתחום, "בסופו של דבר, תגיע גם מגמת הקיצוצים הגלויים, בשכר ובכוח-אדם, בעיקר במשרדים הגדולים. כולם יודעים שבישיבות סוף השנה, ידונו בין השאר על הצורך בקיצוצים כואבים. ההצעות לעשות קיצוץ רוחבי כבר מונחות על השולחן וגם המילה פיטורים כבר לא נשמעת מגונה כל-כך".