חבר שלי עמד פעם לפני כניסה לתפקיד בכיר, ואמרתי שההמתנה ודאי קשה לו. הוא צחק, מה פתאום, זו תקופה נפלאה, אני יודע שהתפקיד מחכה לי, ועדיין אין עליי את החובות והלחצים. גם אובמה מצוי עכשיו בתקופה הזאת, בה הוא יכול לומר כמעט הכל, מבלי לשאת עדיין באחריות לדבריו. זו התקופה בה פוליטיקאי יכול לחלום.
והוא אכן מנצל עד תום את הזכות לחלום. חולם על עולם בו לא מאיימים אלא מדברים. על איראן שבה המנהיגים הם אנשים שאפשר להידבר איתם: "אנחנו מוכנים לדבר איתם ולתת להם בחירה ברורה, אם הם רוצים ללכת בדרך הקשה או הקלה". הוא באמת מאמין שיש הידברות עם מוסלמים קיצוניים?
רוב הפרשנים בדעה ש"הבשורה" של אובמה היא אלמנט חדשני במדיניות האמריקנית. באמת? האם זו הפעם הראשונה שנשיא אמריקני מדבר על הצורך בהידברות? לפני אובמה לא היו נשיאים שעשו כל שביכולתם להידבר, לפני נקיטת צעדים אחרים? ג'ורג' בוש לא ניסה את זה, לבד ובעזרת בני ברית? נוויל צ'מברליין, ראש ממשלת בריטניה, היה בטוח שהשיג שלום עולמי בהידברותו עם היטלר. כלומר, זו לא רק בשורה ישנה מאוד, היא גם הוכחה כבלתי ישימה.
הנשיא אובמה עשוי להתגלות כנשיא שמוכיח את צדקת הדרך של ... קודמו. הוא יתחיל לדבר, ומהר מאוד ילמד שהעולם לא בנוי רק על אינטרסים, אלא בעיקר על טוב ורע, כפי שבוש למד זאת. יש מדינות טרור, ויש שאינן כאלה.
עם מדינות מרושעות לא יכולים להיות אינטרסים משותפים, ולכן כל הידברות איתן היא בזבוז זמן. את הזמן שלקח לצ'מברליין להבין זאת, ניצל היטלר כדי להתחמש ולכבוש את צ'כיה. עד שאובמה יבין שאין עם מי לדבר, יהיה לאיראן מספיק זמן כדי להשלים את מטרותיה הגרעיניות.
כבר היום (ב') קיבל אובמה את התשובה מאיראן לחלום ההידברות שלו: "לעולם לא נקפיא את פעולות העשרת האורניום". לא נעים להרוס חלומות; אבל כדאי להתעורר מהם כמה שיותר מהר - לפני שהם יהפכו לסיוט. *