אחר הצהריים נערך בלשכת ראש הממשלה המפגש המכריע בעניין מודל רשת הביטחון שתיפרס לכספי הפנסיה. במשך כל שעות היום נמשכו השיחות על האפיון המדויק של רשת הביטחון המוצעת, כשהמטרה להגיע להסכמות על המודל של הרשת ולהשיג מראש את הסכמת ראש הממשלה אהוד אולמרט, עוד לפני הדיון המכריע, לצד הסכמות של שר האוצר רוני בר-און והנגיד סטנלי פישר.
"גלובס" מביא לכם לפני כולם את המודל של רשת הביטחון שהתגבשה היום בהסכמת הצדדים. המודל הוא פשרה בין התוכנית המרחיבה של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לבין התוכנית המצומצמת של האוצר ולכן ראש הממשלה אהוד אולמרט הסכים לה.
אולמרט: זה הכסף של האזרחים, ואין ביכולתינו להפקיר אותם
ראש הממשלה אהוד אולמרט: "בשבועות האחרונים קיימתי סדרה ארוכה ומפרכת של דיונים כלכלים מפרכת בראש ובראשונה עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, כדי לבחון פתרונות למשבר הכלכלי. במסגרת הדיונים עלו שורה של נושאים. משרד האוצר גיבש סדרה של מהלכים שיביא להצלת המשק בתחום הריאלי ואני מודה לשר האוצר על כך".
"אין לי ספק שהצעדים יאיצו את הפעילות. האוצר גם גיבש שורה של צעדים פיננסים. אני מקווה שהצעדים יאושרו בלי שום עיכוב נוסף. אני קורא לוועדת הכספים להעביר את היעדים במהירות". הוסיף.
"נושא אחר הוא רשת הביטחון שלא נכללה בהתחלה. אנו חשבנו שצריך לעשות את זה. משרד האוצר גיבש שורה של צעדים ואני חשבתי שיש להטיל על צוות מקצועי משותף להכין את הגנה הפנסיונית לאזרחי מדינת ישראל. זה הכסף שלהם ואין ביכולתינו להפקיר אותם עם כל האילוצים. בסופו של דבר הגענו להסכמה ורשת הביטחון אושרה".
"לכל אורך הדרך האמנתי שבנושא הזה יש צורך בהסכמה רחבה. בכוונתי להיפגש עם עופר עיני ועם שרגא ברוש כדי להציג את הצעדים. גם בנושאי תעסוקה. שר האוצר וגם אני מוטרדים מאוד מהנושאים הללו. אנו רוצים להבטיח רמת תעסוקה גבוהה ורמת אשראי מספקת".
"אפגש גם עם מנהיגים של מפגלות אחרות, כי אנו צריכים את אמון הציבור ואת השקט של הציבור. מה שסוכם היום כי תקום רשת ביטחון לגיל 57 ומעלה, בהצטרפות אוטומטית, מבחן ההכנסה יעמוד על השכר הממוצע (כ-8,000 שקל) או צבירת הון של 1.5 מיליון שקלים, והסכום המקסימלי יעמוד על 750 אלף שקלים. המודל הזה הוא הנכון והמוסכם. שמעתי להצעתו של נגיד פישר להביא את התוכנית להפעלה מיידית. תחילת התוכנית היא מה-30 בנובמבר".
בר-און: צריך לתת לתוכניות הקיימות לפעול ורק במידת הצורך להפעיל את רשת הביטחון
שר האוצר רוני בר-און אמר: "אני מבקש להודות לכל אלו שעסקו במלאכה ועשו ימים כלילות כדי לגבש תוכנית. אני רוצה להודות באופן מיוחד לאנשים שיושבים לצידו של ראש הממשלה, ועשו עבודת מטה והגיעו למסמך אחד. הלך הרוח הציבורי ובעיקר פסיכולוגית ההמונים, שהושפעו לא מעט מתקופת בחירות, הביאו את משרד האוצר לגבש פתרון בדמות רשת ביטחון".
"אנו באוצר סבורים כי הטיפול במשבר צריך להיות בתחום הריאלי והפיננסי כפי שהצגנו. זה הטיפול שישפיע גם על הכלכלה הריאלית וגם על שוק ההון וגם על תחום החסכון הפננסיוני. זה מה שמטפל בשורש הבעיה. זהו פתרון לטווח הארוך. אנו באוצר מגבשים פתרון שמפחית את גודל הסיכון עם הגיל, מה שמכונה המודל הצ'יליאני. אין לדעתנו דחיפות וצורך להציג כעת רשת ביטחון, רמת המשיכות הקיימת לא מצריכה רשת ביטחון. צריכים לתת לתוכניות הקיימות לפעול ורק במידת הצורך להפעיל את רשת הביטחון. במידה ויהיה צורך בעתיד, במקרה של שחיקה בעושר הפנסיוני אז יהיה צורך להפעיל. חילוקי הדעות יבואו לדיון בישיבת הממשלה".
התגובות לרשת הביטחון
יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו בירך על החלטת ראש הממשלה אך הוסיף כי הוא סבור שניתן היה להציע תוכנית כלכלית מלאה יותר. "בעת הזו אנו בוחרים לגלות אחריות וממלכתיות ולתמוך במהלכו של ראש הממשלה", אמר נתניהו.
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני: "אני מברך את רה"מ שלמרות ההתעקשות הבלתי מובנת של שר האוצר, גילה מנהיגות בשעת משבר קשה למשק והצליח לגבש רשת ביטחון שתופעל באופן מיידי. צריך גם לזכור שהבעיה שלא פחות חשובה מרשת הביטחון היא גל הפיטורים ההולך ומתרחב וששר האוצר עדיין לא נתן מענה ראוי לבעיה כואבת זו. בכוונתי לבקש מרה"מ להתערב בכל הכוח גם בנושא זה".
ירום אריאב: "כלכלה זה חלק ממדעי החברה. בוודאי שהלכי רוח ודברים. הרשת הזו היא מידתית וממוקדת ואמורה לענות לצרכים. האוצר סבור כי טרם הגיע הזמן להפעילה אך המתכונת הוסכמה.
מנואל טרכטנברג, יועצו הבכיר של ראש הממשלה לכלכלה ולחברה: "מדינת ישראל מצויה בתהליך בשוק ההון. הממשלה היתה אז הערבה. התהליך הזה הוא לא פשוט כי התהליך לא הושלם. מה שלא הושלם בתהליך לתת לאזרחים מבוגרים. לכן תהיה רפרומה בכיוון הזה אך עדיין לא קרה ולכן צריכים לתת פתרון. יש תופעה אמיתית שצריכים לתת מענה אמיתי זה לא פוליטיקה".
- כמה זה יעלה?
טרכטנברג: אסור להפיל על העתיד עלויות שלא נוכל לעמוד בהן. מה זה עלות - מה יקרה אם? לצערינו אין מאגר נתונים אחד ומרוכז של כל החסכון הפנסיוני. לכן קשה לתת תשובה טובה. צר לי על כך. כתוצאה מכך החלטנו להתחיל לרכז נתונים. על פי הערכות. גם אם יהיו אירועים חריגים בעתיד מדובר בעלויות סבירות מאוד. וזה על דעת כולנו. ירום: סך הכול צריך להבין אותו פתרון לא יוצר מקורות חדשים במשק. העלויות באות מכלל האזרחים. אין משאב טבע חדש. זו הסיבה שהינו כה זהירים. לא רצינו להפיל על אזרחי המדינה עלויות לא עכשיו ולא בעתיד. העלות תלויה בתרחישים. נקווה שיבאו עליות בבורסה וזה ייתר את התוכנית.
שרת החוץ ויו"ר קדימה, ציפי לבני, בירכה על ההסכמה שהושגה: "המבחן כעת הוא מבחן הביצוע המהיר - הן של התוכנית להאצת המשק והן של רשת הביטחון. הפקידות צריכה ליישם באופן מיידי את החלטות הממשלה".
יו"ר מרצ, חיים ג'ומס אורון, תקף את התוכנית שנבחרה ואמר כי "התוכנית היא חלקית, אין בה תשובה משמעותית וכוללת ואין בה הבטחה לעתיד". לדבריו, "הממשלה חייבת לעשות צעד שינתק אותנו וסופית מהמהלך ההרסני שאליו הובילה תוכנית נתניהו".
ח"כ אבשלום וילן קרא לממשלה לקבל החלטה מיידית ולהביאה לאישור ועדת כספים "אחרת שוב יתחילו זעזועים מסוכנים בשווקים והממשלה באוזלת ידה תיצור משבר בקרנות הפנסיה".
שר הבינוי והשיכון, זאב בוים אמר כי "מתן רשת בטחון ללא תיקון מקביל של הליקויים שהובילו למשבר הינו בגדר מתן כדור הרגעה ללא בדיקה מקיפה של גורמי המחלה עצמה".
----
הגרסה הסופית של רשת הביטחון גובשה על ידי נציגי משרד ראש הממשלה, נציגי האוצר וגם צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל בימים האחרונים. רעיון רשת הביטחון זכה במשך כל הדרך להתנגדות גורפת ממשרד האוצר וגרם גם במשך השבועיים האחרונים לעימותים ישירים עם נציגי משרד ראש הממשלה, לרבות ראש הממשלה עצמו. ממשרד האוצר נמסר כי שר האוצר אכן ישתתף במפגש.
כל הצדדים פעלו בתחושת דחיפות ומתוך רצון לקבל החלטות כבר הערב. רבים מותחים ביקורת על התמשכות ההליכים והמשק כולו ממתין בקוצר רוח להתערבות הממשלה במשבר בשוק, קודם כל באמצעות תוכנית ההאצה שהציג האוצר. כזכור, יו"ר ועדת הכספים ח"כ אבישי ברוורמן מעכב את אישור שני חלקי תוכנית ההאצה, הריאלית והפיננסית, והתנה את האישור בהצגת רשת ביטחון.
סיבה נוספת לדחיפות היתה איומו של עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, להשבית את המשק אם לא תיפרס רשת ביטחון רחבה. עיני דורש רשת צפופה שתכלול את כל העובדים מגיל 55, בלי מגבלת הגנה על פי סכום החיסכון ובלא מבחני הכנסה. מחר בחצות פוקעת תקופת הצינון שלאחר הכרזת סכסוך העבודה במשק. הנהגת ההסתדרות כבר הסמיכה את היו"ר עיני להחליט בעצמו על השבתת המשק ומועד ההשבתה, החל מיום רביעי השבוע. על ראשי הכלכלה אולמרט, בר-און ופישר לקבל היום הכרעה אם להיענות לעיני, לעמוד מולו, או שאולמרט ואולי גם בר-און ופישר יקיימו עמו שיחות בניסיון להגיע לפשרה מוסכמת על רשת ביטחון מצומצמת.
זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך, התייחס היום לעניין רשת הביטחון ואמר: "לגופו, אני לא בטוח שבנסיבות העניין הדיון מתקיים כפי שהיה צריך להתקיים". לדבריו, בתהליך החשיבה אפשר לחשוב על שני מסלולים. רשת ביטחון שמטרותיה חברתיות וזוהי מטרה ראויה לכל הדעות להגן על הנכסים הכספיים של אנשים המגיעים לגיל פרישה. לזה יש פתרונות אלטרנטיביים שראוי לבחון: באמצעות חיסכון פנסיוני, ביטוח לאומי וכיו"ב. ורשת ביטחון שמטרותיה כלכליות - הגנה על שוק ההון מפני פדיונות בלתי מבוקרים מהקרנות ומהקופות.
"מה שבטוח", אמר גושן בראיון לקול ישראל, הוא "שאי אפשר לחשוב שפתרונות שנועדו לצרכים חברתיים יפתרו בעיות כלכליות, ולהיפך. אני חושש שבמצב שנוצר היום הדיון על מטרות הרשת כלל לא ברור".
עיקרי רשת הביטחון
רשת הביטחון תופעל מגיל 57
מועד ההצטרפות:
או בגיל הפרישה הקבוע בחוק, או שלוש שנים ממועד הפעלת התוכנית, המאוחר מבין השניים.
מרגע ההחלטה על הצטרפות לרשת הביטחון תעבור הגמלה מהון לקצבה חודשית.
מבחן כניסה להגנת רשת הביטחון:
1.5 מיליון שקלים. כל מצטרף יידרש לדיווח על כל ההכנסות הפנסיוניות שלו. המערכת תבצע חישוב היוון ההכנסות העתידיות. היה ונכון למועד הפעלת התוכנית יש למבקש להצטרף מעל 1.5 מיליון שקלים, הוא לא יוכל להיכנס לתוכנית ההגנה על החסכונות. הסכום הזה מקביל בערך לכ-8,000 שקל בחודש. כלומר, אם ההכנסה הפנסיונית הצפויה תעלה על סכום של 8,000 שקל, לא תינתן הגנה על החיסכון.
הפיצוי המקסימלי יהיה עד 750,000 שקלים בסך הכל, לאורך כל שנות הביטחון.
מועד התחלת יישום רשת הביטחון:
טרם נקבע.
הצמדת החיסכון תהיה למדד בלבד, ללא תשואה כלשהי.
למצטרפים לתוכנית תותר ניידות בין הגופים המוסדיים, ובלבד שהתנועה תהיה בתוך אותה קטגוריה של השקעות.
במקביל לתוכנית עומד האוצר להכריז על מעבר ל"מודל הצ'יליאני", לפיו הסיכון בהשקעות החיסכון הפנסיוני פוחת ככל שגיל המבוטח עולה, אלא אם הוא דורש במפורש אחרת.
האוצר פירסם מדריך שאלות ותשובות
1. מהי מטרת התכנית?
מטרת התכנית הינה להגן על החיסכון הפנסיוני של חוסכים הנמצאים לקראת גיל פרישה, אשר חסכונם עשוי להיפגע. במקביל לתכנית זו, יקדם משרד האוצר רפורמה רגולאטורית מקיפה הכוללת מסלולי השקעה תלויי גיל, תוך הקטנת הסיכון הגלום בתיק ההשקעות.
2. מהו מועד תחילת ההגנה על כספי החיסכון?
אם יוחלט על ידי הממשלה על הפעלה מיידית, המועד ייקבע ליום ה- 30 בחודש נובמבר 2008, ללא הגנה רטרואקטיבית מתאריך זה.
3. למי מיועדת תכנית ההגנה?
לבעלי חסכון פנסיוני לטווח ארוך (קופות גמל, קרנות פנסיה חדשות, ביטוחי מנהלים חדשים) הקרובים לגילאי פרישה, (מי שבשלוש השנים הקרובות יגיע לגיל 60 ועד לגיל פרישה שהוא 64 לנשים ו67 לגברים), כאשר סך החסכונות הפנסיונים שלהם הינו עד מיליון וחצי שקל.
4. מדוע נקבע דווקא סכום חסכונות עד גובה מיליון וחצי שקל?
רף הכניסה לתכנית נקבע על סכום של עד מיליון וחצי שקל כיוון שסכום זה משקף קצבה חודשית של עד כ-8,000 שקל, השוות ערך לשכר הממוצע במשק.
5. איך יתבצע חישוב סך החסכונות?
החישוב יתבצע כך שיובאו בחשבון כל המקורות הפנסיונים של החוסך (ללא קרן השתלמות).
6. מה סכום החיסכון אשר יוגן על ידי התכנית?
היקף הכספים המוגנים לא יעלה על 750,000 שקל. סכום זה נקבע משום שהוא משקף סכום המשמש לתשלום קצבה של כ- 3,850 שקל בחודש, כלומר מחצית השכר הממוצע במשק (שהוא שווה לשכר המינימום). למעט, אם סך היקף החיסכון הפנסיוני הינו בין 1,250,000 שקל ל-1,500,000 שקל, ההגנה תינתן עד לסכום חסכון של 600,000 שקל.
7. האם בעלי פנסיה תקציבית ו/או קרן פנסיה ותיקה ו/או ביטוח מנהלים מבטיח תשואה יוגנו במסגרת התכנית?
תכניות חסכון אלה הינן מוגנות והחוסכים בהן כמעט ולא נפגעו. יחד עם זאת חוסכים בעלי חסכונות מסוג זה המחזיקים גם בקופת גמל, יהיו זכאים להגנה על ההפרש בין תקרת הסכום המוגן (750,000 או 600,000 בהתאם לגובה החסכונות) למחצית מחסכונותיהם בקרן הותיקה, פנסיה תקציבית או ביטוח מנהלים מבטיח תשואה. לדוגמא חוסך בעל פנסיה תקציבית בהיקף של 800,000 שקל ובנוסף בעל קופת גמל בהיקף של 400,000 שקל - יקבל הגנה בגובה 350,000 שקל ( 750 אלף פחות 50% מתוך 800 אלף שקל).
8. מה הם התנאים לזכאות?
הזכאות לקבלת הגנה על כספי החיסכון הפנסיוני תהיה בהתקיים כל אלה:
• הגעה של החוסך לגיל פרישה ולפחות מינימום שלוש שנים מיום הפעלת התכנית. לדוגמא אם החוסך בן 60 הוא יהיה זכאי בגיל 67, אם החוסך בן 65 הוא יהיה זכאי בגיל 68.
• כספי החיסכון הפנסיוני שההגנה חלה עליהם ישולמו כקצבה חודשית לעמית.
9. מתי על החוסך להחליט האם הוא מעוניין להיכנס לתכנית ההגנה?
בגיל הזכאות - המועד שבו יהיה על החוסך בתכנית הונית להחליט האם הוא מבקש לקבל את ההגנה ולעבור לתוכנית הקצבתית, או שמא הוא מעדיף למשוך את הסכום במשיכה הונית ללא הגנה. בדרך זו תישמר לחוסך דרגת החופש להחליט בנושא זה אחרי שראה את התוצאות בפועל של החיסכון בתקופת הההגנה.
10.מהי תקופת ההגנה?
בין 3 ל-10 שנים בהתאם לגיל החוסך. אם החוסך היום בן 57 תקופת ההגנה הינה 10 שנים עד שיגיע לגיל פרישה, אם החוסכים הינם בגילאי 64-67 תקופת ההגנה הינה 3 שנים.
11. מה לגבי חוסכים מבוגרים אשר קרובים לגיל פרישה כבר היום (כלומר מתקרבים לגילאי 67) ונכללים בתכנית ההגנה?
בני 65 ומעלה החוסכים במסלול הוני, וטרם מלאו 3 שנים מיום הפעלת תכנית ההגנה, יוכלו למשוך, בכל אחת מהשנים שבהם הגיעו לגיל פרישה עד 10% מהסכום ההוני שבקופה באותו מועד. סכום זה יחושב כחלק מהסכום המוגן (יותרו עד שתי משיכות).
12. מה לגבי הפקדות חדשות?
ההגנה תינתן רק לסכום שהופקד לפני מועד ההכרזה על התכנית ולא תחול על הפקדות חדשות.