כ-6 שנים לאחר זכייתה של קבוצת ברגרזון בהתמודדות על רכישת
נצבא התנחלויות, חברת הנדל"ן של אגד, דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את הבקשה שהגישו 82 בעלי מניות בחברה לאישור תביעה נגזרת בהיקף של כ-220 מיליון שקל נגד 17 דירקטורים בחברה בעקבות אישור המכירה לקבוצת ברגרזון.
הפרשה החלה במארס 2003, אז אישר דירקטוריון נצבא הצעת רכש שהגישה קבוצת משקיעים, אותה ייצג עו"ד שאול ברגרזון. השופטת הילה גרסטל קיבלה בפברואר 2004 תביעה שהגישו 34 עובדים, חברים וגמלאים של אגד וביטלה את ההסכם. זאת, בנימוק כי דירקטוריון נצבא ניהל משא-ומתן למכירת השליטה בה תוך חריגה מסמכות, קיפוח ופגיעה בשוויון בעלי המניות. נצבא עירערה לבית המשפט העליון.
בעקבות החלטת גרסטל, הגישו בעלי המניות ביוני 2004 בקשה לאישור התביעה הנגזרת בשם החברה, באמצעות עו"ד הררי. לטענתם, ניהול המו"מ לשם ביצוע עסקת הרכש היה כרוך בהוצאות של כ-2 מיליון שקל, ומשנקבע כי המו"מ נוהל שלא כדין, חייבים הדירקטורים לשאת בהוצאות אלה. בנוסף נטען כי הדירקטורים היו שותפים ליצירת חוב בסך של כ-215 מיליון שקל לבנק הבינלאומי בשל עקיפת האיסור המוטל על חברה לרכוש את מניותיה. המניות, נטען, נרכשו על-ידי חברות בנות של נצבא, אך ההלוואות שניטלו לצורך כך היו בערבות נצבא ויצרו חוב של החברה לבינלאומי.
בספטמבר 2006 נמכרה השליטה בנצבא לחברת איירפורט סיטי שבשליטת איש העסקים קובי מימון. רק בדצמבר 2006 קיבל העליון את הערעור שהגישה נצבא לגבי ביטול העסקה עם קבוצת ברגרזון. בפסק הדין נקבע כי אין מקום לביטול העסקה וכי ההסדרים שנקבעו בה היו הוגנים. ואולם, העסקה עם מימון כבר היתה בלתי הפיכה.
בהחלטתו מיום ראשון לדחות את התביעה הנגזרת, הסתמך שופט המחוזי בתל-אביב, עמירם בנימיני, על החלטתו של העליון. לדבריו, "משפסק העליון כי עסקת ברגרזון אושרה כדין, וכי ההסכם לא היה מקפח ונעשה לטובת החברה - נשמט הבסיס לחיוב מנהלי החברה בתשלום ההוצאות הכרוכות בהליך אישור העסקה". (ה.פ. 812/04).