המאבק על רשת הביטחון לחוסכים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל הוכרע אתמול, אבל רק לכאורה. המלחמה האמיתית מתחילה רק עכשיו, בסוגיה המהותית יותר: יישום התוכנית. מן הצד האחד ישנו ראש הממשלה שהפגין נחישות וקיבל החלטות - יש שיגידו באומץ ויש שיגידו משיקולי רייטינג, אבל זו זכותו. מן הצד השני ניצבים פקידי האוצר והשר רוני בר-און בראשם, שעלולים לשים מקלות בגלגלים.
זוהי מלחמה בין קובעי מדיניות לבין מבצעיה, כשבשנים האחרונות היטשטשו הגבולות בין השניים בכל מה שקשור לכלכלה. אם פעם שלטו כאן גנרלים, היום שולטים הפקידים. הם עושים כותרות, רצים בין כנסים, מדליפים, מתדרכים ואפילו תוקפים ראשי ממשלה.
קרעים ברשת
דוגמאות לקרעים ברשת יש בשפע:
מבחני הכנסה, למשל, הם לגיטימיים ואפילו הכרחיים, אבל מי קובע כמה טפסים צריך יהיה למלא? סביר להניח שתהיה זו רשות המסים הכפופה למשרד האוצר - אותו משרד שעדיין חושב שאין שום צורך כרגע ברשת ביטחון. אז מה עושים? מחברים טפסים, והרבה. ככל שיהיו יותר טפסים כך יקטן הסיכוי שמישהו יראה בסוף את הכסף.
תשאלו את כל מי שאמור היה לזכות במס הכנסה שלילי. במקרה שלהם, ההליך שנקבע היה דווקא פשוט: הולכים לסניף הדואר ומציגים תעודת זהות ופרטי חשבון בנק. ולמרות זאת, מעטים ביותר עשו זאת. מדוע? כי אף אחד כמעט לא שמע על מס הכנסה שלילי, למעט קוראי העיתונות הכלכלית, שלא נמנים עם קהל היעד. מי מבטיח שביום שערוץ 2 יחדל לדבר על רשת ביטחון להמונים, מישהו יזכור שהיא קיימת? במשרד האוצר בטח לא ייצאו מגדרם להזכיר לאיש.
העצמאים הרוויחו
במשרד האוצר מאוד רצו לשלול מהעובדים החזקים במשק, שמקבלים גם פנסיה וגם קופת גמל שמנה, ליהנות מרשת הביטחון. לכן נקבע כי הרשת תיפרס רק על האפיק הפנסיוני המובהק של החוסך, במידה רבה של צדק.
ואולם, היעדר של מבחן עושר מלבד מבחן הכנסה מותיר שורה לא מבוטלת של עצמאיים כמרוויחים הגדולים בסיפור הזה. זאת משום שהעצמאי יכול להציג קופת גמל מצומקת מצד אחד, ומצד שני להחזיק חצי מהדירות ברחוב אלנבי בת"א. כשהמדינה תתחיל לשלם להם, אז תקום הצעקה.
הישגי האוצר
האוצר רשם גם כמה הישגים משמעותיים מבחינתו, שאין לזלזל בהם. כבר שנים רבות שבאוצר מנסים לעודד את הציבור לצאת לפנסיה במסלול קצבתי ולא הוני, ואילו רק עכשיו הצליחו כשקבעו כי מי שיקבל סיוע באמצעות רשת הביטחון, יקבל קצבה חודשית בלבד. הדבר מאפשר מרווח בהוצאות ומונע שימוש פזיז בכספים שנועדו לעת זקנה, שכן לא כולם יודעים להשקיע בתבונה מאות אלפי שקלים.
הישג נוסף הוא יישומו המתוכנן של המודל הצ'יליאני, שלפיו ככל שהחוסך מבוגר יותר, כך יפחת סיכון ההשקעה שלו. הממונה על הביטוח ושוק ההון באוצר, ידין ענתבי, ביקר כבר לפני שנתיים בצ'ילה והתלהב, אבל עד היום לא התקבלה החלטה בעניין. זה גם צריך ללמד את פקידי האוצר ואת כל חסידי השוק החופשי, שכלכלה אפשר ללמוד לא רק בוול-סטריט. *